פסק-דין בתיק א 17633/04

א.        עיקר העובדות וטענות בעלי הדין

1.         בפני תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה, איחור במסירת הדירה וגריעת חניה. ביום 24/10/01 התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם מכר לרכישת דירה (להלן בהתאמה: "ההסכם", "הדירה"), הנתבעת הינה חברה קבלנית אשר בנתה ומכרה לתובעים את הדירה.

2.         טענות התובעים בקליפת האגוז הינן כדלקמן:

2.1       התובעים טוענים כי התגלו בדירה ליקויים רבים אשר מצביעים על רשלנות בעבודת הנתבעת; לשם הערכת תיקון הליקויים פנו למומחה, אינג' יוסף גיא מחברת "תיפארת", אשר הוציא תחת ידו חוו"ד ביום 6/8/03, אינג' גיא קבע כי קיימים ליקויים בדירה ועלות תיקונם בסך 82,345 ש"ח, כולל פיקוח הנדסי ומע"מ.

2.2       לטענת התובעים הדירה נמסרה לחזקתם באיחור, הנתבעת התחייבה בסעיף 8א. להסכם המכר למסור את הדירה עד ליום 30.6.02 (נספח ג' לכתב התביעה), אך לטענתם רק ביום 1/11/02 נמסרה הדירה לידי התובעים. הפער בין המועדים הינו ארבעה חודשים, לטענתם יש לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בסכום של 500 דולר בגין כל חודש איחור.

2.3       התובעים טוענים כי רכשו 3 חניות מהנתבעת, חניה אחת בלתי מקורה ושתי חניות מקורות, החניות המקורות הוצמדו לדירה, אך החניה הבלתי מקורה "לא סופקה"; לטענתם ערך הדירה ירד כתוצאה מכך ב- 20,000 ש"ח.

2.4       לטענת התובעים הנתבעת התחייבה להתקין נקודת גז, לספק שיש במטבח באורך 6 מטר וארונות מטבח באורך 2 מטר. לאחר כניסתם לדירה הבחינו כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיהם ופריטים אלו חסרים בדירה, התובעים נאלצו להשלימם בעצמם. לטענתם יש לחייב את הנתבעת לזכות אותם בסך 10,000 ש"ח.

2.5       התובעים העמידו את סכום התביעה על סך 80,000 ש"ח, וזאת משיקולי אגרה בלבד.

3.         טענות הנתבעת:

3.1       הנתבעת בנתה את דירת התובעים ודירות נוספות באותו הבנין, כל פניות הדיירים האחרים שבפרויקט, לרבות התובעים, קיבלו התייחסות וטופלו כדבעי.            הנתבעת טוענת כי בעיצומם של ביצוע עבודות תיקון ליקויי שנת הבדק בדירת התובעים סילקו התובעים את עובדיה מן הדירה, לאחר שסירבה לבצע תוספות ושינויים מהותיים (שאינם בגדר תיקון הליקויים) ללא כל תוספת תשלום. לטענת הנתבעת לא ניתנה לה הזדמנות נאותה לתיקון ליקויי הבניה בדירה ויש לאפשר לה לתקן את הליקויים בעין.

3.2       באשר לאיחור במסירת הדירה, הנתבעת טוענת כי הדירה נמסרה עוד ביום 28/2/02, לחילופין סעיף 8(ב)(1) להסכם קובע כי איחור של 90 יום מהמועד הקבוע אינו ייחשב כאיחור, מכאן שהנתבעת היתה רשאית למסור את הדירה עד ל- 31/09/02, ללא חיוב בפיצוי.

3.3       לטענת הנתבעת ניתנה לתובעים אופציה לרכישת חניה נוספת מקורה בסכום של 2,000 דולר, התובעים אכן מימשו את האופציה ורכשו חניה מקורה, באשר לחניה הבלתי מקורה נטען כי התובעים ויתרו עליה.

3.4       הנתבעת טוענת כי זיכתה את התובעים בעת עריכת גמר החשבון בסכום מוסכם בסך כולל של 9,180 ש"ח, הזיכוי ניתן לבקשת התובעים, אך מספר חודשים לאחר גמר עריכת החשבון הסופי העלו התובעים לראשונה טענה בדבר חוסרים בדירה וזיכוי בגינם, לטענת הנתבעת אין לזכות את התובעים פעם נוספת.

            עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב.         המחלוקת

1.         שאלת קיומם של ליקויי בניה בדירה.

2.         האם עומדת לנתבעת זכות תיקון בעין או פיצוי כספי.

3.         פירוט הליקויים.

4.         מועד מסירת הדירה.