פסק-דין בתיק א 18111/04

לפני תביעה לתשלום יתרת חוב בגין שכר דירה, דמי אחזקה ועלות תיקונים שבוצעו במושכר, ששכר המנוח, בלבן דב ז"ל, מאת התובעת. התביעה היא נגד עיזבון המנוח וכן נגד יורשיו, הנתבעים 2 ו-3.

כתב התביעה המקורי הוגש נגד העיזבון בלבד ולאחר מכן תוקן על ידי הוספת היורשים. במועד מאוחר יותר, הוסכם בין הצדדים, כי התובעת תהיה רשאית לתקן את כתב התביעה בשנית. ביום 4.12.06 הוגשה התביעה המתוקנת, שכללה, מעבר ליתרת החוב בגין שכר דירה ודמי אחזקה, בסך של 10,361 ש"ח, שנכללה בתביעה המקורית, תביעה בגין עלות העבודות שבוצעו על ידי התובעת במושכר לאחר שנפטר המנוח, בסך של 30,420 ש"ח, כך שכתב התביעה המתוקן והנוכחי עומד על סך של 46,659 ש"ח.

תמצית טענות התובעת

התובעת טוענת כי המנוח שכר ממנה בשכירות בלתי מוגנת, דירה ברח' השומר 10 בגבעתיים. השכירות החלה באפריל 2000 והחוזה הוארך מעת לעת עד ליום 31.10.03. המנוח נפטר בדירה ביום 1.6.03. המנוח נמצא בדירה רק כשבוע לאחר מכן. ככל הנראה עקב שהות הגופה בדירה במהלך זמן כה ארוך, הותזו חלקי הגופה על הקירות ועל הרהיטים נותרו סימני דם וריקבון. כמו כן, דבק ריח רע בכל חפץ בדירה.

התובעת נאלצה להשתמש בשיטות ובחומרי ניקוי מיוחדים, כולל צביעה מחודשת של הדירה והחלפת חלק מהרהיטים, על מנת להחזיר את הדירה לקדמותה. דלת הכניסה הראשית נפגעה בכתמים עמוקים. בנוסף, נדרשה התובעת להחליף את ארונות המטבח שנהרסו כתוצאה מהחזקה לקויה של המנוח. התובעת החליפה את מזרן המיטה, כורסאות הישיבה ושטיח הדירה, הואיל ואלה הוכתמו בכתמים וריח רע דבק בהם. חלק מאריחי האמבטיה נמצאו שבורים, ככל הנראה עקב ניסיון לנעוץ בהם מסמרים או ברגים. חלק מהאריחים נמצאו ספוגי ירוקת וריח רע, כתוצאה מהזנחה בניקיון. לפיכך, נאלצה התובעת להחליף את הקרמיקה בדירה, את ארון אמבטיה, הברזים ויתר האביזרים.

המנוח לא אפשר לתובעת להיכנס לדירה לעריכת בדיקות תקופתיות. לאחר פטירתו, הסתבר כי פילטר המזגן סתום לחלוטין ולא נוקה ככל הנראה מעולם, דבר שגרם לשריפת הקומפרסור והצורך בהחלפתו. כמו כן, הסתבר כי הביוב דלף תקופה ארוכה וגרם נזק לדירה מתחת. מקרר הדירה היה מלוכלך בצורה חריגה, עד כדי צורך בהחלפתו. לתוך הטלוויזיה נשפך נוזל והיא לא פעלה והוחלפה.

התובעת פנתה אל קבלן שיפוצים מטעמה, אשר ביצע שיפוץ בדירה לפי הצעת התיקון שנתן לתובעת. התובעת שילמה לקבלן השיפוצים 30,420 ש"ח.

חוב המנוח לתובעת בגין שכר דירה עומד על 9,561 ש"ח נכון ליום 1.10.03. התובעת השכירה את הדירה מחדש מיום 1.10.03.

לפיכך, התובעת דורשת מהנתבעים לשלם לה את יתרת החוב בגין שכר דירה ודמי אחזקה ואת עלות השיפוצים ובסה"כ 46,659 ש"ח לאחר הוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד הגשת כתב התביעה המתוקן.

תמצית טענות הנתבעים

הנתבעים טוענים כי המנוח לא נפטר אלא נרצח. אנשי זק"א הוזמנו על ידי המשטרה לדירה וניקו את הרצפה וקירצפו את זירת הרצח. התובעת תיקנה את התביעה פעמיים ורק בכתב התביעה השלישי והנוכחי, העלתה את נושא השיפוצים. עניין זה לא בא זכרו כלל בכתבי התביעה הקודמים, אשר היו על סכום של 10,361 ש"ח בלבד, בגין שכר דירה ודמי אחזקה.

מר שקד לא היה קבלן שיפוצים, אלא איש החזקה של הבניין. ממסמכי התביעה עולה כי הדירה הייתה מוכנה להשכרה כבר ביום 1.9.03. התובעת גבתה דמי ביטוח, ועל כן היה עליה להפעיל את הביטוח לצורך תיקון הנזקים, ככל שהיו כאלה. התובעת התכוונה ממילא לבצע שיפוץ כללי ויסודי בכל המבנה ולרבות במושכר. התביעה לשכר דירה ודמי אחזקה אינה מפורטת ולא ברור כיצד המשיכה התובעת להשכיר למנוח את הדירה, אם צבר חובות מן העבר.

המנוח שילם את כל התשלומים עבור השנים 2001, 2002 ו-2003 עד חודש יולי 2003. התובעת חילטה פיקדון של 4,000 ש"ח שהמנוח שילם עבור חוזי השכירות. למיטב ידעת הנתבעים, גם בחוזה הראשון לתקופה 4/00 - 4/01, שולם פיקדון כאמור.

דיון והכרעה

שתי שאלות עיקריות עומדות להכרעה בתיק דנן - האחת, האם למנוח יתרת חוב בגין שכר דירה ודמי אחזקה. השנייה - האם התובעת זכאית לחייב את המנוח בעלות עבודות השיפוצים שנערכו לפי טענתה בדירה, לאחר מות המנוח.

חוב שכר הדירה ודמי אחזקה

אין מחלוקת כי המנוח נפטר ביום 1.6.03 והדבר התגלה כשבוע לאחר מכן. גם אין מחלוקת כי חוזה השכירות האחרון שהיה בתוקף, חל עד סוף חודש אוקטובר 2003 (התובעת טוענת עד 30.10 והנתבעים עד 27.10).

להוכחת החוב שנותר, ניתן תצהירו של מנהל התובעת, מר רמי לוטרמן, שהוא גם הבעלים של מחצית הבניין. בתצהיר זה טוען מר לוטרמן כי החוב הוא 9,561 ש"ח, נכון ליום 1.10.03 לפי כרטיסי הדייר שצורפו לתצהירו. אציין כי אין בתצהיר גופו, כל פירוט של החוב, אלא ציון היתרה הסופית כנזכר לעיל. כרטיסי הדייר, אינם ערוכים בצורה ברורה. כך למשל, לא נערך בהם כל חישוב מפורט, המראה כיצד הגיעו ליתרות של 1,129 ש"ח לשנת 2001 ול-3,408 ש"ח לשנת 2002 ול- 9,516 ש"ח לשנת 2003.