פסק-דין בתיק א 1746/98

אקדמות מילין

1.         לפניי תביעת נזיקין, הנסמכת על עיקרי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשכ"ה - 1975.

2.         בטרם אדרש לעיקרי כתב התביעה, טענות הצדדים וראשי הנזק השונים, אציין, כי המקרה נשוא התביעה דנן, העוסק בפגיעותיו של התובע עקב תאונת דרכים - בה היה מעורב, נופח בצורה חסרת כל פרופורציה, כאשר ב"כ התובע ביקש להעצים נזקיו של מרשו, תוך שהפריז בהערכתה של כל נכות כמעט ובאומדן השלכותיה. ב"כ התובע ביקש לצייר מרשו כמי שהפך מאדם שלם בעל כישורים מבטיחים לצל אדם, חסר עמוד שדרה, הנדרש לליווי והשגחה בכל צעדיו, וכמי שאיבד כל פוטנציאל לעבודה וכל יכולת, ככלל, לעמוד ברשות עצמו. במצבו זה לא יוכל התובע להתקיים, לטענת בא-כוחו, אם לא יקבל סך של 15,081,414ש"ח, כמבוקש בסכום תביעתו.

כבר בראשיתם של דברים אציין, כי יש להצטער על מגמתו של ב"כ התובע להפוך תיק פשוט שכזה לתיק רחב מימדים, אשר נפרש על פני ישיבות רבות וחובק כיום כ- 1,200 עמודי פרוטוקול -  וכל זאת למרות הערותיו של בית המשפט בנדון ועל אף היעדר הצורך שבדבר.

עובדות המקרה

3.         כמתואר בכתב התביעה, התובע, מהנדס אלקטרוניקה ומחשבים, יליד 12.5.1970, נסע ביום 16.1.1998, במכונית מס' 04-793-47, המבוטחת על ידי נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בביטוח חובה תקף. במכונית נהג נתבע 2. במהלך נסיעתם אירעה התנגשות בין המכונית לבין אוטובוס (להלן: "התאונה") -  בעטייה נפגע התובע בכל חלקי גופו, ובעיקר בראשו (בפניו, עיניו ובלסתותיו), בכתפו, בידו הימנית וברגליו, וכן איבד הכרתו.

התובע טופל במחלקה הנוירו-כירורגית בבית החולים "הדסה" עין כרם בירושלים, כאשר רופאיו אבחנו בגופו, בין היתר, פצעים, חתכים, חבורות, שטפי דם (בפנים, בפה ובאף); שברים רבים בגולגולת, בארובות העיניים, בעצמות האף ובלסתות; קונטוזיות מוחיות ודמם אפידוראלי; שבר מרוסק תוך פרקי של הרדיוס ביד ימין ופגיעות קשות ברגליים. התובע שוחרר מבית החולים ביום 8.2.1998.

טענות התובע

4.         ב"כ התובע פתח סיכומיו בציון כישוריו הרבים של התובע. לדבריו, עובר לתאונה, נכון היה לתובע עתיד מזהיר ביותר בתחום המחשבים, האלקטרוניקה וכן בתחום המוסיקלי. ככל שנוגע הדבר ל תחומי המחשבים והאלקטרוניקה הסביר ב"כ התובע, כי בשנת 1991, מיד עם תום לימודיו באוניברסיטת "בן גוריון" ובמקביל לשירותו הצבאי, החל התובע לעבוד בהוראת המתמטיקה. לאחר מכן עבד, משך 4 חודשים, בחברת TVG טכנולוגיה בע"מ ובחברת TMCS בתחומי ה-High Tec, כמהנדס תוכנה וחומרה. לקראת סוף שנת 1996 החל התובע ללמוד מדעי המחשב במכון "ויצמן" - שם התמחה בתחומי האינטרנט והחל בפיתוחו של אתר, המשלב מדיות תקשורת של Audio ו-Video. זמן קצר בלבד לפני התאונה התקבל התובע לשמש כמדריך ב"מכללת אוטוגרד" והיה חתום על הצעת עבודה של חברה קנדית לשם הקמתו של אתר מכירות בתחום המיסטיקה. ב"כ התובע הבליט עוד כישוריו המוסיקליים של מרשו ופירט פועלו בתחום זה.

5.         לטענת ב"כ התובע, כל אשר השיג מרשו בעמל רב נגדע כהרף עין עם קרות התאונה, כאשר לתובע כיום נכות תפקודית של 100% ואף יותר. הרי לתובע שלל בעיות באוזניו, בעיניו, בפה, בלסת, בשיניים, באגן, ביד ימין, ברגליים ובעור. מלבד פגיעותיו הפיזיות, לתובע גם פגיעה קוגניטיבית ונפשית. מצבו האמור מחייב בסדרת ניתוחים מעבר לאילו שכבר עבר במועד האשפוז. כל אלה הביאו לפגיעה קשה בכושר עבודתו של התובע וספק אם יוכל, אי פעם, לשוב למעגל העבודה בתחום התמחותו או בכל תחום אחר. מעבר לכך מתקשה התובע לתפקד גם בתוך ביתו פנימה וזקוק לעזרה. הוא מוגבל בכושר ניידותו, מתקשה ללכת על רגליו או להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית ומשכך נזקק תכופות להסעה ברכב פרטי או באמצעות שירותי המוניות.

לאור האמור ביקש ב"כ התובע מינויים של מומחים בתחומי הרפואה השונים וכן הציג שיעורי הפיצוי, ההולמים לדידו נכויותיו של התובע, בנסיבות העניין.

תגובת הנתבעת

6.         ב"כ הנתבעת לא הכחישה דבר התאונה או העובדה, כי השימוש במכונית בוטח על ידה. הנתבעת חלקה על גובה הפיצוי, הנדרש על ידי התובע. לדידה, כפי שציינה בכתב הגנתה, אין כל קשר סיבתי בין נזקיו הנטענים של התובע לבין התאונה. לחילופין טענה, כי הנזקים הגופניים והנפשיים המתוארים כמו הנזקים הכספיים המוצגים והוצאות טיפוליו הרפואיים של התובע, הנם מוגזמים ומופרכים. לחילופי חילופין טענה, כי המדובר בפועל בתאונת עבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, ומשכך על המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לשאת בהוצאותיו של התובע.

7.         בסיכומיה העלתה הנתבעת טענות קשות בדבר חוסר מהימנותו של התובע. לדבריה, היה התובע מעורב בתאונת דרכים קשה וסבל, באין חולק, פגיעות קשות כתוצאה מכך. ברם, התובע ביקש להציג דרגת חומרה מופרזת, החורגת משמעותית מנזקיו בפועל. בהתאם, לא בחל התובע באמצעי התחזות שונים, תוך שהציג מצגי שווא למומחים למיניהם על מנת להאדיר מימדי פגיעתו ולזכות באחוזי נכות גבוהים, הנעדרים כל קשר למציאות. גם גובה הפיצוי המבוקש על ידו, החורג כאמור מכל פרופורציה, מעיד על סילוף עניינו באופן גס ובוטה. ב"כ הנתבעת ביקשה להדגיש עוד, כי התובע ערך "מקצה שיפורים" בגרסתו, ככל שהתקדמו ההליכים בעניינו. כך למשל נזכר התובע, כי חתם על חוזה עם חברה קנדית, להקמת אתר אינטרנט, תמורת סך של 100,000 דולר ארה"ב - דבר אשר לא צוין כלל קודם לכן. ב"כ הנתבעת תמהה, הכיצד יכול היה התובע לשכוח עסקה בהיקף שכזה כאשר בכל תקופת עבודתו, השתכר כ-3,800ש"ח לחודש. אשר על כן, יש לבחון היטב כל טענה מטענותיו של התובע וכל ממצא, אשר נקבע לגביו.

חוות הדעת הרפואיות בעניינו של התובע

8.         חרף התנגדותה של ב"כ הנתבעת, מונו על ידי בית המשפט מומחים רפואיים שונים בתחומי האורטופדיה, הפה והלסת, ה-א.א.ג; הראייה, הכירורגיה הפלסטית וכן בתחום הפסיכיאטריה. להלן אתייחס לעיקרי חוות הדעת השונות.

מגבלותיו האורטופדיות של התובע

9.         פרופ' פינסטרבוש בחן פגיעותיו האורטופדיות של התובע ומצא שבר מרוסק בכף ידו הימנית וחבלות בארבע גפיו. בהתייחסו לשבר המרוסק כנזכר, קבע פרופ' פינסטרבוש, כי קיימת מגבלה קשה בדורסי פלקסיה של היד, קרי: בתנועות הדרושות לאחיזה איתנה. נוסף לכך קיימת הגבלה קלה בתנועה סיבובית. כאשר טופל התובע אובחנו יתר פגיעותיו, קרי: שבר בעצם הבריח מימין ושבר בגליל המקורב באגודל שמאל. השברים הללו, כך קבע פרופ' פינסטרבוש, לא הותירו נכות בגופו של התובע.

צלקות ומגבלות בתחומי הפה, הלסת והשיניים