פסק-דין בתיק א 18150/04

1.         התובעת הגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבע בגין תאונת דרכים שארעה ב 16/10/03 (להלן - התאונה), וגרמה נזק לרכב מסוג פולקסווגן (להלן - הפולקסווגן), אשר היה מבוטח על ידה בפוליסת ביטוח. בגין נזק זה פיצתה התובעת את המבוטח בסך כולל של 16,789 ש"ח (כולל שכ"ט שמאי).

הנתבע נהג בזמן התאונה ברכב מדגם דיהטסו (להלן - הדיהטסו).

2.         ב"כ הצדדים חלוקים בשאלת האחריות לתאונה וגובה הנזק.

3.         לטענת התובעת, הפולקסווגן נסע בשדרות הנשיא בחיפה בנתיב הימני מתוך שניים, וסמוך לכניסה לתחנת דלק, סטה הדיהטסו בפתאומיות מנתיב הנסיעה השמאלי אל נתיב נסיעת הפולקסווגן במטרה להיכנס לתחנת דלק, ופגע בו.

הנתבע טוען כי עקף את הפולקסווגן, עבר מהנתיב השמאלי לימני כ - 200 עד 300 מטר לפני הכניסה לתחנת הדלק, והחל בכניסתו לתחנת הדלק שעה שהפולקסווגן ניסה להידחף אל תוך התחנה, תוך שהוא מבצע עקיפה פרועה מימין, פוגע עם גלגלו הימני בקצה מדרכת תחנת הדלק וכתוצאה מכך פוגע בדיהטסו ומסיטו לעבר עמוד שניצב בתחום תחנת הדלק.

4.         ביום 26/12/04 הגיש הנתבע כתב תביעה שכנגד בו חזר על גרסתו לקרות התאונה, אך בהחלטה מיום 10/10/05 נמחקה התביעה שכנגד על פי בקשת בא כוחו.

5.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, העדויות, עיון במסמכים הרלוונטיים (כולל חוות דעת    השמאי מטעם התובעת, ההודעות על התאונה שהגיש נהג הפולקסווגן לחברת הביטוח                                              ובמשטרה ותמונות הדיהטסו שצורפו לכתב ההגנה), ובשים לב לתקנות התעבורה הרלוונטיות (לרבות תקנה 21 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 - חובתו של עובר דרך, תקנה 47  - עקיפה, תקנה 49 - ריווח בין כלי רכב, תקנה 51 - מהירות סבירה), שוכנעתי לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

5.1        עדות נהג הפולקסווגן היא בבחינת עדות יחידה של אדם המעוניין בתוצאות המשפט לטובת בעל דין שקרא אותו להעיד, לפי סע' 54(3) לפקודת הראיות, שהכרעה על פיה דרושה נימוקים מיוחדים.

בנוסף, התובעת נמנעה לזמן עדים נוספים לתאונה לעדות, וביניהם החיילים אשר לטענת נהג הפולקסווגן הגיעו למקום לאחר התרחשות התאונה (ראה - עדות נהג הפולקסווגן בעמ' 2 לפרוטוקול ישיבת 10/10/05), והימנעותה זו פועלת לרעת גרסתה (ראה לעניין זה - י' קדמי, על הראיות, מהדורת תשס"ד, בעמ' 1652).

5.2        מצד אחר, גרסת הנתבע נתמכה בתצהירו ועדותו של מר ולדימיר וולוקיטין שנסע בדיהטסו (להלן - הנוסע), עת אירעה התאונה. הנוסע ציין בחקירתו הנגדית כי הדיהטסו עבר לנתיב הנסיעה הימני לפני תחנת הדלק ופנה מנתיב זה אל תחנת הדלק (עמ' 5 לישיבת פרוטוקול מיום 10/10/05).

5.3        בנוסף, מיקום הפגיעות ברכבים ואופיין מחזקים את גרסת הנתבע לפיה הפולקסווגן פגע בדיהטסו בזמן ששני הרכבים ניצבו בכניסה לתחנת הדלק - 

גרסת נהג הפולקסווגן, לפיה הנתבע סטה בפתאומיות מנתיב נסיעתו ופגע בפולקסווגן אינה עולה בקנה אחד עם תמונות הפגיעה בדיהטסו (שצורפו לחוות דעת השמאי מטעם התובעת ולכתב ההגנה). לא סביר שהפגיעה בחלק האחורי-ימני של הדיהטסו (שפשוף ללא כיפוף פח) נגרמה כתוצאה מהתנגשות בין שני הרכבים לאחר סטייה פתאומית של הדיהטסו מנתיב נסיעתו, אלא מתיישבת עם טענת הנתבע לפיה הפולקסווגן ניסה להידחף בכניסה לתחנה מצדו הימני של הדיהטסו.  

5.4        ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי הנתבע מסר גרסאות שונות בהודעתו במשטרה, בכתב ההגנה ובחקירתו לעניין השתלשלות הארועים עובר לקרות התאונה. אין בידי לקבל טענה זו - הנתבע מסר עדות עקבית ונטולת סתירות, לפיה הבחין בפולקסווגן, עבר לנתיב הנסיעה הימני מבעוד מועד על מנת להיכנס לתחנת הדלק, ונפגע בצדו האחורי-ימני על ידי הפולקסווגן.

5.5        מן המקובץ, לא מצאתי נימוקים מיוחדים להכרעה על פי עדות נהג הרכב המבוטח.

6.         אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבע סך של 1,000 ש"ח כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ.

7.         המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.

ניתן היום כ"ז בתשרי, תשס"ו (30 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.