פסק-דין בתיק א 17711/06

לפני תביעה נזיקית לתשלום סך 29,280 ש"ח המהווים לטענת התובעת נזק שנגרם לה כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 6.3.06 בירידה מגשר הקריות באיזור הצק פוסט  בחיפה.

סכום הנזק כולל סך 2,322 ש"ח בגין שכ"ט שמאי ומע"מ.

מטעם התובעת שהיא חברה בע"מ העיד ונחקר מר נעראני מונדר בעליה וגם הנהג שנהג ברכבה.

לגרסתו ועל פי עדותו עצר הראשון על קו הרמזור שהתחלף לאדום ואז פגע בו הנתבע 1 בעוצמה והדפו כ- 2-3 מטרים קדימה. לאחר התאונה הרכבים לא הוזזו והנהגים יצאו והחליפו פרטים.

הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה, כנגדו ניתן פסק דין בהעדר הגנה ונראה שעד להיום, פסק הדין לא הוגש לביצוע ולא נעשה כל ניסיון לגביה ממנו לפחות על פי רוח הדברים שנאמרו בדיון.

הנתבע 1 מאשר את אשמו לאירוע התאונה, גם את עצם אירועה אך לטענתו התאונה ארעה בשעה מוקדמת יותר  וכן טען כי לכשיצאו הנהגים מהרכבים, היו הרכבים צמודים אחד לשני.

הנתבעת 2 היא מבטחתו של הנתבע 1 והתגוננה בנפרד כאשר היא טוענת לביום התאונה ולהגדלת הנזק.

הנתבעת 2 הביאה לעדות את נתבע 1 ושני חוקרים, מר חיר ומר דרומי.

העדים נחקרו וב"כ הצדדים סיכמו בעל-פה.

היות ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר ינומק פסק הדין בצורה תמציתית ובהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות.

הכלל הוא כי המוציא מחברו, עליו הראיה.

גם אין מדובר בתביעה של מבוטח כנגד מבטחתו שם הנטל על המבטחת כבד ומשמעותי באם רוצה היא להתנער מחבותה הלכאורית.

הדיון שלפני לא התמקד בשאלה האם יש לפטור את הנתבעת מחבותה הביטוחית על פי הפוליסה לכיסוי נזקי צד ג' שהוצאה לנתבע 1 ובענין זה לא נאמרה ולו מילה אלא התמקד בענין קרות התאונה ובענין גובה הנזק שנגרם בעטיה.

גרסת התובעת התגלתה כבעייתית מאוד ובסופו של דבר לא עמדה היא בנטל הנדרש להוכחת התביעה.

בחקירתו של מר נעראני התגלו תמיהות וסתירות רבות.

בתחילת עדותו הוא ציין כי מוסך הפסגה (בו תוקן הרכב) אינו שלו והוא לא יודע של מי הוא.

בהמשך התברר שהמוסך שייך לבן משפחה והוא יודע גם יודע מי בעליו.

בתחילת עדותו סיפר מר נעראני כי הרכב נסע למגרש שלו בצק פוסט ושם צולם ע"י השמאי, ברם בהמשך התברר שהרכב צולם בכלל במוסך הפסגה.

העדות עצמה לא היתה רציפה אלא מהוססת, "מתגוננת" ומר נעראני התקשה לזכור פרטים רבים שהיו נחוצים לצורך ביסוס גרסתו.