פסק-דין בתיק א 18162/02

1.         נתוני רקע ותקציר העובדות

1.1        במהלך שנת 1995 פרסמה הנתבעת באמצעות האגף לתכנון ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות, מכרז לביצוע עבודות בניה ושיפוץ בבית החולים ע"ש וולפסון בחולון. התובעת זכתה בשני מכרזים לביצוע עבודות החשמל במחלקות שונות, במסגרת אותו פרויקט. בעקבות כך, נחתמו בין הצדדים שני הסכמים לביצוע העבודה, והתובעת מסרה לידי הנתבעת ערבות בנקאית להבטחת קיום התחייבויותיה על פי אותם הסכמים.

1.2        עם סיום עבודתה בפרוייקט, הגישה התובעת לנתבעת חשבונות סופיים, שאושרו באופן חלקי בלבד. כדי להעביר את הסכומים שאין לגביהם מחלוקת, נדרשה התובעת לחתום על הצהרה בדבר חיסול תביעותיה כנגד הנתבעת, בנוגע לפרוייקט. התובעת חתמה על הצהרה כאמור, תוך הסתייגות מפורטת לפיה אין היא מוותרת על תשלום בגין עבודות נוספות שביצעה, בגין התייקרויות שחלו עד להגשת החשבון הסופי וכיוצ"ב.

            הנתבעת הודיעה מצדה כי היא חוזרת בה מכוונתה לשלם לתובעת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, הואיל והתובעת לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו וגרמה להתארכות משך ביצוע הפרוייקט. משכך, טענה הנתבעת כי היא זכאית לקנס פיגורים בגובה התשלום המגיע לתובעת.

1.3        המחלוקת בין הצדדים הגיעה עד מהרה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה, כאשר התובעת הגישה שתי תביעות כנגד הנתבעת בגין הסכומים המגיעים לה על פי ההסכמים הנ"ל. הנתבעת מצדה הגישה תביעה כנגד התובעת בגין עיכוב בן 18 חודשים בביצוע הפרוייקט. בית המשפט המחוזי הורה על איחוד הדיון בתביעות ההדדיות ומינה מומחה מטעמו לבדיקת טענות הצדדים. בפסק הדין שניתן באותו תיק מפי כב' השופט גריל חוייבה הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא הסכום אשר לא היה שנוי במחלוקת וטענות התובעת התקבלו באופן חלקי, כך שהנתבעת חוייבה לשלם לתובעת סכום נוסף של כ- 60,000 ש"ח  מעבר לסכומים שאושרו כאמור.

1.4        בד בבד עם הגשת תביעתה, עתרה התובעת למתן צו זמני שיאסור על הנתבעת חילוט כתב הערבות הבנקאית שנמסרה לידיה במסגרת הפרוייקט. בהחלטתו מיום 08.02.98 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה ונתן צו זמני - ארעי כמבוקש.

1.5        ימים ספורים לאחר מתן הצו הזמני הנ"ל, פנה מינהל תכנון פיתוח ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות במכתב אל יו"ר הועדה הבין-משרדית למסירת עבודות קבלניות והמציא לידו טופס הערכת איכות עבודה, המתייחס לעבודתה של התובעת בפרוייקט. על פי אותו מכתב מיום 23.02.98 זכתה התובעת בציון נמוך מ- 60 נקודות, ולכן התבקש יו"ר הועדה לפעול ביחס אליה על פי המתחייב מהוראות התכ"מ.

            בהתאם להוראות התכ"מ, בסיום כל עבודה הנעשית על ידי קבלן יש למלא טופס הערכת איכות עבודתו. כאשר הערכת הקבלן נמוכה מ- 60, יחליט המשרד מה האמצעים שיש לנקוט בהם כנגדו ובמקרים חמורים, אף יעביר את הנושא לטיפולה של הועדה הבין-משרדית.

1.6        ביום 17.05.98 שיגר מזכיר הועדה הבין-משרדית מכתב אל התובעת שזו לשונו:

"הנדון: ביצוע עבודות חשמל במחלקות לאשפוז וטיפול יום בבי"ח וולפסון

1.   הובא לידיעתה של הועדה הבין-משרדית לקביעת מסירת עבודות הממשלה לקבלנים שהעבודה הנדונה בוצעה לא לשביעות רצון המזמין.

2.   הועדה דנה בנושא והחליטה להשעות את חברתכם מעבודות עבור משרד הבריאות לתקופה של שנתיים, החל מ- 08.04.98.

3.   ב- 09.04.00 תהיו רשאים לשוב ולבקש להשתתף במכרזים רלוונטיים מטעם משרד הבריאות".

            מכתב זה נשלח בתפוצה נרחבת, בין היתר לסגן בכיר לחשב הכללי, משרד הבטחון, היועצת המשפטית במע"צ, סגן מנהל מינהל והנדסה משרד הבינוי והשיכון, רשם הקבלנים ועוד.

1.7        מכתבו זה של מזכיר הועדה הבין-משרדית התקבל אצל התובעת בתדהמה מוחלטת, שכן לא זו בלבד שלא ניתנה לה הזדמנות להביא טענותיה בפני הועדה בטרם זו הכריעה בעניינה, אלא שלדבריה מדובר בעלילת שווא חסרת כל בסיס ואחיזה שנועדה אך לנקום בה על שהעזה לעמוד על זכויותיה, העלתה כלפי הנתבעת דרישות כספיות ואף הרהיבה עוז ונקטה בהליכים משפטיים למימוש אותן זכויות ודרישות.

            בעקבות כך שיגר ב"כ התובעת מכתב אל מזכיר הועדה בדרישה לביטול ההחלטה הנ"ל.

1.8        ביום 03.06.98 שלח מזכיר הועדה הבין-משרדית מכתב תשובה בו הודה כי יש ליתן לתובעת הזדמנות נאותה להשמיע עמדתה ואף התנצל על "התקלה". באותו מכתב נאמר עוד כי ההשעיה מבוטלת וכי התובעת מתבקשת להגיב בכתב לטענות של משרד הבריאות. בשולי אותו מכתב הופיעו כמכותבים אותם מכותבים אליהם נשלחה הודעת ההשעיה מיום 17.05.98. בהקשר זה אציין כי התובעת טענה שאותם מכותבים כלל לא קיבלו את מכתב ביטול ההשעיה משום שמכתב זה לא נשלח אליהם.

1.9        בעקבות ביטול ההשעיה, זומנה התובעת להליך של שימוע בפני ועדה מיוחדת של הועדה הבין-משרדית והשיבה לטענות שהעלה כנגדה משרד הבריאות. מאז אותה ישיבה שהתקיימה ביום 30.11.98, וחרף הזמן הרב שחלף מאז, טרם ניתנה כל החלטה מעם הועדה הבין-משרדית עד עצם היום הזה.

1.10      לטענת התובעת, היא עמלה במשך שנים רבות על מנת לבנות לעצמה מוניטין של קבלן בעל רמה מקצועית גבוהה, יושר  ואמינות. התובעת הוכרה על ידי הועדה הבין-משרדית כקבלן המורשה לבצע עבודות עבור רשויות ממשלתיות וכן הוכרה על ידי רשם הקבלנים כקבלן בעל הסיווגים המקצועיים הגבוהים ביותר לביצוע פרוייקטים בהיקף כספי בלתי מוגבל. לדבריה, פגעו פעולות הנתבעת כפי שתוארו לעיל, פגיעה קשה במוניטין שבנתה לעצמה. התובעת הפנתה לכך כי ביצעה בעבר ועודנה מבצעת עבודות בהיקף נרחב עבור גורמים ממשלתיים רבים ובכללם מע"צ, משרד התחבורה, משרד התשתיות הלאומיות, משרד הביטחון ועוד.  לפיכך, העברת המכתב בדבר השעייתה, לכל המכותבים,  נועדה לפגוע בשמה הטוב, במעמדה ובמוניטין שבנתה.