פסק-דין בתיק א 181897/02

בפני תביעה כספית בסך 500,000 ש"ח, אשר הוגשה על ידי התובע, שבתקופה הרלוונטית עסק בייעוץ כלכלי וביטוח, ולטענתו, נתן לנתבעים, על פי בקשתם, שירותי ניהול מו"מ עם הבנקים, טיפול בכתב האשור וייעוץ כללי שוטף, (להלן: "הייעוץ").

הנתבעים הינם יחידים, בעלי מניות ומנהלים בחברות והחברות, אשר עסקו במתן שירותי אבטחה, ביטחון, ייצור ושיווק כספות, מערכות הגנה אלקטרוניות ואמצעי מיגון שונים.

הנתבעים 1-2 הינם זוג נשוי, נתבעות 4, 6 בנותיהם ונתבעים 3, 5 חתניהם. נתבעים אלה שימשו כבעלי מניות ו/או כמנהלים בחברות שהן נתבעות 7-11.

נתבעת שבע הינה חברה בפירוק (להלן: "נתבעת 7 / החברה שבפירוק)"

לאחר הגשת תביעה זו נפטר נתבע 1.

לאחר שמיעת כל העדים הוגשו סיכומי הצדדים בכתב, ופסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

עוד יצוין, כי התובע ערער על החלטה שניתנה על ידי ביהמ"ש, המותב הקודם, במסגרת בקשה לסילוק התובענה על סך מחמת התיישנות, והחלטה בערעור, טרם ניתנה.

תמצית טענות התובע:

במחצית חודש דצמבר 1992, לכל הנתבעים היו חובות לבנקים ולספקים במיליוני דולרים, והיחידים היו ערבים בערבות אישית לרוב החובות.  גם לנתבעים 1-6 היו חובות לבנקים בחשבונות הפרטיים, (להלן: " החובות"). בתקופה זו נתבעים 1,3,5 פנו אל התובע, כדי לקבל ממנו ייעוץ ליחידים ולחברות, ומסרו לו כי הבנקים עומדים לפתוח נגדם בהליכים משפטיים, למימוש הנכסים אשר שימשו בטוחות לחובות.

תמורת הייעוץ דרש התובע מהנתבעים תמורה חודשית בסך 10,000 ש"ח או 3,700$, הגבוה מבין השניים והוא הבהיר לנתבעים 1,3,5, כי ההתקשרות מותנית באחריות אישית של נתבעים 1-6 לתשלום התמורה, כיוון שהיחידים הם הנהנים מהייעוץ.

בסוף חודש דצמבר, לאחר שהנתבעים 1,3,5 קיבלו את הסכמת שאר הנתבעים להסכם, הודיעו הנתבעים הללו לתובע על הסכמת כל הנתבעים האחרים ונכרת הסכם, שבעקבותיו קיבלו את השירות מחודש דצמבר 1992 עד חודש יוני 1996.

התובע החל מיד בעבודתו שכללה בין היתר, פגישות עם הנתבעים, עם גורמים מוסמכים בבנקים, הכנת תכנית ליצירת מנוף על ידי בסיס חדש של מימון, מימוש המפעל המאושר ומעבר לשלב הייצור. הוא נפגש עם גורמים שונים, עורכי דין ורואי חשבון והשיג לנתבעים אשראי בבנק פתוח התעשייה בגובה של 250,000 $ כמימון ביניים  לקיום תכנית הבראה, עד להבשלת הגעת כספי המפעל המאושר שמימושו הזרים לנתבעים למעלה מ- 500,000$. כן קיבלו הנתבעים 1,500,000 ש"ח בערבות מדינה עבור נתבעת 7 למניעת עיקול כספים.

בדיעבד הסתבר לתובע, כי ערב הכנת התכניות לבנקים הנתבעים לא מסרו לו את ההיקף הנכון של חובותיהם, הסתירו חלק מהם ומסרו לו נתונים שגויים לגבי יכולת השיווק והמכירה של המוצרים שפיתחו.

מכיוון שהנתבעים לא עמדו בחובותיהם, מינה בנק דיסקונט את עו"ד וסרצוג ככונס נכסים. למרות זאת התובע הצליח לשכנע את כונס הנכסים לא למממש את נכסי הנתבעים באמצעות מכרז, ובזכותו, שתיים דירותיהם נמכרו במחירי שיא והחוב לבנק דיסקונט כוסה כאשר רוב שכר כונס הנכסים נחסך.

בנוסף טיפל התובע, לצד עו"ד, בהכנת חוזים למכירת בתי הנתבעים, במכירת בתים נוספים שעוקלו על ידי חברת הביטוח לפירעון חוב.

לבקשת הנתבעים, התובע הסכים לדחות את תשלום שכרו, וחובם, נכון למועד הגשת התביעה, עומד על סך 1,549,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

התובע ערב בתנאים מסוימים לחוב הנתבעים לחברת עידן שיווק בע"מ, כדי שזו לא תטיל עיקול על בתי הנתבעים. התנאי, בהסכמת הנתבעים, היה שאם עידן שיווק בע"מ, מכל סיבה שהיא, תפתח בהלכים למימוש זכותה על פי שטרי הערבות אשר להם ערב התובע, ידאגו הנתבעים לסילוק מיידי של החוב.

טרם חתימתו על שטר הערבות, הטילה עידן שיווק עיקול על כל נכסיה של נתבעת 7,  וכאשר חברה נוספת בשם מבני תעשיה, הגיעה לעקל נכסים אלה, לא גילו לה הנתבעים כי הנכסים כבר עוקלו, ולמרות שידעו שאחד משיקולי התובע לחתום על כתב הערבות, היה, שהמפעל מעוקל לטובת עידן שיווק כחלק מתכנית ההחזר.

ביום 23.10.95 פתחה עידן שיווק בהליכי הוצאה לפועל נגד חלק מהנתבעים והתובע, הנתבעים לא גילו זאת לתובע, הגישו בקשה לאיחוד תיקים, כאשר התובע החייב היחיד בתיק. חוב ההוצאה לפועל הינו על סך 120,000 ש"ח.

משהודיע התובע לנתבעים כי בשל אי תשלום שכרו לא ימשיך במתן הייעוץ, הם הציעו לו שילווה מהבנק כסף, הם ישמשו ערבים ותוך זמן קצר תשולם ההלוואה. משהנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם הבנק מימש את חסכונותיו, הגיש נגדו תביעה ועיקל את נכסיו.

נתבעת 8 מסרה לתובע המחאה על סך 25,000 ש"ח על חשבון שכרו בערבות נתבע 3. התובע המחה את ההמחאה לחברת עדן השרון מוצרי בניה בע"מ והיא חוללה באי פירעון. עדן השרון פתחה נגד התובע תיק הוצאה לפועל, בגין המחאה זו.