פסק-דין בתיק א 182115/02

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכב בבעלות התובעת 1, נהוג בידי עד התביעה  1 וכן תביעה לשיבוב הסכום  אותו שילמה התובעת  2 לנתבעת 1,  בגין ובעקבות אירוע של תאונת דרכים בו נגרם  נזק לרכב התובעת  1 ובו היה מעורב רכב נהוג בידי הנתבע  1, מבוטח אצל הנתבעת  2.

לגרסת  התובעות התאונה התרחשה ביום 05.09.01 ברחוב  קרן היסוד בבאר יעקב, והיא מתוארת כך בכתב התביעה:

"... ביום נסע רכב התובעות ברחוב קרן היסוד בבאר יעקב לכיוון צומת הרחובות קרן היסוד וגפן.  לפני רכב התובעות נסע רכב הפוגע (רכב נהוג בידי הנתבע  1 - ח.י). אשר ירד לפתע לשוליים הימניים.

רכב התובעות החל לעוקפו כחוק, כשלפתע לפני הצומת חזר הרכב   התובע (ככל הנראה צ.ל. הפוגע- ח.י) לכביש, ללא כל סימן אזהרה, ומבלי שאותת והחל לפנות שמאלה מבלי לאפשר לתובעות להשלים העקיפה ופגע ברכב התובעות".

בכתב ההגנה אשר הוגש על ידי הנתבעים הכחישו הנתבעים את תיאור  התאונה כפי שתיארו התובעות, וטענו לעומת זאת כי :

"בהגיע  רכבם לצומת הרחובות קרן היסוד-הגפן, החל הרכב בביצוע פנייה שמאלה לרחוב הגפן, לאחר שאותת כדין  ווידא כי תנאי הדרך  מאפשרים פנייה כאמור, הגיחה הפוגעת מאחור, עקפה את הרכב משמאל בתוך הצומת וגרמה לפגיעתו".

השאלה היא אם כן, האם רכב הנתבעים סטה ימינה וירד לשוליים לכיוון נסיעתו, לפני שפנה שמאלה וחסם על ידי כך את נתיב  נסיעת עד התביעה, או שנסע  בנתיב נסיעתו  ומתוך נתיב נסיעתו האט וביקש לפנות שמאלה ואז עד התביעה פגע בו תוך כדי ניסיון  עקיפה בצומת.

שמעתי את שני הנהגים מטעם  הצדדים.

עד התביעה פותח את עדותו ואומר :

"נסעתי אחרי הרכב הנפגע,  שמרתי מרחק זו היתה נסיעה שגרתית, הרכב  לפני התחיל להאט ולרדת ימינה מהכביש . . .".

בין דבריו אלה של עד התביעה ובין האמור  בכתב התביעה יש סתירה מהותית, בכך שבכתב התביעה צוין כאילו הנתבע  1 ירד לשולי הכביש  והנה  עד התביעה אינו מזכיר שוליים אלא רק  שהרכב ירד ימינה מהכביש.

העד ממשיך:

" הכביש הוא רחב  מסלול אחד לכל כיוון . . . ".

בדבריו אלה של עד התביעה, שוב אין אזכור של שולים, אך בהם יש הסבר  מדוע   העד אמר  בתחילת עדותו  שהנתבע  ירד ימינה מהכביש, שבכך הוא מתכוון שהנתבע לקח את הצד הימני  ביותר  של הנתיב   שהוא רחב  אך אין מדובר בשולים.

והעד ממשיך:

" כאשר ראיתי שהוא האט התחלתי  לחלוף אותו (בטעות רשום אותי ח.י.)...".

והנה עד התביעה מוסר , כי הוא החל לעקוף את הנתבע  כאשר הנתבע האט  ולא כאשר הנתבע ירד לשולים כלשהם.

התמונות של הכביש בו ארעה התאונה, הוגשו כמוצג משותף של התובעים ושל הנתבעים  ומעיון בתמונות הנ"ל, אי רואים כל שולים בצד הימני של נתיב הנסיעה של הנהגים. הכביש מותחם בצד ימין שלו על ידי אבן שפה שימינה ממנה  שדרת צמחיה ועצי דקל ורואים בברור, כי במקום המקביל לכניסה ברחוב הגפן,  שדרת הצמחייה ממשיכה  בקו ישר, אין שם לא שולים ולא  רווח בכביש  המאפשר לרכבו של הנתבע לסטות ימינה  ולהשאיר נתיב נסיעה שלם עבור עד התביעה.