פסק-דין בתיק א 17994/06

1.         בפניי תביעת התובע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ ( להלן "הבנק" ) לחייב את הנתבעת חברת הביטוח "אישי ישיר בע"מ" ( להלן "אישי ישיר" ) לשפותו בגין הטבת נזק גוף בדמות שכר עבודה, ששילם לאחד העובדים שלו, בנסיבות שיפורטו להלן.

2.         בתקופה הרלוונטית לתביעה, עבד מר רוט חיים ( להלן "העובד" ) בשירותו של הבנק.

3.         ביום 10.7.00 נפגע העובד בתאונת דרכים על ידי רכב שהיה מבוטח בביטוח חובה על ידי אישי ישיר. בעקבות התאונה נעדר מעבודתו לתקופה של 49.5 ימים ( זוהי התקופה שאושרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ואשר אומצה, כפי שניתן היה להבין, על ידי שני הצדדים בסיכומיהם).

4.         המוסד לביטוח לאומי ( להלן "המל"ל" ) הכיר בתאונה כתאונת עבודה ואישר תשלום דמי פגיעה בסך של 30,452 ש"ח , שמתוכם העביר לעובד, לאחר ניכוי מס הכנסה וביטוח בריאות, סך של 20,981 ש"ח , כעולה מהמסמכים שצורפו לסיכומי הצדדים. התשלום הועבר על ידי המל"ל ישירות לחשבונו של העובד בבנק.

5.         יצויין כי הבנק אינו "מעביד מורשה" כמשמעותו בתקנה  22 (א) לתקנות הביטוח הלאומי ( ביטוח מפני פגיעה בעבודה ) תשי"ד-1954.

6.         המל"ל פנה לבנק מכח סעיף 94 (ב) (1) (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 ( להלן "חוק הביטוח הלאומי" ), בדרישה להחזר סכום דמי הפגיעה ששילם לעובד בעד תקופת הזכאות הראשונה ( 9 ימים ), וביום 15.2.01 החזיר הבנק למל"ל, סך של 5,481 ש"ח , בגין ימי הפגיעה הנ"ל.

7.         ביום 14.12.04 פנה המל"ל לאישי ישיר מכח סעיף 328 (א) לחוק הביטוח הלאומי, בדרישה לפצותו בגין דמי הפגיעה ששולמו על ידו בסך של 30,452 ש"ח ( ראה סעיף 4 לעיל ).

            על פי הסכם הקיים בין אישי ישיר לבין המל"ל, אחוז שיעור הפיצוי שיוחזר על ידי אישי ישיר למל"ל, יעמוד על 55% מהסכום המלא של דמי הפגיעה, ומשכך, שילמה אישי ישיר למל"ל ביום 2.2.05, סך של 15,206 ש"ח ( הכולל הפרשי הצמדה  ) על חשבון הדרישה הנ"ל ( ראה תזכורת - 11/6/06 ), ואת היתרה שילמה בימים 4.7.06 ו- 3.9.06, ובסה"כ שילמה סך של 17,944 ש"ח .

            יובהר כי הסכום של 30,452 ש"ח כלל את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ובכך יצא, שהמל"ל קיבל פעמיים החזר דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, פעם אחת מהבנק ( כמתואר בסעיף 6 לעיל ), ופעם נוספת מאישי ישיר כמתואר בסעיף זה.

8.         בשנת 2002 ( בתאריך לא ידוע ) פיצתה אישי ישיר את העובד על נזקיו בעקבות התאונה.

9.         הבנק שילם לעובד שכר בגין תקופת היעדרותו לרבות הטבות למיניהן, ובתביעה זו, כפי שניתן להסיק מנספח ז' שצורף לכתב התביעה, הוא עותר לחייב את אישי ישיר לשפותו בגין "עלות שכר לתקופת אי הכושר אשר שולמה לעובד על ידי הבנק לאחר הפחתת הכספים מהמל"ל, בסך של 12,511 ש"ח".

10.        הצדדים הגיעו להסכמה ביניהם למתן פסק דין על סמך חומר הראיות הקיים בתיק וסיכומים בכתב, ללא צורך בחקירות.

11.        כאן המקום לציין כי התביעה ערוכה בצורה לאקונית מבחינת הסכום הנתבע בה, וכי רוב הנתונים שצויינו לעיל, לא פורטו בכתב התביעה. מלבד נספח ז' שצורף לכתב התביעה ושבו צויין כאמור כי עלות שכרו של העובד לאחר הפחתת תשלומי המל"ל עמד על סך של 12,511 ש"ח, לא פורט, בין היתר, דרך עריכת חישוב זה, ומהו השכר ששולם לעובד על ידי הבנק בתקופת אי הכושר ( שקשה להבינו מדף ריכוז השכר שצורף לסיכומים ). יתרה מכך, לא ברור הכיצד מתיישב סכום התביעה שהועמד על סך של 18,601 ש"ח ( ראה סעיף 12 לכתב התביעה ), עם קיומו של הסכם - שידובר עליו בהמשך - המקנה לבנק על פי טענתו, זכות שיפוי מהנתבעת בשיעור של 75% מעלות השכר. ואם לא די באלה, וכפי שהסתבר בדיעבד, לא נמצא כל קשר בין הסכומים שפורטו בכתב התביעה לבין הסכומים שפורטו בסיכומים שהוגשו על ידי הבנק.

טוב היה עושה ב"כ הבנק, אם היה עורך את התביעה בצורה מפורטת יותר, יסודית יותר, דבר שבוודאי היה בו כדי להעמיד את הדברים על דיוקם, ולצמצמם את פער המידע שהתגלה בשלב הגשת הסיכומים בתיק ( לדוגמא, בכתב התביעה לא הובהר מעמדו של הבנק אם הינו "מעביד מורשה" על פי חוק הביטוח הלאומי אם לאו, דבר שגרם לנתבעת להתייחס אליו "כמעביד מורשה", ראה סעיף 7 לסיכומיה ).

12.        דיון

את העקרונות הכלליים המנחים אותי בהכרעה בתביעה מסוג זה, פירטתי בת.א 18804/06 ( שלום חיפה ), אסם ותחבורה השלובות בע"מ נ' הפניקס הישראלי בע"מ, שניתן ביום 5.12.07 ( ראה סעיף 12 בפסק הדין שם ).

13.        אולם, בשונה מפסק הדין בעניין אסם הנ"ל, את תביעתו דנן ביסס הבנק ( כפי שעולה מהסיכומים ) על שני אדנים. האחד זכאותו של הבנק לפנות לאישי ישיר מכח סעיף 328 (א) לחוק הביטוח הלאומי בדרישה להחזר דמי פגיעה ששולמו על ידו למל"ל בגין תקופת הזכאות הראשונה ( ראה סעיף 6 לעיל ), והשני, הסכם שנכרת בינו לבין אישי ישיר לפיו התחייבה האחרונה לשלם לו 75% מעלות השכר אותו שילם לעובד עבור תקופת אי הכושר, על פי הנטען.

14.        החזר דמי הפגיעה בגין תקופה הזכאות הראשונה

            מהשתלשלות העניינים שפורטה לעיל עלה כי המל"ל גבה פעמיים החזר דמי פגיעה בעבור תקופת הזכאות הראשונה, פעם מהבנק ופעם מאישי ישיר ( ראה סעיף 7 לעיל ).