פסק-דין בתיק א 177093/02

א.        רקע התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

1.      בין התובעים, שהינם הבעלים של משרד בקומת קרקע ברח' הירקון 124 בת"א (להלן:"המושכר") מזה, ובין הנתבעים 1,2 (להלן בהתאמה: "הנתבעים" או "צדוק והחברה"), נחתם ביום 21/12/99 חוזה לשכירות בלתי מוגנת (להלן:"החוזה"), לפיו שכרו צדוק והחברה מן התובעים את המושכר לתקופה בת 3 שנים, החל מיום 15/7/00 וכלה ביום 14/7/03 (להלן:" תקופת השכירות ").

הנתבע מס' 3 חתם כערב לקיום כל תנאי החוזה.

כאמור בחוזה השכירות, מטרת השכירות הייתה לנהל במושכר עסק להשכרת כלי רכב,טלפונים ומשרד נסיעות.

2.         בסעיף 3 לחוזה נקבעו דמי השכירות החודשיים שעל הנתבעים לשלם לתובעים. עפ"י סעיף 10 לחוזה, התחייבו הנתבעים לשאת בתשלומי ארנונה, מים וחשמל משך כל תקופת השכירות.

3.         בכתב התביעה המתוקן, שהגישו התובעים ביום 26.6.03, נטען כי החל מיום 15/10/01 חדלו הנתבעים לשלם דמ"ש וכי עזבו את המושכר לפני תום תקופת השכירות בלא שהעמידו שוכר חלופי כמתחייב עפ"י החוזה.

התובעים טענו כי סה"כ חובם של הנתבעים בגין דמ"ש ותשלומי חובה, משוערכים ליום הגשת כתב התביעה מסתכם לסך של 124,380ש"ח.

4.         מנגד טענו הנתבעים כי התובעים הפרו את החוזה בהפרה יסודית, באשר לא הסדירו את עניין החנייה והתקנת שלט המתאר את עיסוקה של החברה. עוד טענו הנתבעים כי במושכר התגלעו ליקויי רטיבות וטחב קשים כתוצאה מחדירת מי גשמים (להלן:"הליקויים"), וכי התובעים לא תיקנו את הליקויים חרף דרישות הנתבעים ואף לא אפשרו לאחרונים לתקנם בעצמם.

5.         הנתבעים מוסיפים וטוענים כי ביום 30/3/01, הוסכם בינם ובין התובעים כי בשל הליקויים והשפעותיהם וכן, לאור מצבו הקשה של העסק, יבוטל החוזה באופן שתקופת השכירות תפקע ביום 14/7/01, וכי במהלך תקופה זו "יכלו התובעים למצוא שוכר חילופי". יתר על כן, הנתבעים פרסמו מודעות בעיתונות לצורך השכרת המושכר לזכיין או לשותף אך כל ניסיונותיהם להביא לידי הכנסת שוכר חלופי עלו בתוהו בשל מצבו העגום של המושכר ובהעדר שיתוף פעולה מצד התובעים.

הנתבעים מייחסים אפוא לתובעים הטעייה, חוסר תום לב והפרות של החוזה ועתרו לדחיית התביעה.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב. המחלוקת

1.      האם הופר החוזה ועל ידי מי.

2.      האם הוסכם על קיצור תקופת השכירות.

3.      סוגיית השוכר החלופי.

4.      אשם תורם בהפרת חוזה וסוגיית הקטנת הנזק.

5.      גובה הנזק.

ג. דיון וממצאים

1.         הליקויים במושכר וניסיונות לתקנם

1.1       הנתבעים טוענים כי הגם שקיבלו את המושכר מסויד וצבוע הרי שבחורף

2000-99', חדרו מי גשמים וגרמו לליקויים אשר לא אפשרו לחברה לנהל את עסקיה במושכר. הליקויים חזרו על עצמם גם בחורף 01-2000.