פסק-דין בתיק א 17415/05

בפניי תביעה בסך 17,424 ש"ח אשר הוגשה על ידי התובע המחזיק בכרטיס אשראי אשר הונפק על ידי הנתבעת, כנגד הנתבעת, חברה להנפקת כרטיסי אשראי, בטענה שחשבונו חויב שלא כדין בחודש אוקטובר 2001. במועד זה חויב חשבונו בסכום של 14,304.92 ש"ח בגין שימוש בכרטיס האשראי.

לטענתו, בגין חיוב זה פנה אל הנתבעת, נערכה לו חקירה על ידי חוקר מטעם הנתבעת, הוא נתבקש לחתום על טופס בדיקת פוליגרף וחתם עליו לאחר שהוטעה על ידי החוקר בהקשר לאמינות מכשיר הפוליגרף ומבלי שניתנה לו הזדמנות להתייעץ עם עורך דין ולשקול את ההצעה. 

הבדיקה במכון הפוליגרף אשר נערכה ביום 13.12.2001 העלתה שאינו דובר אמת. לאור זאת הוא פנה לנתבעת ביום 13.1.2002 והודיע לה שהסכם הפוליגרף בטל, ודרש את הכספים בהם הוא חויב.  

לטענת התובע לא הוצגו בפניו השוברים ו/או התלושים ו/או החשבונות ו/או המסמכים לגבי העסקאות שבגינם חויב.

לטענת הנתבעת, בדיקת הפוליגרף בוצעה מרצונו הטוב והחופשי, בהתאם לחתימתו על טופס הבדיקה והעלתה שלתובע מעורבות בשימוש בכרטיס האשראי, בעסקאות בהן חויב. לכן,  אין ערך להודעת ביטול ההסכם, שהתבצעה לאחר הבדיקה בפועל וממצאיה.

דיון

1.         אין חולק שחשבונו של הנתבע חויב בעסקאות נשוא תביעה זו בחודש אוקטובר 2001. לטענת התובע, העסקאות לא בוצעו באמצעותו ויש לזכות את חשבונו בסכומן. לטענת הנתבעת, לתובע  מעורבות בשימוש בכרטיס לאור תוצאות בדיקת הפוליגרף.

לגרסת התובע, ביום 29.10.2001 סורב כרטיס האשראי שלו בעת שניסה לבצע עסקה, בטענה שחשבונו בחריגת אשראי. לאור סרוב זה, פנה לברור מצב חשבונו לפקידת סניף בנק הפועלים באום אל פאחם, שם מתנהל חשבונו, פקידת הבנק, לאחר שביררה את הנושא מול הנתבעת, ביקשה ממנו לבטל את הכרטיס והזמינה עבורו כרטיס אשראי אחר.

בעקבות פנייתו אל הנתבעת נשלח אליו ביום 1.11.2001 טופס הצהרה על שימוש לרעה בכרטיס ותביעה כספית. לאחר שמילא את הטופס, שיגר אותו באמצעות מכשיר הפקסימיליה לנתבעת.

כעבור מספר ימים טלפן אליו חוקר מטעם הנתבעת, הזמינו לחקירה במשרדי הנתבעת ואמר לו בעת החקירה שהנתבעת מאמינה לו, אך עליו לעבור בדיקה במכונת אמת.

החוקר הסביר לו שמדובר במכונה שדרגת האמינות שלה היא 100% לגבי ההבחנה אם הנבדק דובר אמת או שקר.

לגרסתו, אמר לחוקר שאם תוצאת הבדיקה תצביע על כך שהוא שיקר בבדיקה, המכונה אינה אמינה.  הוא חתם על הסכם בדיקת פוליגרף מבלי שניתנה לו הזדמנות להיוועץ עם עורך דין וביום 13.12.2001, עבר בדיקת פוליגרף בחיפה.

הבדיקה נערכה בשפה הערבית, בתקופה חג עיד אל פיטר ולאחר חודש הרמאדן, לכן לא ניתנה לו האפשרות להיוועץ עם עורך דין.

למיטב זכרונו ביום הבדיקה לא חתם על כל מסמך לפיו הוא מסכים לערוך את הבדיקה וביום 16.12.2001 נתקבלה התשובה של הבדיקה לפיה אינו דובר אמת.

לאור זאת הנתבעת החליטה שלא להשיב לו את הכספים הנדרשים.

2.         בחקירתו הנגדית  אישר שחתם על הסכמתו לבדיקת הפוליגרף ועד למועד הבדיקה, עבר בין שבוע לשבועיים במהלכם לא הודיע לנתבעת שאינו מוכן  להיבדק במכונת אמת.

לבדיקה שהתבצעה בחיפה נסע לבדו, חתם על נספח ג'  לתצהיר הנתבעת שהוא הסכמתו לבדיקה ורק לאחר שקיבל את תוצאות הבדיקה, כחודש לאחר שהתבצעה, הוא הודיע לנתבעת שהוא לא מקבל את תוצאותיה.

3.         עד הנתבעת מר אהוד מלך, חוקר במחלקת הביטחון בקרה והבטחה, הצהיר כי ביום 29.11.2001 נפגש עם התובע במשרדי הנתבעת ברחוב המסגר 40 בתל-אביב והציע לו להיבדק במכשיר פוליגרף, לאור העובדה שהשימוש בכרטיס בעסקאות המוכחשות על ידו, נעשה באמצעות הכרטיס המקורי, כאשר בעת ביצוע העסקה נקלט הפס המגנט המלא במחשבי הנתבעת, מה שמצביע על שימוש בכרטיס המקורי.

לטענתו, התובע חתם על הסכמתו לבדיקה, לאחר שקיבל את כל ההסברים ועבר עימו יחדיו על כל סעיפי ההסכם. עמדה לתובע הזכות שלא לחתום על ההסכם ו/או להתייעץ  עם עורך דין, אך הוא בחר לחתום על ההסכם למרות שנאמר לו שהוא רשאי להתייעץ טרם יעשה כן.

ביום 13.12.2001 וכשבועיים לאחר שחתם על ההסכם ושוב, מרצונו החופשי ומבלי להתייעץ עם עורך דין.