פסק-דין בתיק א 180576/02

מבוא

1.         התובע, יליד 1976, נפגע בתאונת דרכים ביום 8.2.99. התובע נפגע בעת שרכב על אופנוע ומשאית פגעה בו.

2.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות והמחלוקת נסבה בשאלת גובה הנזק בלבד.

הפגיעה והנכות

3.         התובע איבד הכרתו למספר דקות לאחר הפגיעה. הוא פונה לבי"ח אסף הרופא ע"י צוות נט"ן. בבית החולים נמצאו שבר בגוף הלסת התחתונה (המנדיבולה) בצד ימין עם הגבלה בפתיחת הפה. כמו כן סבל משפשופים באזור החזה והאגן ושבר ללא תזוזה בצלע 5 מאחור.

4.         התובע אושפז במחלקה כירורגית ולאחר יממה הועבר להמשך טיפול במחלקה הפלסטית.  במהלך אשפוזו במחלקה הפלסטית נותח התובע לקיבוע השבר בלסת התחתונה ע"י שתי פלטות טיטניום. במהלך הניתוח נעקרו שתי שיניים באזור בו עבר השבר. כן נמצא שבר בשן נוספת שלא נעקרה. התובע היה מאושפז 9 ימים .

5.         פרופ' טייכר, מומחה לכירורגיית פה ולסת, מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה.

על-פי חוות דעתו של המומחה נותר התובע לאחר השבר במנדיבולה עם אובדן תחושה בשפה התחתונה ובעור הסנטר מימין. פגיעה זו מזכה אותו ב - 10% נכות לפי סעיף 29 (5) (א) 1 למבחני המל"ל.

כן סבל התובע, כתוצאה מהתאונה, מאובדן של שתי שיניים אשר מקנה לו 0.5% נכות לכל שן וסה"כ - 1% נכות וזאת לפי סעיף 74 (1) ח' למבחני המל"ל.

סה"כ נכותו של התובע עומדת על 11% נכות לצמיתות.

6.         המומחה התייחס גם לצורכי התובע בטיפול שיקומי לצורך השלמת שתי השיניים שנעקרו. הוא יזדקק לשני שתלים דנטאליים ושני כתרים בעלות שבין 600$ ל -800$ לכל שתל וכתר. אורך חיי שיקום כאמור הינו כ - 10 שנים ויש לחשב את מספר ההחלפות לפי תוחלת חייו של התובע.

7.         המומחה נשאל שאלות הבהרה ע"י ב"כ התובע והשיב כי לתובע אין הפרעה בדיבור ועל-כן אינו רואה כל הפרעה לעבודת התובע כשליח. עוד ציין כי הקושי בלעיסת מזון עליו מתלונן התובע נובע מחוסר השיניים בצד הפגוע.

8.         המומחה נדרש לחקירה על חוות דעתו ע"י ב"כ הנתבעת. ב"כ הנתבעת ביקשה לקבל הסכמתו של המומחה כי מאחר והפגיעה אצל התובע הינה רק בסעיף אחד מהעצב הטריגימינלי, אזי לא היה מקום לזכות את התובע במלוא אחוזי הנכות שבסעיף 29 (5) (א) 1 למבחני המל"ל אלא בנכות יחסית. המומחה השיב כי לקריאת הסעיף כפשוטו כמעט שאין משמעות שכן פגיעה בבסיס העצב לפני שהוא מתחיל להתפצל הינה נדירה ביותר והפרקטיקה הנוהגת מקנה את מלוא אחוזי הנכות גם כאשר לא נפגע כל העצב. הוא ראה לתת לתובע את מלוא אחוזי הנכות לפי הסעיף שכן מצא שלתובע אובדן מוחלט של התחושה בשפה.

9.         המומחה נשאל גם באשר לעלויות הטיפול השיקומי לו נזקק התובע. המומחה הבהיר כי לצורך הערכת עלות הטיפולים לקח את המחירים של אוניברסיטת תל-אביב, בי"ח שיבא, מרפאות שילה ומרפאות מכבי.

10.        גם חקירת המומחה בכל הנוגע לאורך חייו של שתל ממוצע לא העלתה ממצא חדש .

11.        לשאלת ב"כ התובע האם העיכוב בטיפול אצל התובע לא יכול לגרום להחמרה במצב הפה שתייקר את הטיפול לו יזדקק התובע, השיב המומחה כי משך הזמן שעבר אין בו כדי להשפיע.

12.        גם לאחר חקירתו של פרופ' טייכר נשארה חוות דעתו איתנה ומנומקת ועל כן ראיתי לקבלה בשלמותה.

            על כן אני קובעת כי לתובע נכות רפואית בשיעור של 11% בתחום הפה והלסת.

תפקודיות הנכות

13.        ב"כ התובע מפנה בסיכומיו לדברי התובע בתצהירו שלטענתו לא נסתרו ולפיהם סובל התובע מפגיעה ביכולת תפקודו עקב התסמינים תוצאת הפגיעה כמו חוסר התחושה בשפה התחתונה ובסנטר, צריבה באזור התחתון של הלסת מצד ימין, הגבלה באכילה ולעיסת מזון, ריור, נשיכה לא רצונית של פנים הלחי והשפה התחתונה וכו'.

ב"כ התובע מבקש להוסיף 50% על נכותו הרפואית של התובע לצורך קביעת נכותו התפקודית.

14.        ב"כ הנתבעת טוענת מנגד, כי על-פי עדותו של המומחה אין לנכות שנקבעה כל השלכה תפקודית. היא מוסיפה ומציינת כי גם במקצוע אותו רכש לאחר התאונה אין לנכות כל השפעה.