פסק-דין בתיק א 17727/98

     מבוא ותמצית טענות הצדדים

1. התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סכום של 37,000 ש"ח המהווה לטענתו סכום קרן של הלוואה שהלווה לנתבע מס' 2 (להלן-"הנתבע") ואשר טרם הושב לו.

2. הנתבעת מס' 1 הינה חברה בבעלות הנתבע אשר נתנה שיק כנגד ההלוואה אלא שבשל הפסקת פעילותה ואי מסירת התביעה לנתבעת מס' 1 הודיע התובע כי הוא מבקש למחוק התביעה כנגדה.

3. כנגד הנתבע ניתן פסק דין בהעדר הגנה אשר בוטל לאחר מכן, אך גרסת הגנתו תוארה בתצהיר שצרף כתמיכה בבקשה לביטול פסק הדין. בתצהירו אישר הנתבע כי התובע נתן הלוואה אלא שלגרסתו ההלוואה ניתנה לנתבעת מס' 1 שהוא היה מנכל"ה, הוא הוסיף וטען כי הנתבעת מס'  1 החזירה את ההלוואה ב-45 תשלומים חודשים בסכום כולל נומינלי של 36,000 ש"ח.

4. משהוחלט על ביטול פסק הדין, קבל הנתבע רשות להתגונן ובאותו שלב נקבע כי התביעה תתברר בסדר דין מהיר.

5. התיק נקבע לשמיעת הראיות ליום 4.4.05 אלא שהישיבה בוטלה בשל פטירת אביו של התובע, שמיעת הראיות נדחתה ליום 14.7.05 אלא שלאותה ישיבה התייצב ב"כ הנתבע ללא הנתבע והדיון נדחה לבקשתו ליום 26.9.05. כשבועיים לפני הדיון שוב פנה ב"כ הנתבע בבקשת דחייה בטענה כי נותק הקשר עם הנתבע, בקשה דחייה זו לא נתקבלה ולישיבת ההוכחות התייצבו והעידו התובע, הנתבע ומר משה קוגוט מי שהפגיש בין השניים לצורך קבלת הלוואה, בתום שמיעת העדויות סיכמו הצדדים טעוניהם בע"פ.

       המחלוקת

6. לאחר ניתוח טענות הצדדים יש לברר האם הנתבע היה צד ישיר להלוואה או שמא פעל  רק כמנכ"ל הנתבעת מס' 1.

7. מאחר ואין מחלוקת כי סכום הקרן הועבר לנתבעים או מי מהם, יש לשאול האם מדובר בהלוואה חוץ בנקאית עליה חלים הוראות החוק בנושא, או אז יש לבחון האם הסכם ההלוואה עומד בדרישות החוק או שמא הוא בטל כטענת הנתבע.

8. במידה והלוואה ניתנה לנתבע והיא תקפה, יש לבחון האם נפרעה כטענת הנתבע במסגרת התשלומים ששולמו.

       דיון

9. בדיון בפניי העידו 3 עדים, התובע הנתבע ומר קוגוט שהפגיש בין השניים. מר קוגוט הינו אדם ניטרלי (הנתבע לא טען אחרת וגם לא שאל שאלה כלשהי בחקירה הנגדית המצביעה על אינטרס כלשהו שיש למר קוגוט בתיק זה). מר קוגוט בעדותו האמינה עליי אישר חד משמעית כי דובר בהלוואה אישית שקבל הנתבע, כי על פי ההסכם דובר על תשלום הריבית בתשלומים חודשיים, חלקם הועבר דרכו וכי לפי דרך החזר זו טרם נפרע סכום הקרן, בכך תמך בגרסת התובע לפיה לא שולם תשלום כלשהו על חשבון קרן ההלוואה. מאחר ועדות של צד זר לעסקה אמינה עליי למעשה דין התביעה להתקבל.

10. חיזוק ותמיכה לעדות מר קוגוט הנני מוצא במסמך ת/1- אשר נכתב על ידי הנתבע ונחתם אישית על ידו ללא צרוף תואר של מנכ"ל או חותמת חברה ולפיו הוא מודה כי קבל אישית את ההלוואה. גרסת הנתבע- שנמסרה לראשונה בחקירתו הנגדית לפיה התובע הכתיב לו מה לכתוב תמוהה ובלתי סבירה בעיני. הנתבע אדון לעצמו לא היה כותב וחותם על מסמך שתוכנו אינו מוסכם עליו.

11. טענותיו המשפטיות של הנתבע בדבר בטלות ההסכם בשל היותו הלוואה חוץ בנקאית נעדרות בסיס עובדתי. סעיף 15(א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993  קובע סייג לתחולת סעיפי החוק המגבילים מתן הלוואות כך שהם " לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק". התובע והעד מר קוגוט העידו כי מדובר בהלוואה אחת ויחידה שנתן התובע לנתבע. הנסיבות שתוארו ע"י מר קוגוט הן תובע שיצא לפנסיה וברשותו חסכונות מצד אחד והנתבע שזקוק למימון מצד שני. עובדות אלו מראות כי ההלואה החד פעמית שנתן התובע אינה בשל "דרך עיסוק". הנתבע בעדותו או בראיות שהציג לא סתר טענה זו ומכאן שמדובר בהלוואה שהוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אינן חלות עליה.

12. כל שנותר לנתבע להוכיח כי ההלוואה נפרעה. גם אם מדובר בהלוואה שניתנה לחברה בבעלותו, הייתי מצפה כי פרעון הלוואה יוכח באסמכתאות בכתב כגון: הצגת ספרי החברה ובהן תאור קבלת הלוואה ופרעונה, הצגת משיכת תשלומים שונים מחשבון הנתבע או מכל חשבון אחר המצטברים לסכום ההלוואה (עם ריבית או בלעדיה). הנתבע שיצר רושם כי הינו אדם מסודר, לא היה פורע החוב במלואו מבלי לדאוג לתעד את מהלך התשלומים, פרוט יתרת החוב מעת לעת ואת גמר החשבון ההלוואה ולו במכתב או הודעה לתובע. דווקא תאור הנתבע בסעיף 11 לתצהירו לפיו עזב את הארץ בחודש יוני 97 למספר שנים מתיישב עם גרסת התובע לפיה בשלב מסוים נעלם הנתבע ("ברח לחו"ל" כהגדרת התובע בעדותו).

13. לתצהיר הנתבע לא צורף מסמך כלשהו התומך בטענה של השבת הלוואה. לכל המאוחר בישיבה המקדמית מיום 26.1.05 משנשמעו דברי ב"כ התובע "על הנתבע להראות ששילם", היה צריך להבין הנתבע כי עליו להמציא ראיות לתמוך בטענותיו וראיות כאלו לא הוצגו. ולמען הסדר אזכיר כי מדובר בדיון מהיר לגביו נקבע בתקנה 214ח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984  המכונה " גילוי מסמכים מוקדם" כי " לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה". תקנה 214ט' קובעת כי "בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים... לתצהירי העדות יצורפו המסמכים שעליהם מסתמך העד בתצהירו".
14. תיק זה לא החל במסלול רגיל של תביעה והגנה כי ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע, פסק דין שבוטל ביום 31.5.04 ואז גם נקבע בנוכחות הנתבע ובא כוחו כי התביעה תתנהל בסדר דין מהיר. גם כשנקבע התיק 3 פעמים לשמיעת הראיות בחר הנתבע שלא לבקש להשלים תצהירו או להגיש תצהיר עדות ראשית כתמיכה בטענותיו ולמעשה בישיבת ההוכחות שהתקיימה שנה ו-4 חודשים לאחר מכן הוא הסתמך על תצהירו הראשוני תצהיר מיום 3.9.03 ששימש גם לטענותיו בדבר ביטול פסק הדין. בנסיבות אלו תמוה היה לשמוע במהלך החקירה הנגדית של התובע (שהתקיימה לאחר עדות הנתבע) כי בתיקו של הנתבע מסמכים שונים שמשום מה לא צורפו לתצהירו, לא נחשפו בפני הצד השני ולראשונה התבקשה הצגתם לאחר עדותו של הנתבע!.

15. אזכיר כי הנתבע בחקירתו הנגדית הרחיב היריעה מעבר לנטען בתצהירו, כך למשל לראשונה העיד כי "החברה לאורך שנים נעזרה במר שטרית בקבלת הלוואות חוץ בנקאיות" תוספת שהעדרה מתצהירו כמו גם העדר מסמכים לתמיכה בטענה פגמו באמינות הנתבע.

16. לצורכי פשרה ניתן היה למצוא פתרון שהוצע ע"י ב"כ התובע בסיכומיו, בדרך של תחשיב של השבה הדדית של סכום ההלואה לתובע כנגד סכומי הריבית ששילם הנתבע, אלא שהצדדים לא הגיעו להסכמה בנושא זה והנתבע לא הציג נתונים כלשהם המצביעים על הסכומים ששילם לרבות גובה כל תשלום ותשלום ותאריך התשלום וגם בענין זה לא די בעדות בע"פ כללית וסתמית.