פסק-דין בתיק א 1758/04

התובע קיבל 10% ממניות חברה פרטית, העוסקת בתחום התוכנה, כנגד התחייבותו להעמיד לחברה אשראי, לצורך פעילותה השוטפת. לאחר שהחברה לא עמדה ברווחים הצפויים, עפ"י התוכנית העיסקית, הגיש התובע תביעה אישית כנגד הנתבע (שהיה הבעלים של מחצית ממניות החברה), לתשלום סך של 1,321,768 ש"ח, למימוש אותם רווחים, שהחברה הייתה אמורה להרוויח, אבל לא נתקבלו בפועל.

רקע וטענות הצדדים:-

1.         התובע, רואה חשבון במקצועו, שימש בזמנים הרלוונטיים לתובענה כרואה החשבון של חברת SYS-I אינטרנשיונל סיסטם טכנולוגיות ולידציה בע"מ (להלן: "החברה"); אשר הוקמה ע"י הצד השלישי, מר יעקב סער. הנתבע הצטרף לחברה בשלב מאוחר יותר והפך לבעלים של מחצית ממניותיה.

2.         המחלוקת מתמקדת בהסכם שנחתם ביום 1.6.1998, ע"י ארבעה גורמים: התובע, הנתבע, הצד השלישי והחברה (להלן: "ההסכם"), לפיו 10% ממניות החברה הועברו אל התובע בתמורה להתחייבותו של התובע להעמיד אשראי בחשבון החברה בסך של 100,000 $. במסגרת ההסכם נכללה התחייבות של החברה להשתדל שלא לגלוש להפסדים ולעמוד בתוכנית העיסקית (להלן: "התוכנית העיסקית"). עפ"י התוכנית העיסקית החברה אמורה הייתה להרוויח, במהלך חמש השנים הראשונות לפעילותה, עד לסוף שנת 2002, סך של 2.5 מליון דולר (עפ"י הפירוט שלהלן: בשנת 1998: 15,000 $; בשנת 1999: 160,000 $, בשנת 2000: 405,000 $, בשנת 2001: 775,000 $ ובשנת 2002: 1,145,000 $). התובע מסיק מכך שחלקו ברווחים, צריך לעמוד על סך של 250,000 דולר ארה"ב, בהתאם לשיעור אחזקותיו של התובע במניות החברה (10%).

3.         להלן מס' סעיפים רלבנטיים לענייננו, מתוך ההסכם הנ"ל:

"2.       שטינר מתחייב להעמיד לרשות החברה אשראי בסך 100,000 $ ארה"ב...דרך העמדת בטחונות..."

3.         סער וזלוביץ יעבירו כל אחד 5% מהון מניות החברה לשטיינר תמורת ערכן הנקוב..."

...

"5.       שטיינר יהא זכאי לעמלה בשעור של 3% בגין העמדת הבטחונות תמורת כל שנת מס או חלקה..."

...

"11.     החברה מתחייבת לשמור בדקדקנות על תכניתה העיסקית שנערכה על בסיס מזומן ובכל מקרה של סטייה כלפי מטה מהתוכנית העיסקית יוקצו לשטיינר מניות נוספות בערכן הנקוב, ביחס בין אחוז הסטייה מהתוכנית העיסקית          ל - 100% ממניות החברה....

12.       במהלך התוכנית העיסקית החברה תשתדל לא לגלוש להפסדים...ידוע כי שנת 1998 יכולה להסתיים בהפסד של כ- 15,000 $ ארה"ב" (ההדגשה שלי - ע.ר.).

4.         התובע טוען כי ההסכם נחתם על רקע מצג שהוצג לו, בדבר רווחים נאים הצפויים מהחברה; מצג שהפך להתחייבות כלפי התובע בהסכם שנחתם כאמור ביום 1.6.1998.  עוד טוען התובע כי ההסכם מהווה התחייבות של הנתבע, לעמוד בתוכנית העיסקית של החברה, וכניסתו של התובע לחברה הייתה על רקע הרווחים הצפויים ובהסתמך על התחייבותו של הנתבע לעמוד בתוכנית העיסקית.

            התובע מבסס את תביעתו על שתי עילות נפרדות. האחת - כי הנתבע הפר את ההסכם הנ"ל, בכך שהחברה לא עמדה בתוכנית העיסקית (סעיף 20 לתביעה); ו השניה - טענה כי הנתבע הפר את חובת האמונים וחובת הזהירות (סעיף 21 לתביעה).

            הסכום הנתבע בתובענה (1,321,768 ש"ח) מורכב מארבעה סכומים, כמפורט בסעיף 20 לכתב התביעה וכדלקמן:

            הראשון : הואיל ולתובע 10% ממניות החברה, יש לשלם לו, לטענתו, אובדן רווח בשעור של 10% מהרווחים הצפויים (אשר לא נתקבלו בפועל), בהתאם לתוכנית העיסקית ולמשך 5 שנים ובסה"כ - 250,000 דולר ארה"ב.

            השני: התשלום בסך של 150,000 ש"ח, שהתובע נאלץ לשלם לחשבון החברה, בעקבות התחייבותו של התובע כלפי בנק המזרחי.