פסק-דין בתיק א 1749/01

זוהי תביעה בגין רשלנות מקצועית לפיה התרשל הנתבע בייצוגם המשפטי של התובעים, והתרשלותו הסבה להם נזק.

בנוסף, עותרים התובעים, להשבת שכר הטרחה אשר נגבה מהם.

עובדות:

1.         התובעת 1 (להלן: "התובעת") היתה הבעלים הרשומים (יחד עם מגורי צאלח ז"ל) של מגרש ועליו בית צמוד קרקע הידוע כגוש 6982 חלק מחלקה 20, בשטח של 376 מ"ר.

            התובע 2 (להלן: "התובע") הינו אחיה של התובעת אשר התגורר בביתה, או התארח בו לפרקי זמן קצרים.

2.         ביום 12.6.95 הגישה עיריית ת"א-יפו בקשה לביהמ"ש המחוזי בת"א, לצוות על התובעת (וצלאח מגורי ז"ל) למסור את החזקה בנכס, אשר אדמתו הופקעה, לצורך הקמת מחלף על כביש נתיבי איילון (המ' 7304/95).

3.         התובעים פנו אל הנתבע על מנת שייצגם בהליך זה, ומסרו לו ייפוי כוח.

כמו כן, נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה.

4.         ביום 14.11.95 התקיימה בפני כב' השופט מ. טלגם ישיבה בהליך הנ"ל, בנוכחות ב"כ עיריית ת"א-יפו, התובעת והנתבע.

            במהלך הישיבה ציין ב"כ העירייה כי בינו ובין ב"כ התובעת (הוא הנתבע בענייננו) הושגה הסכמה לפיה "השמאי אלוני הוא השמאי שיפעל בתיק".

5.         ביום 20.11.95 התייצב הנתבע בפני כב' השופט טלגם, על דעת ב"כ העירייה, והודיע כי "אנו קרובים להסדר דיוני". לפיכך ביקש הנתבע לקבוע תזכורת, אליה יוזמנו גם הצדדים.

6.         ביום 22.11.95 נחתם בין ב"כ הצדדים הסדר דיוני לפיו השמאי ירמיהו אלוני ימונה כשמאי מכריע לקביעת שיעור הפיצויים בגין הפקעת זכויות התובעת.

בהסדר הדיוני פורטו הנחיות לקביעת שיעור הפיצויים, כדלקמן:

"4.(א)             כבסיס לקביעת הפיצויים תהיה התמורה ששולמה על-ידי חברת נתיבי איילון... לה"ה מרדכי כהן...

(ב)       הסכום הדולרי הנקוב בהסכם כהן יעודכן ליום עריכת השומה בהשוואה לעליית מדד המחירים לצרכן מתאריך הסכם כהן.

(ג)       השמאי המכריע יהיה רשאי להוסיף על התמורה שנקבעה בהסכם כהן לפי שיקול-דעתו כל סכום שימצא לנכון, לרבות בגין היתרונות של נכסה של המשיבה לעומת נכס כהן (כנטען על-ידי המשיבים), כדלקמן:

(1)              המיקום העדיף של נכס המשיבה לעומת נכס כהן.

(2)              היות מגרשה של המשיבה בשטח של 376 מ"ר לעומת 244 מ"ר של כהן.

(3)              היות ביתה של המשיבה בן שתי קומות לעומת קומה אחת של בית כהן.