פסק-דין בתיק א 17877/04

בפני תביעה בגין עבודות בנייה שהתובע ביצע עבור הנתבעים, אחיו של התובע וגיסתו, ולא קיבל, לטענתו את התמורה המוסכמת ו/או הראויה בגינן. כמו כן טוען התובע כי ההסכם שבין הצדדים אשר נוסח ע"י עו"ד אברהם דהן, שכנו למשרד בתקופה הרלוונטית, של עו"ד מצגר, ב"כ הנתבעים אשר הנתבעת הינה מזכירתו מזה שנים רבות, מקפח את התובע, והינו בבחינת עושק כאמור בחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 (להלן: " חוק החוזים").

לטענת התובע רכשו הנתבעים  זכויות חכירה במגרש אך הם לא השלימו את בניית הבית במועד שנקבע בתנאי החכירה ולפיכך החליט מנהל מקרקעי ישראל (להלן: " המנהל") להחזיר לידיו את הקרקע ולהחזיר לנתבעים את כספם תוך קיזוז עלויות הריסת השלד ופינוי ההריסות.

בעקבות פנייה למנהל ניתנה לנתבעים ארכה של 6 חודשים להשלים את בניית הבית.

הנתבעים שהיו במצב כלכלי קשה לא יכלו לממן את עבודות הגמר ולא יכלו להתקשר עם קבלנים בתנאי קומבינציה מאחר ותנאי המנהל לא אפשרו ביצוע עסקאות עם צד ג' בזכויות שבקרקע. לפיכך, ולאור לחץ הזמן בו היו נתונים, פנו הנתבעים לתובע על מנת שיסייע בביצוע הבנייה ובמימונה.

לשם כך הוסכם בין הצדדים כי:

התובע ישלים את הבית שהיה במצב של שלד עד למפתח.

הנתבעים ישלמו לתובע את סכום ההשקעה בסך 70,000$ מייד לאחר מכירת הבית.

במידה והבית ימכר לצד ג' והתמורה תעלה על 370,000$, יקבל התובע, בנוסף לסך של 70,000$, את מחצית ההפרש בין 370,000$ לסכום התמורה, והנתבעים יקבלו את המחצית השניה.

במידה והנתבעים יחליטו להתגורר בבית ולא ימכרו אותו יקבל התובע בנוסף ל- 70,000$ סך של 10,000$.

הנתבעים ירשמו הערת אזהרה בספרי המנהל לצורך שמירת זכויות התובע במקרה שהבית או המגרש יעוקלו ע"י צד ג' בגין חובות של הנתבעים כלפיהם.

לטענת התובע עמדה הנתבעת על כך שההסכם בין הצדדים יערך ויחתם בפני עו"ד בטענה של רצון לשמור על האינטרסים של התובע. מתוך היכרות אישית של התובע את עו"ד מצגר הסכים לכך שההסכם יעשה ע"י עו"ד מצגר . כשהגיע למשרדו ש עו"ד מצגר הובילה אותו הנתבעת למשרדו של עו"ד דהאן הסמוך וגובל במשרד עו"ד מצגר. בנוכחות עו"ד דהאן שאל התובע מדוע עו"ד מצגר אינו עורך את ההסכם ונענה שעו"ד מצגר אינו עורך הסכמים כאשר הצדדים הם קרובי משפחה ושאין לו זמן לטפל בחוזה. לפיכך הסכים לטיפולו של עו"ד דהן.

בישיבה שהיתה הועלו וסוכמו נושאים הקשורים במפרט הטכני של עבודות הגמר לרבות עלויות משוערות של הרכיבים, כך שסכומם הכולל לא יעלה על 70,000$, וכן התמורה שיקבל התובע.

לאחר כחודש וחצי הודיעה הנתבעת לתובע שנוסח החוזה מוכן ושיגיע לבית הוריה על מנת לחתום עליו. התובע הגיע לבית בו היו ילדי הנתבעים, הורי הנתבעת, והנתבעים עצמם, שתה קפה וחתם על המסמך בלי לקרוא את תוכנו בעת שכל הנוכחים היו עסוקים בשיחה בענייני משפחה. זכור לתובע כי באותו מעמד שאל את הנתבעת מדוע עו"ד דהן שהתחייב לכתוב הערת אזהרה לא נזכר במסמך והנתבעת השיבה שההסכם הוא בינה לבין התובע בלבד.

כשבועיים שלושה לאחר המפגש אצל עו"ד דהן (ולפני חתימת החוזה) עבר התובע באתר הבנייה יחד עם קבלן טיח לצורך הכנת הצעת מחיר ואז גילה לתדהמתו שהשלד אינו מוכן ויש צורך לתקן בו שורת ליקויים לצורך הכנת המבנה לעבודות גמר.

התובע הודיע על כך לעו"ד דהן ולנתבעים ואלו ביקשו מהתובע כי יממן את השלמת עבודות השלד. על פי דבריהם יגישו הנתבעים תביעה נגד קבלן עבודות השלד, ולא יהיה ויכוח עם התובע בנושא הכספי של השלמת עבודות השלד.

התובע הודיע לנתבעים כי השלמת השלד תמשך כחודש ימים וכן המציא אומדן כספי משוער של עלויות השלמת השלד כולל שכר עבודה וחומרים ללא רווח קבלני בסך 35,000 ש"ח כשסכום זה לא כולל הריסת קירות עקומים ולא פינוי פסולת.

לבקשת הנתבעים לקח התובע על עצמו, באותו שלב, את מימון השלמת השלד.

התובע שבאותו זמן עבד בשוהם החל לעבוד לסירוגין במבנה ומדי פעם הכניס פועלים לפינוי הפסולת.

לאחר סיום עבודות הנקיון הזמין קבלן לפינוי פסולת בשטח שמסביב, שילם עלות עבודתו של טרקטור ומשאיות פינוי, סה"כ 3,300 ש"ח.