פסק-דין בתיק א 18169/04

א)         כללי וטענות הצדדים

1.         זו תביעה שתחילתה בבקשה לביצוע שיק ע"ס 50,000 ש"ח שז.פ 15/7/03 שמסרה הנתבעת לתובעת וחולל באי פירעון. ביום 6/1/04 ובעקבות חקירת הנתבעת על תצהיר ההתנגדות, ניתנה רשות להתגונן, המותנית בהפקדת ערובה כספית בסך 10,000 ש"ח, משהופקדה הערובה נקבע התיק להמשך, הוגשו תצהירי עדות ראשית וכן נשמע עד נוסף והצדדים סיכמו עפ"י החלטתי.

2.         התובעת טוענת כי אין כל הגנה שטרית כנגד התביעה (הבקשה לביצוע שיק בהוצל"פ), לא כישלון תמורה ולא העדר תמורה, וכן לא כישלון תמורה חלקי קצוב. לגבי טענות אחרות של מסירת השיק כמקדמה ועל תנאי שיפרע אם יהיו הכנסות ממכירת חדרים וכרטיסי הופעה, נטען שמהווים הרחבת חזית אסורה, ומכל מקום מדובר בטענות סרק המנוגדות להסכם שבין הצדדים בכלל, ולמועד ונסיבות מסירת השיק נשוא הדיון בפרט.

3.         הנתבעת טוענת להעדר ו/או כישלון תמורה, למצגי שווא מצד התובעת ביחס לפסטיבל, שתשלומים עפ"י הסכם מיום 11/6/03 (להלן: " ההסכם " ) היו מותנים בהצלחת הפסטיבל, ומתוך מכירות בפועל, ומכאן שגם פירעון השיק כאן מותנה באותו תנאי, שלא התקיים, ועקב כישלון הפסטיבל, עניין שאינו שנוי במחלוקת. כן נטען ש 100,000 ש"ח שנפרעו מלבד השיק כאן, וכן השיק כאן, הוו מקדמה על חשבון התשלום מהמכירות, וזאת לפי בקשת מר סולימן מהתובעת ולצורך ממון עלויות הפסטיבל, בדיעבד נטען שהנתבעת רומתה בעניין, שכן התובעת, שלא בידיעת הנתבעת, קיבלה מימון ציבורי להפקת הפסטיבל בסך 400,000 ש"ח.

ב)         דיון והכרעה

4.         העידו בפני התובעת וכן עד נוסף מטעמה, הנתבעת ושני עדים נוספים מטעמה, עיקר הרלבנטיות והחשיבות לעדות מר סולימן מהתובעת ולעדות הנתבעת.

מן הדיון התברר כי אכן נחתם בין הצדדים ההסכם, וקיימת מחלוקת לעניין פרשנותו ותכליתו. כן התברר כי טענת הנתבעת בהתנגדות - סעיף 23, שבעת ההתקשרות מסרה לתובעת 3 שיקים ע"ס 50,000 ש"ח מתוכם שניים נפרעו, והשלישי מאותם שיקים הנו השיק נשוא הדיון כאן, אינה נכונה, והנכון לעניין זה הוא האמור בסעיפים 31-32 לתצהיר מר סולימן, שמבחינת המועדים מקבל אישור גם בתצהיר המשלים של הנתבעת סעיפים 54-59.

5.         נוכח כתבי הטענות והחלטתי בבר"ל מיום 6/1/04, איני מקבל את טענת התובעת ביחס להרחבת חזית, ואני סבור שניתן לדון במכלול הטענות שהועלו ע"י הנתבעת, יחד עם זאת לאחר שמיעת המשפט במלואו ועדי שני הצדדים, אני סבור שחרף העובדה שהפסטיבל נכשל ותמורת מכירת החדרים והכרטיסים לא הגיעה לסך 150,000 ש"ח, עדיין הנתבעת חבה בסכום השיק נשוא התביעה כאן, ואלו נימוקי : -

6.         הגם שמותר בין צדדים קרובים לטעון טענות הקשורות לחוזה ולעסקת היסוד, עדיין אין משמעות הדבר שדיני שטרות פסו מן העולם. כידוע בין הצדדים מתקיימת תביעה מטעם המבקשת ותביעה נגדית מטעם המשיבה ע"ס 200,000 ש"ח וע"ס 260,000 ש"ח שעילתה ההסכם, ושנדונה בפני מותב אחר.

            המחלוקת שבפני , והואיל ומקורה בבקשה לביצוע שיק מצומצמת יותר, אני קובע שבקשר לשיק נשוא הדיון לא חלה הגנה שטרית מסוג כישלון תמורה מלא ו/או חלקי, וכן לא הותנה במועד מסירתו תנאי המצדיק אי פירעונו במועד. כמו כן אין מקום במסגרת ההליך שבפני, לקבוע גם בהנחה שהשיק נמסר כמקדמה להתחשבנות סופית שבסיומה הראתה על הפסד, כי הנתבעת הייתה זכאית שלא לפרוע אותו, במועד הפירעון של השיק והואיל ונתנה תמורה כנגדו, הנתבעת הייתה צריכה לשלמו. אין מדובר בשיק גנוב, מזויף שמולא שלא בהרשאה, שנלקח באילוץ או כפיה, או לא ניתנה תמורה עבורו, אלא בנתבעת שמסרה לתובעת שיק עפ"י חיוב חוזי שביניהם ולאחר שהתובעת איימה בתביעה אם לא יימסר לידה.

            אני מקבל שבמועד מסירת השיק, נשוא הדיון, שהובהר שהיה במועד כטענת התובעת ולא כטענת הנתבעת בהתנגדות המקורית, יכלה הנתבעת הואיל וידעה שהפסטיבל הולך להפסיד כלכלית, לא למסור את השיק ואז להסתכן בתביעה על הפרת הסכם עתידית ובאי הכנסת בעלי כרטיסים שנמכרו על ידה למופעים, באופן מיידי.

            הנתבעת כדי להסיר את הסיכון האמור, וגם כדי למנוע הידרדרות נוספת בפרויקט שהיא המשווקת הבלעדית שלו, החליטה על מסירת השיק באותו ערב במלון הולידיי אין. השיק הנו תחליף לכסף מזומן ואין בו רק להוציא לפועל התחייבות חוזית שבין הצדדים לגביה יש טענות הדדיות, אלא מהווה ביטוי עצמאי להסכמת הנתבעת להוציאו, וחובתה ולשלמו במועד פירעונו.

            ההתניות שקשורות למסירת השיק ופירעונו יכול והיו במחשבת הנתבעת, אך בוודאי לא היו מוסכמות על התובעת, מכאן שלא הייתה כל הסכמה בעניין זה במועד מסירת השיק, וכן לא התניה חיצונית בדיבור או בכתב, ובהעדר הגנה אחרת היה אמור להיפרע. העובדה שבדיעבד/ מכוח ההסכם קיימת מחלוקת בתיק אחר לעניין תשלומים ותביעות הדדיות, אין בה להחיל את כל המחלוקות נשוא אותה תביעה ביחס לשיק הנתבע כאן.

7.         לפי סעיף 6 4.1, הייתה הנתבעת אמורה לשלם 150,000 ש"ח עד שבוע לפני פתיחת הפסטיבל, 100,000 ש"ח שולמו והשיק כאן מהווה את ההשלמה לסך 150,000 ש"ח, משנמסר השיק ע"י הנתבעת, כאשר היה ברור לה שהפסטיבל הולך להיכשל, קיבלה על עצמה החובה שיפרע במועד, ובמנותק משאלת הצלחת הפסטיבל, מכירת החדרים ותמורת הכרטיסים הנזכרת בסעיף 4 להסכם. יחד עם זאת אין באמור למנוע מן הנתבעת לתבוע החזר תשלומים ו/או נזקים כפי שאכן נעשה בתיק אחר, וגם אם תזכה שם לא יהיה בכך סתירת הנקבע כאן, שכן חובת השבה מכוח הסכם ולאחר בירור כולל, אינה סותרת חבות תשלום בגין שיק שאין לגביו הגנה שטרית, ולמועד פירעונו, ונוכח נסיבות מסירתו.

ג)         סוף דבר

            התוצאה מכל האמור לעיל שאני מקבל את התביעה במלואה, הליכי ההוצל"פ בתיק

01-69879-03-7 יימשכו כסדרם, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות הדיון בעניין בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

הערבות הבנקאית שהופקדה בתיק ע"י הנתבעת תחולט לתובעת, וע"ח החוב הפסוק בתיק.

המזכירות תשלח פסה"ד לצדדים.

ניתנה היום ט"ז ב אדר ב, תשס"ה (27 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.