פסק-דין בתיק א 18161/04

בפניי תביעה בגין סחורה שהזמינה הנתבעת מהתובעת, לטענתה, ולאחר שיוצרה, סירבה לקבל אותה ולשלם את תמורתה.

תחילה הוגשה התביעה ע"ס של 149,847 ש"ח אך לאחר שהתובעת הצליחה למכור חלק מהסחורה לאחרים, הגישה כתב תביעה מתוקן ובו הופחת סכום התביעה לסך של 102,983 ש"ח.

התובעת היא חברה גרמנית אשר עוסקת בייצור ובמכירה של חומרים וכלים לחיתוך מיהלום. הנתבעת, חברה פרטית ישראלית העוסקת, בין היתר, ביצור שיווק ויבוא של כלי יהלום לחיתוך.

לטענת התובעת בשנים 2000-2002 הזמינה הנתבעת כמויות מוגדרות של סחורה שהתובעת ייצרה בהתאם להזמנה.

אופן ביצוע ההזמנות והאספקה היה כדלקמן:

ההזמנות בוצעו ע"י הנתבעת מאת התובעת באמצעות חב' גומה אנטרפרייזס אייג'נסיז (להלן: " גומה"), ומנהלה מר חיים טוג'ן. לאחר קבלת ההזמנות מחב' גומה, שלחה התובעת אישורי הזמנות ישירות לנתבעת עם העתק לגומה. משלא קיבלה דרישה כלשהי לתיקון ההזמנה או לשינויה, ייצרה התובעת את הסחורה והודיעה לנתבעת כי הסחורה מוכנה למשלוח. בשלב זה היה על הנתבעת להוציא מכתב אשראי ואז היתה הנתבעת שולחת את הסחורה לנתבעת.

לטענת התובעת, למרות דרישות חוזרות ונשנות מצידה, סירבה הנתבעת לקבל את הסחורה. בתחילה ביקשה הנתבעת מהתובעת להמתין בטענה למצב כלכלי קשה. לאחר מכן, ביקשה כי התובעת תמכור כל סחורה שלא יוצרה ספציפית עבורה, לצדדים שלישיים.

ביום 5.3.03 הודיעה הנתבעת לתובעת, לטענתה, כי החלה לרכוש מוצרים זהים לסחורה שהזמינה אצל התובעת במזרח הרחוק במחירים נמוכים ובתנאים נוחים יותר.

ביום 6.6.03 מסרה התובעת לחב' גומה רשימה של הסחורה אשר הוכנה ספציפית עבור הנתבעת ולא ניתן למכור אותה לצד שלישי ודרשה כי הנתבעת תרכוש אותה.

ביום 8.7.03 פנתה התובעת, אשר קיבלה בינתיים מהנתבעת הזמנה חדשה לרכישת להבי חיתוך, לנתבעת, דרשה ממנה לשלם עבור הסחורה שהזמינה, ודחתה את בקשתה לסחורה נוספת עקב המחיר הנמוך אותו הציעה הנתבעת לשלם.

בתשובה שלחה הנתבעת מכתב מיום 10.7.03 בו טענה כי כל הסחורה שהזמינה הינה סחורה סטנדרטית שניתן למכרה לצדדים שלישיים, וביקשה ממנה לעשות כן. כמו כן הודיעה כי אין בכוונתה לקבל את המלאי אותו ייצרה התובעת על פי הזמנת הנתבעת.

לטענת התובעת,עקב הפרת ההסכם ע"י נגרם לה נזק הכולל את מחיר הסחורה, ובנוסף הפסד ריבית בשיעור של 8% מיום הכנת הסחורה ועד ליום הגשת כתב התביעה.

ביום 2.3.04 ביקשה הנתבעת לקבל חלק מהסחורה שייצרה עוברה הנתבעת, בשווי של 22,720 ש"ח, וביום 12.3.04 העבירה הנתבעת לחשבון התובעת את הסך האמור.

כמו כן הצליחה התובעת למכור חלק מהסחורה, בשווי של 24,143 ש"ח לצדדים שלישיים.

לפיכך כאמור העמידה התובעת את התביעה בכתב התביעה המתוקן ע"ס של 102,983 ש"ח.

בכתב התביעה טענה התובעת כי חלק מהסחורה (סעיף 5 ס"ק א, ב, ה, ו לכתב התביעה) לא הוזמנו על ידה והתובעת התייחסה לאותו פריט שהוזמן כהזמנה כפולה.

כמו כן טענה כי חלק מהסחורה ( סעיף 5 ס"ק ט', י, י"א לכתב התביעה) הוזמנו ע"י הנתבעת ושולמו.

לטענתה, חלק מהסחורה (סעיף 5 ס"ק ג' וד' לכתב התביעה) הינם הזמנה שכפופה לאישור טלפוני של הנתבעת, אשר לא ניתן.

בנוסף טענה הנתבעת כי הסחורה המפורטת בסעיף 5 ס"ק ז' לכתב התביעה, חלקה הוזמן ושולם וחלקה תוקן בכתב יד שלא על דעת הנתבעת, ולפיכך היא אינה חייבת לקבלו.