פסק-דין בתיק א 17717/06

התובעת, ר. שעל בע"מ (להלן- התובעת או החברה), הגישה תביעה על סך 169,292 ש"ח נגד אייל דשא (להלן- הנתבע) בגין רשלנות וגרימת נזק לרכושה. 

תמצית טענות התובעת

התובעת היא חברה העוסקת בייצור עגלות וציוד עזר לנכים.

ביום 17.7.05, החל הנתבע לעבוד כנהג בתובעת. תפקידו היה להוביל ציוד ולספק אותו ללקוחות החברה. לצורך כך, העמידה התובעת לרשותו של הנתבע, רכב מסוג פיאט דוקטו מספר 52-382-64 (להלן- הרכב).

ביום 14.8.05, העמיס הנתבע על הרכב כסאות גלגלים וציוד נוסף, אותם היה עליו לספק ללקוחות שונים וביניהם מכון הפיזיותרפיה של קופת חולים "מכבי" בכפר טירה במשולש, לידי אדם בשם ענן אבו ערבה (להלן- ענן).

ברכב היה מכשיר סלולארי עם דיבורית, באמצעותו התקשר הנתבע לענן, על מנת שיכוון אותו בדרכו. ענן השיב לו, כי עליו להגיע לטירה וכי מרחק הנסיעה ממקום הימצאו כעת, הוא כ- 12 דקות.

משבושש הנתבע להגיע, התקשר אליו ענן לברר את מקום הימצאו. הנתבע השיב לו, כי הגיע לטייבה וכי רכבו נגנב.

ענן נסע לטייבה, שם פגש את הנתבע שהסביר לו, כי במקום לנסוע לטירה, הגיע בטעות לטייבה. בדרכו, שאל עובר אורח על כתובת מכון הפיזיותרפיה וזה התנדב להראות לו את המקום.

כשהגיעו ליעד, הוציא הנתבע את כסא הגלגלים מהרכב לצורך אספקתו וכיבה את המנוע. עובר האורח שליווה את הנתבע, ביקש להמתין לו ברכב, כאשר המזגן פועל. הנתבע עשה כבקשתו ויצא מהרכב, על מנת למסור את כסא הגלגלים.

לטענת הנתבע, מאן דהו קפץ אל תוך הרכב ונסע עם הרכב ובו עובר האורח.

לאחר מכן התברר, כי האיתוראן שהיה ברכב נזרק ממנו החוצה והרכב הועבר לקלקיליה, מעבר לקו הירוק, שם החלו בפירוקו לחלקים.

הרכב היה בבעלות חברת הליסינג סע-גל (להלן- סע-גל). משנודע לחברת הליסינג המחדל החמור של הנתבע, אשר הפקיר את הרכב עם המפתחות בתוכו, הודיעה החברה לתובעת, כי עליה לשלם לאלתר את שווי הרכב בסך 168,000 ש"ח.

על מנת להקטין את הנזק, עשתה התובעת מאמצים לאיתור הרכב, אשר היה כבר בשלבי פירוק מתקדמים. התובעת יצרה קשרים עם מתווכים, אשר הצליחו לשכנע את מי שהחל בפירוק הרכב, לקבל תמורה בסך 35,000 ש"ח כדי להחזיר את הרכב לתובעת. התובעת שילמה סכום זה במזומן.

התנאי של התובעת היה, כי הרכב יורכב מחדש. ההרכבה ארכה מספר ימים ולבסוף נמסר הרכב למנהלי התובעת במעבר קלקיליה. הרכב לא היה ראוי לנסיעה, עקב הרכבה רשלנית שנעשתה בשטחים ולכן נגרר למוסך בראשון לציון. משנבדק הרכב במוסך התברר, כי יש להעבירו למוסך מורשה של פיאט והרכב נגרר פעם נוספת. לאחר התיקון הוחזר הרכב לחברת סע-גל.

פרט לתשלום בסך 35,000 ש"ח תמורת הרכב, היו לתובעת הוצאות נוספות, כמפורט להלן: הוצאות גרירה בסך 351 ש"ח, תשלום למוסך המורשה של פיאט בסך 10,366 ש"ח, תשלום לסע-גל בגין שכירות בסך 6,288+ 3,110 ש"ח, חיוב נוסף על ידי סע-גל בסך 19,651 ש"ח, תשלום התובעת בגין רכב חלופי בסך 3,144+ 6,301+ 1,512 ש"ח (התובעת זוכתה על ידי סע-גל בסך של 3,109 ש"ח). סך כל העלויות הן 85,723 ש"ח ובהפחתת מע"מ על החשבונית, זיכוי ומע"מ עומדות ההוצאות על סך של 75,692 ש"ח.

לא זו אף זו, שני המנהלים הבכירים של התובעת עסקו בפרשה ונסעו ארבע פעמים למחסום קלקיליה ובסך הכל השקיעו כ- 120 שעות. ההפסד שנגרם לתובעת כתוצאה מכך הוא, 33,600 ש"ח.

התובעת דרשה מהנתבע לפצותה בגין מעשי הרשלנות והמחדלים. בכדי להקל על הנתבע, הציעה לו התובעת להמשיך לעבוד אצלה, תוך קיזוז סך חודשי של 1,000 ש"ח משכרו, עד שיפצה אותה על הנזקים שגרם. אולם, הנתבע סירב להצעת התובעת. הנתבע פוטר לאחר האירוע ושכרו שולם במלואו.

סך כל הנזק שנגרם לתובעת, כפי שפורט לעיל, הוא 144,292 ש"ח.

כל נהג יודע, כי השארת מפתחות ברכב ללא הנהג, אינה מכוסה בפוליסת הביטוח, מה גם שהנתבע השאיר אדם זר ברכב, כאשר המנוע פועל. הנתבע, השאיר את הרכב עם מנוע פועל כשהקוד הסודי מופעל, כך שכל שנותר הוא להיכנס לרכב ולנסוע איתו, לפיכך זו רשלנות פושעת.