פסק-דין בתיק א 180143/02

מבוא

1.         מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

התובע, סובר אטלן (להלן:"התובע"), יליד 18/10/79, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 31/08/01 (להלן:"התאונה").

            הנתבעות מודות בחבות על פי החוק והמחלוקת הינה, בשאלת גובה הנזק בלבד.

מהות הפגיעה והנכות

2.         ממקום התאונה, פונה התובע לביה"ח יוספטל באילת, שם אובחן כסובל משבר מרוסק בעצם הירך משמאל. התובע עבר ניתוח לקיבוע השבר בעזרת מסמר תוך לישדי.  לאחר הניתוח, התפתחו קשיי נשימה ועליית חום עקב תסחיף ריאתי והתובע טופל בתרופות נוגדות קרישה ואנטיביוטיקה. ביום 13/9/01, שוחרר התובע מביה"ח, עם הוראות לדריכה חלקית על הרגל  בעזרת קביים, מעקב אורטופדי והמשך טיפול תרופתי.

3.         במסגרת משא ומתן שהתנהל בין הצדדים, מונה פרופ' משה רופמן, כמומחה מוסכם, בתחום האורטופדי. פרופ' רופמן , ציין בחוות דעתו כי : "בעקבות התאונה נותרה נכות אורטופדית שנסמכת על העובדה שבמפרק הירך משמאל נותרה הגבלת תנועה קלה, ומצב זה נובע מהשבר הקשה של עצם הירך ואין סיכוי שההגבלה הזו  תעלם. כמו כן, נותרה תחושת הגירוי ברגל שמאל שמאוששת ע"י ממצאי ה E.M.G . עם זאת יש לציין כי עוד שנה ושנתיים קודם לתאונה סבל וטופל מכאבי גב תחתון עם חשד לבקע דיסקלי ולכן לדעתי  התאונה הנדונה כאן רק החמירה מצב קודם". פרופ' רופמן, העריך את נכותו של התובע, בשיעור של 10% בגין ההגבלה בירך ובשיעור של 5%, בגין הנזק העיצבי בעמוד השידרה. 

4.         בתשובות לשאלות הבהרה מיום 9/9/04, ציין פרופ' רופמן כי "..לאור סוג הפגיעה, לא יוכל לדעתי לחזור ולעסוק במקצוע כרקדן באופן מקצועי ולכן באם זה באמת מקצועו , הרי שיש כאן מקום להפעלת תקנה 15  משום הפגיעה התפקודית".

עוד יש לציין כי בהתאם להחלטת כב' השופט בכר, מיום 1/12/04, בדק  פרופ' רופמן את התובע,  פעם נוספת, בכדי להעריך את הנכות הפלסטית בגין הצלקות שנותרו בזרוע שמאל  ובירך שמאל. בחוות דעתו המשלימה, מיום 31.1.05, העריך פרופ' רופמן את הנכות הפלסטית, בשיעור של  5%.

5.         ביום 10/11/05, הוגשה על ידי התובע בקשה להעברת שאלות הבהרה נוספות למומחה לאור תיעוד רפואי עדכני בדבר כאבי גב ותוצאות בדיקת CT מיום 18.9.05.   בהחלטתי מיום 16/01/06, התרתי להעביר למומחה  את החומר הרפואי העדכני, על מנת שיחווה דעתו אם יש בתיעוד הנ"ל, כדי להצביע על שינוי במצבו של התובע ואם יש צורך בבדיקה נוספת. פרופ' רופמן השיב כי בממצאים המתוארים בבדיקת

ה-CT, אין שום ממצא פתולוגי, אין עדות לשברים, לבקע או לבלט דיסק וכי אין צורך בבדיקה חוזרת (ראה תשובות המומחה מימים 6.2.06 ו- 11.4.06).

6.         פרופ' רופמן נדרש לחקירה על חוות דעתו.

בפתח חקירתו, הוצגו בפני פרופ' רופמן, חלקים נרחבים מתוך סרט מעקב מיום 21.11.05, נ/4, המתעד תפקודו של התובע, במהלך שיעור ריקוד בסגנון "היפ- הופ", שהעביר במסגרת עבודתו במכון הכושר "EVERYBODY", שברחוב דיזינגוף בת"א.

בקלטת האמורה, נראה התובע מדגים בפני תלמידיו ומבצע יחד עימם, קטעי ריקוד קיצביים הכוללים, תנועות חדות ומהירות, קפיצות, סיבובים, כיפופים ותנועות הדורשות גמישות, קואורדינציה וכוח.

לאחר שצפה בקלטת, אישר פרופ' רופמן כי תנועותיו של התובע, נראות מלאות ויציבות, ללא שום הגבלה וכי בניגוד לתשובותיו לשאלות ההבהרה, אינו רואה כי התובע סובל מקושי או  מגבלה לעסוק בריקוד, וכדבריו: "אני לא רואה קושי לעסוק במהירות של הנושא של הריקוד" (עמ' 32 -31 לפרוטוקול).

יחד עם זאת, פרופ' רופמן, הבהיר בעדותו כי בבדיקת התובע, מצא הגבלה קלה בתנועות הקיצוניות של הירך אשר אינן באות לידי ביטוי, בסרט המעקב ולפיכך  אין בתמונה העולה ממנו, כדי לסתור את הנכות שנקבעה בגין ההגבלה הקלה, בתנועות הירך (עמ' 33 לפרוטוקול).

יצויין כי הנתבעות אינן חולקות על שיעור הנכות הרפואית שנקבעה בגין ההגבלה בתנועות הירך וממקדות טיעוניהן, בשאלת הנכות התפקודית, אליה אתייחס בהמשך הדיון.

7.         אשר לנכות שנקבעה בגין הפגיעה בעמוד השידרה, פרופ' רופמן, ציין בעדותו כי ראה לקבוע שהתאונה החמירה מצב קודם ולייחס לה, מחצית מהנכות הכוללת בגין ההגבלה והכאבים בגב התחתון, שכן כפי שציין בחוות דעתו: "..עוד שנה ושנתיים קודם לתאונה סבל וטופל מכאבי גב תחתון עם חשד לבקע דיסקלי ולכן לדעתי התאונה הנדונה כאן רק החמירה את המצב הקודם" (ראה עמ' 35 לפרוטוקול).

פרופ' רופמן, התבקש בחקירתו הנגדית, להצביע על התיעוד הרפואי עליו הסתמך בקביעתו האמורה לגבי מצבו של התובע עובר לתאונה והפנה לרישום בתיק קופת החולים, מיום 24.9.01, שם צויין: "תמיד סבל מכאבי גב".

יצויין כי התובע נשאל בחקירתו הנגדית, האם סבל מכאבי גב, עובר לתאונה, והשיב: "לא היה משהו שהוא  לא שיגרתי. היה לי משהו תפוס או משהו כזה. אולי היו לי קצת כאבי גב, תפיסות וכאלה . לא משהו.....אני לא זוכר שסבלתי מכאבי גב, לפני התאונה. אולי סבלתי מתפיסות או דברים כאלה. רקדנים מסוגי, סובלים מזה" (עמ'29 לפרוטוקול). פרופ' רופמן, הופנה  לדבריו אלה של התובע, והשיב: "אני מניח שאלו הדברים שראיתי" (עמ' 37 לפרוטוקול). פרופ' רופמן, הוסיף והודה כי למעשה, לא עמד בפניו, תיעוד רפואי  המתייחס לתקופה שעובר לתאונה, מעבר לרישום מיום 24.9.01, כחודש לאחר התאונה, שם מצויין: "תמיד סבל מכאבי גב" וכי על בסיס נתונים אלה, לא ניתן לקבוע שהתובע סבל מנכות עובר לתאונה, וכדבריו: "אני לא יודע מאיזו נכות הוא סבל קודם,  בתיק שבפניי יש חומר רק מאחרי התאונה. אני מניח שהסתמכתי על חומר רפואי קודם. הדבר היחיד שרשום בחומר בפניי הוא רק מאוקטובר 01, שהוא מתלונן על כאבים, כלומר מסר שהוא סובל מכאבים, אבל אין לי חומר קודם לתאונה.

ש. בנתון שיש לנו כאן, כשאנחנו לא יודעים על משהו ספציפי, אנחנו לא יכולים