פסק-דין בתיק א 17853/03

1.    שותפות רשומה בשם פרוספלסט (להלן: " השותפות"), הייתה לקוחה של הבנק התובע, וספק של רשתות שיווק, ביניהן של רשת הרבוע הכחול (סופר סופר) 1988 בע"מ - הוא שמה הקודם של הנתבעת כאן, ושל רשת הרבוע הכחול (היפר היפר) בע"מ. באוקטובר 1997 קרס עסקה של השותפות לאחר שהגיע לחדלות פירעון.

הבנק התובע (להלן: הבנק") טוען שהכספים שהגיעו לשותפות מהנתבעת וקבוצתה שועבדו לטובתו במשכון ראשון ואף הומחו לו בהמחאה גמורה, וכי הנתבעת נטלה לעצמה שלא כדין מתוך הכספים הללו, סכום של 505,450 ש"ח - מרביתו בדצמבר 1997, ומקצתו בינואר 1998. תובענה זו להשבת הכספים הללו הוגשה בפברואר 2003, כשהבנק מעמיד את סכום התביעה על 731,735 ש"ח.

ואלה העובדות הצריכות לעניין ביתר הרחבה.

2.    השותפות שעסקה ביבוא ושווק של מוצרי נייר ופלסטיק לשימוש חד פעמי ואריזות מזון, ניהלה בבנק חשבון משנת 1990, וקיבלה ממנו אשראי שוטף כנגד שעבוד והמחאה של הכספים שהגיעו לה מהרשתות השונות. היקף האשראי שהועמד לרשותה על ידי הבנק נקבע בהסתמך על "ריכוז קניות חודשי" של הרשתות, בהתאם לחשבונות שהועברו לבנק באורח שוטף על ידי השותפות ואושרו על ידי "החייבים". 

ב-31.3.95 ניתנה על ידי השותפות, הוראה בלתי חוזרת לשני הגופים: רשת הרבוע הכחול (סופר סופר) 1988 בע"מ - הוא שמה הקודם של הנתבעת, ורשת הרבוע הכחול (היפר היפר) בע"מ, " להעביר כל הכספים המגיעים לנו עבור סחורה שאנו מספקים לכם, לזכות בנק המזרחי המאוחד בע"מ סניף כפר סבא 424 מס' חשבון 356050 (להלן בנק)".

הוראה בלתי חוזרת זו כלולה במכתב בן 5 סעיפים שנושאו: " העברת הכספים", והשותפות מבטיחה שם למקבלי ההוראה שהם יהיו זכאים לדרוש ממנה ו/או מהבנק החזר של כספים שהועברו לבנק בטעות.

על מכתב ההוראה הבלתי חוזרת חתומים הן השותפות והן הבנק. מקבלי ההוראה חתומים אף הם מתחת למלים: "אנו מסכימים לאמור לעיל, אך מסירים מעצמנו, כל אחריות אם תפול טעות בביצוע הבטחתנו זו".

ב-17.5.1996, נחתם על ידי השותפות " שטר מישכון זכויות" לטובת הבנק. לפי סעיף 5 לשטר המשכון, השותפות ממשכנת לטובת הבנק בתורת משכון ושעבוד קבוע מדרגה ראשונה את כל זכויותיה " לקבלת כספים המגיעים או שיגיעו" לה מאת החייבים "על פי חוזה/ התחייבות/ הזמנה/... ו/או כל זכויות הממשכנים כמפורט בנספח לשטר המשכון הזה...".

לפי הנספח לשטר המשכון, " רשימת הנכסים המשועבדים" לטובת הבנק היא: "זכויות לקבלת כספים" מ-5 גופים ביניהם שני הגופים מקבלי ההוראה הבלתי חוזרת ממרץ 1995.

3.    ב-5.11.1996, פנתה הנתבעת אל השותפות במכתב שנושאו " תכנית יעדים 1997". הנתבעת מציינת בפתח מכתבה שהיא מבקשת לקבוע את "בסיס הפעילות לתכנית העבודה של שנת 1997"; כי צפויה שנה צרכנית קשה לפי שהגידול בצריכה הפרטית מוערך ב-2% בלבד, ומפרטת את מדרגות הבונוס שהיא תהיה זכאית לו.

לפי מכתב זה, עבור גידול ריאלי בהיקף הקניות מהשותפות בשנת 1997, לעומת היקף הקניות מהשותפות בחודשים ינואר-נובמבר 1996, ישולם לנתבעת על ידי השותפות בונוס המחושב לפי אחוזים ממחזור הקניות כולו לשנת 1997, כששיעורי הבונוס נקבעים באופן מדורג ונעים בין: 1% מהמחזור עבור גידול ריאלי של 2%, ל-3.75% מהמחזור, עבור גידול ריאלי העולה על 12%. מטעם הנתבעת חתום על מכתב זה, יורם דר, ראש אגף סחר ושיווק.

על המכתב הזה או על נוסח זהה לו, השיב מנהל שיווק בשותפות, מר קירשנבוים, במכתב אשר מופנה למר שי ליפשיץ - מי שהעיד כאן לנתבעת. הכותב פונה אל מר שי ליפשיץ בתוארו: "עוזר ראש אגף סחר", אך "משייך" אותו ל"קואופ דן השרון", ובין היתר מודיעו: "... לבקשתך הסכמתי לראות את בסיס הבונוס כינואר-נובמבר 96 ולא 12 חודשים כפי שמקובל". את מכתבו חותם מר קירשנבוים בבקשה לתקן את מדרגות הבונוס ולראות ב-3.5% מהמחזור " כמדרגה אחרונה" של הבונוס.

מר שי ליפשיץ השיב על מכתב זה ב-13.11.1996, על גבי נייר מכתבים הנושא את הלוגו "קו אופ". הוא אומר שם שמכתבו של מר קירשנבוים מקובל עליו אבל עומד על כך שהמדרגה העליונה של הבונוס תהיה 3.75% מהמחזור, עבור גידול ריאלי בהיקף הקניות בשיעור העולה על 20%. (המכתבים הנזכרים מצורפים כנספחים ה-ז לתצהירו של מר לפשיץ).

4.    כחודשיים לאחר שהעסק של השותפות חדל לפעול, הודיעה הנתבעת, בטופס "העברה בנקאית" אשר נושא את התאריך ב-2.12.97, כי חשבון השותפות בבנק יזוכה ב-5.12.97 בסכום של 352,515.85 ש"ח. לפי הפירוט שבטופס זה, הקניות של "סופר", לחודש ספטמבר 1997 הסתכמו ב-817,965.85 ש"ח, ומסכום זה נוכה סך של 465,450 ש"ח. אין פירוט ביחס לסיבת הניכוי.

הודעה נוספת על זיכוי צפוי, כלולה בטופס העברה בנקאית מה-29.12.97, אשר חתום על ידי "רשת הריבוע הכחול היפר היפר בע"מ". לפי ההודעה הזו הקניות של "היפר" לחודש אוקטובר הסתכמו ב-588,521.15 ש"ח; מסכום זה נוכה סך של 40,000 ש"ח, וחשבון השותפות יזוכה ביתרה בסך של       458,521.15 ש"ח,  ב-2.1.98.

כפי שהתברר ממכתבו של היועץ המשפטי של הנתבעת מאוקטובר 1999, הסכום של 465,450 ש"ח אשר נוכה מהסכום שהגיע לשותפות עבור הקניות של "סופר" בחודש ספטמבר, מורכב מ-26,700 ש"ח בגין תווי קניה שלפי הנטען נמכרו לשותפות ב-28.9.97, ומבונוס בסכום של 438,750 ש"ח.

ביחס לבונוס ניתן במכתב הנ"ל ההסבר הבא: "סכום של 438,750 ש"ח נוכה בגין גידול בשיעור של 36% ריאלי בגין התקופה ינואר עד אוקטובר 1997, הבונוס עומד על שיעור של 3.75% בסכום של 375,000 ש"ח + מע"מ" אין במכתב זה (מצורף כנספח יג' לתצהיר מטעם הבנק), כל התייחסות לניכוי בסכום של 40,000 ש"ח מהקניות של "היפר" לחודש אוקטובר.

5.    הנתבעת טוענת שהיא הייתה רשאית לנכות את הסכום של 465,450 ש"ח מכל הסיבות הבאות:

אין כל יריבות בין הבנק לנתבעת: השותפות לא המחתה לבנק את הסכומים המגיעים לה מהנתבעת - המכתב ממרץ 1995 הוא מכתב טכני שנועד להסדיר את אופן התשלום לשותפות, ואינו המחאת חוב, ואילו בשטר המשכון (סעיף 9), התחייבה השותפות " למען יתר תוקף למשכון הנ"ל" לחתום גם על המחאת חוב לטובת הבנק, אך היא לא עשתה כן;