פסק-דין בתיק א 17508/03

1.         התובע, יליד 1939, הגיש תביעה זו כנגד הנתבעות לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד), בגין תאונת דרכים מיום 14.2.01, שבה נגרמו לו לטענתו נזקי גוף קשים (להלן: "התאונה").

2.         הצדדים חלוקים בנושא מידת פגיעת התובע בתאונה וכן באשר להיקף הנזק שנגרם לו. התובע טוען ל"תאונה מחרידה" ואילו הנתבעות טוענות ל"תאונה קלה". לטענתו, התאונה גרמה להחמרה הממשית במצבו בריאותו.עפ"י המלצת רופאיו הוא הופנה לקבלת טיפול פיזיותרפיה ונוירולוגיה, ואף עבר סדרה ארוכה של טיפולים ובדיקות שונות בבתי החולים ובמרפאות חוץ שונות וזאת עקב הגבלות, תלונות וכאבים עזים בגב, צוואר, ועל פי הוראות רופאיו הומלץ לו על ניתוח גב, זאת לאור החמרה משמעותית שחלה במצבו הרפואי עובר לניתוח. התובע עבר ביום  9.9.02 ניתוח גב כאשר קודם לכן אושפז בבית החולים בנהריה עקב עצירת שתן שלטענתו, מעולם לא סבל התובע ממנה עובר לתאונה (סיכום אשפוז מיום 11.9.02). בתאריך 13.7.03 עבר התובע ניתוח גב. לאחר מכן חש טוב יותר אולם בסמוך לאחר מכן שוב חלה ירידה והחמרה משמעותית במצבו הרפואי וזאת לטענתו, בעטיה של הפגיעה הקשה, מהתאונה (סיכום אישפוז נספח י' לסיכומי התובע). התובע טען כי בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה היה התובע באי כושר מוחלט מיום 16.2.01 ועד עצם היום הזה, וכתוצאה מכך נגרמו ויגרמו לו נזקים עצומים בעתיד.

3.         הנתבעות כפרו בטענותיו של התובע וטענו כי מדובר בתאונה קלה שבה לא נגרמו לתובע כל נזקי גוף שהם. התובע פנה לקבלת טיפול יומיים לאחר התאונה. לטענת הנתבעות התובע סבל  עובר לתאונה מבעיות קשות ביותר הן בע"ש צווארי והן בע"ש גבי והתאונה היוותה "קולב" עליו הוא מנסה לתלות את תחלואיו או חלקם.

4.         מחומר הראיות עולה כי התובע פנה לראשונה לחדר מיון בעקבות התאונה ביום 16.2.01 בשעה 19:00 (נספח ב' לסיכומי הנתבעת). התיעוד הרפואי מחדר המיון צויין כי התובע "מסתובב חופשי ללא צליעה" וכן כי לא נמצאו סימני חבלה חיצוניים התובע לא התלונן על הפרעות במתן שתן ובצילום ע"ש צווארי ומותני לא נמצאו ממצאים טראומתיים. עם זאת צויין כי קיימים אצלו שינויים ניוונים קשים בכל החוליות של ע"ש צווארי ומותני.

5.         לנוכח המחלוקות שבין הצדדים ומכיוון שמדובר בחוק הפלת"ד, אין דרך לתובע להביא כראיה עניין שברפואה שלא בדרך מינוי מומחה (או לפי סעיף 6ב' לחוק זה), מינה ביהמ"ש את פרופ' סודרי כמומחה רפואי מטעמו.

פרופ' סודרי בדק את התובע ונתן חוות דעת מפורטת ומנומקת בעניינו שבה כתב כי אומנם התובע סובל מנכויות כתוצאה משינויים ניוונים בגבו אולם אין כל קשר בינם לבין התאונה. המומחה ציין כי השינויים הניוונים קיימים על רקע מחלה מילופטית קשה של שינויים ניוונים בעמוד השדרה. בבדיקתו מצא ממצאים של תנועתיות עמוד שדרה צווארי מוגבלת בצורה בינונית, קישיון שרירים קל, תנועתיות עמוד שדרה מותני מוגבלת בצורה קשה וכן  קיפוזיס גבית מוגברת, ודלדול בשרירי הגפיים. מדובר בנכות של ממש והמומחה ציין כי לתובע נכות רפואית של 20% לפי סעיף 37 (5)ב בגין ההגבלה על הצוואר ו-30% לפי סעיף 37 (7)ג בגין הגבלה של עמוד השדרה המותני.

יחד עם זאת  קבע המומחה כי אין קשר בין התאונה לנכויות הנ"ל לפיכך קבע כי לא נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה הקשורה לתאונה (0%). המומחה הדגיש וציין המומחה בחוות הדעת כי תלונותיו של התובע בפניו כולן קשורות למחלה הנ"ל, וללא קשר לתאונה. בתשובה לשאלות הבהרה ששלח אליו התובע באשר להשפעת התאונה על התובע, השיב המומחה כי ממצאי הבדיקה בסמוך לתאונה לא היו טראומתיים, דבר המלמד על תאונה קלה, כטענת הנתבעות, וכי התובע עצמו דיווח בהגיעו למיון ב - 27.2.01 על תופעות דומות בעבר של קושי בהליכה וכי השינויים הניוונים נצפו בעבר ללא קשר לתאונה.

קביעותיו אלה של פרופ' סודרי לא נסתרו ע"י התובע ועל כן הן מקובלות עלי ואני מאמצם במלואם.

6.         הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין עפ"י סעיף 4ג' לחוק הפלת"ד וזאת לאחר הגשת הסיכומים והמסמכים מטעם כל אחד מהם. הוגשו סיכומי הצדדים ועת למתן פסק דין.

            לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים ועיינתי במסמכים הרבים שצירפו הצדדים ולקחתי בחשבון את המחלוקות לעניין עוצמת ונסיבות אירוע התאונה, מועד הפניה של התובע לקבלת טיפול רפואי, עברו הרפואי שלך התובע והעדר הקשר הסיבתי הרפואי בין מצבו הרפואי ומחלתו של התובע לבין התאונה, כפי שבא לידי ביטוי בחוות הדעת של פרופ' סודרי לרבות התשובות לשאלות ההבהרה, ולאחר שלקחתי בחשבון כי התובע המציא אישורי מחלה על ל 166 ימי אי כושר, אולם רק על אישור אחד , מיום 17.02.01 - 28.02.01 צוין שהוא ניתן בעקבות תאונת הדרכים, וחיזוק לכך מצאתי בעצם העובדה כי מתלושי השכר אשר התובע צירף עולה כי בפועל, התובע עבד כרגיל במשך תקופה ארוכה לאחר התאונה ואף עבד שעות נוספות וכך זכה מידי חודש בחודשו לתוספת בגין התמדה בעבודה. וכן לאחר שלקחתי בחשבון את העובדה כי התאונה לא הותירה לתובע נכות רפואית צמיתה, אפסוק לתובע פיצויים עפ"י ראשי הנזק הבאים:

עזרת צד ג' והוצאות רפואיות, והוצאות נסיעה בעבר-בנסיבות אפסוק בגינן באומדן גלובלי, סך של 4,000 ש"ח. בגין הפסדי השתכרות לעבר, גם זאת באומדן גלובלי אפסוק סך של 3,500 ש"ח נוספים. בגין הנזק הבלתי ממוני (כאב וסבל), אפסוק סך של של 10,000 ש"ח ובסך הכל אפסוק לתובע 17,500 ש"ח להיום. יתר טענותיו של התובע לעניין נזקים והפסדים לרבות הפסדי השכר של אשתו, אינם קשורים לתאונה והם נדחים.

7.         לפני סיום אציין כי התובע טען  שיש לקבוע כי קיימת לו נכות על פי דין לפי סעיף 6(ב) לחוק הפלת"ד, וכל זאת מכיוון שנקבעה לו נכות ע"י המל"ל בענף נכות כללית. סבורני כי הדין במקרה זה עם הנתבעות ויש לדחות טענה זו.

ראשית מדובר בתביעה לפי חוק הפלת"ד ושאיננה תאונת עבודה שבה מונה מומחה. לפיכך, הנכות היחידה הרלוונטית לרבות שאלת הקשר הסיבתי הם אלה שקבע מומחה מטעם בית המשפט. שנית משמונה מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בהסכמת הצדדים, יש משקל רב לחוות הדעת ולעניין הקשר הסיבתי והאמור בה  גובר על קביעת המל"ל בענף נכות כללית. מה גם שידוע כי  קביעות מסוג זה של המל"ל (בענף נכות כללית) אינן מתיימרות לקבוע קשר סיבתי לארוע  מסויים כמו התאונה הקלה נשוא הדיון.

8.         אשר על כן הנני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע את הסך של 17,500 ש"ח בצירוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ ובצירוף אגרת המשפט.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות אני פוטר מיתרת האגרה וזאת בהתאם לתקנות בית המשפט (אגרות) התשס"ז - 2007.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ב בתמוז, תשס"ז (28 ביוני 2007).