פסק-דין בתיק א 181907/02

1.         התובעת עוסקת ביצור, יבוא ושיווק אריחי קרמיקה ומוצרים סניטריים (להלן - המוצרים).

            הנתבעות 1, 2 ו-3 עסקו בזמנים הרלבנטיים לתביעה בעבודות בניה.

            הנתבעים 4, 5 ו-6 היו מנהליהן.

            התובעת סיפקה לנתבעות בשנים 1999 - 2000 מוצרים לאתרי בניה.

            התביעה היא ליתרת חוב בשל מוצרים שסופקו באותם שנים בקשר לפרוייקט בניה בצהלה, שכונה "המשתלה", ונעשה על ידי כל הנתבעות במשותף.

            הנתבעים 4, 5 ו-6 נתבעו כערבים על פי כתב ערבות שנעשה לטובת התובעת.

2.         התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר.

            הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן, מלווה בתצהירו של הנתבע 5 (להלן - ארסלן), שהוגש בשם כל הנתבעים, כמי שניהל את הפרויקט מטעם כל הנתבעים.

            ניתנה רשות להגן בגין שתי טענות הגנה מסוימות, שיפורטו להלן.

            בינתיים, ניתן פסק דין כנגד הנתבעות 2 ו-3 והנתבעים 5 ו-6 בשל אי התייצבותם לדיון ביום 27/6/04 (כב' השופטת נ. גרוסמן).

            בירור התביעה נמשך כלפי נתבעת 1 ונתבע 4 בלבד.

            נתבע 4 הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, אך לא הגיע להעיד לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 17/5/05. בא כוחו משך את תצהירו.

            באותה ישיבה העידו עדי התובעת: מנהלה, מר רפפורט אמיר (להלן - רפפורט) והחשב שלה, מר דוד קפון (להלן - קפון), ואלה היו כל העדים במשפט.

3.         אלה שתי הטענות, שבגינן ניתנה רשות להגן (כב' השופט מ. יפרח, החלטה מיום 8/6/03):

            א. הערבות אינה תקפה, משום שבכתב הערבות לא נרשמו פרטיו, של מי שלחיוביו ניתנה הערבות, עבור איזה חיוב היא ניתנה ומועד נתינתה.

            ב. בשל סחורה שנמצאה פגומה, הוסכם בין מנהלי הצדדים, כי יבוצע קיזוז בסך 158,000 ש"ח מחוב הנתבעות, והתובעת לא קיזזה סכום זה מהחוב הנתבע על ידה.

            כתב הערבות

4.         כמובן שהטענה בקשר לתוקפה של הערבות תקפה כלפי נתבע 4 בלבד ולא כלפי הנתבעת 1.

            כתב הערבות (נספח ב' לכתב התביעה) מכיל את פרטיהם המלאים של הערבים, הנתבעים 4-6 ואת חתימותיהם, וכן את פרטי התובעת, אך לא מצוינים בו פרטי החייב, שלקיום חיוביו ניתנה הערבות ("הלקוח", כלשון ההסכם) וכן לא מצוין בו פרוייקט ספציפי, עבורו היא ניתנה, ומתי היא ניתנה.