פסק-דין בתיק א 17318/02

מבוא

1. התובעת לא קבלה מלוא התמורה בגין מכירת מבנה יביל (טרומי) ולכן הגישה תביעה בסדר דין מהיר לתשלום היתרה בשיעור של 46,750 ש"ח.  התביעה הוגשה כנגד הנתבעת מס' 1 ומנהלה הנתבע מס' 2, לנתבע מס' 2 מיוחסת חבות מכח התחייבות אישית וערבות לפרעון החוב. התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעות מס' 3 ו-4 בטענה כי הן הוקמו בדרכי תרמית כדי לאפשר לנתבע מס' 2  להתחמק מנושים ומשום שהתובעת רואה בכל אחת מהן כחליפתה  של הנתבע מס' 1.

2. בפתיחת ההליך הוטלו עיקולים זמניים בקשר לזכויות ולכספים של כל הנתבעים, במהלך הדיונים המקדמים הוחלט בהסכמה לבטל העיקולים שהוטלו על זכויות הנתבעים מס' 3 ו-4, ולהעביר הדיון למסלול של דיון רגיל. 
3. מאחר והנתבעת מס' 1 (שתכונה להלן-"פרסן") לא התגוננה, ניתן כנגדה פסק דין לתשלום מלוא סכום התביעה.

4. במהלך שמיעת הראיות העידו מטעם התובעת מנהליה מר דוד דורון ומר דוד שמעון, חוקר פרטי מר אהרון דנן והמתמללת הגב' גלית דיין, בנוסף העידו הנתבע מס' 2 ומר עוזי כץ מנהלן של הנתבעות מס' 3 ו-4, לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.

השאלות שבמחלוקת

5. אין מחלוקת באשר לגובה התמורה לה זכאית התובעת, מחירו של המבנה הטרומי עמד על 41,000 ש"ח +מע"מ, התובעת קבלה על חשבון המגיע לה סכום של 7,000 ש"ח (כולל מע"מ) כך שהיתרה  לתשלום הינה 40,970 ש"ח כולל מע"מ נכון ליום 11.4.00, (שהינו סכום של 35,017 ש"ח בצירוף מע"מ נכון לאותו מועד).

6. השאלות הטעונות הכרעה על פי החזית העולה מכתבי הטענות הינן: האם יש לחייב את מי מהנתבעים (מעבר לפסק הדין שניתן כנגד פרסן) בתשלום החוב הנ"ל ואם נתייחס לטענות הספציפיות שמעלה התובעת בתביעתה יש לבחון האם חב הנתבע מס' 2 בתשלום החוב מכח חבות אישית או ערבות אישית כלפי התובעת והאם יש להרים מסך ההתאגדות מעל הנתבעות מס' 3 ו-4 ולחייבן בחובות פרסן בשל היותן חליפתה או בשל הקמתן בדרכי מרמה.

דיון

חבות הנתבע מס' 2- מר צביקה שדה

7. בטרם אנתח את הטענות הספציפיות ברצוני להבהיר כי קימת לכאורה סתירה לוגית בטענה כי הנתבע מס' 2 הזמין אישית את ההזמנה וכי הוא גם ערב אישית להתחייבות פרסן לאותה הזמנה. בהתחשב בעובדה כי מדובר בחיוב אחד, הרי שלפי מהותה של ערבות (ר' סעיף 1 לחוק הערבות) לא תתכן חבות אישית וערבות מצד אותו אדם לאותו חיוב. סתירה זו בולטת לאור טענת התובעת כי יש לראות בהזמנה, נספח א' לת/1 התחיבות אישית של הנתבע מס' 2 בשל העובדה כי נרשם על גביה כי המבנה "מוזמן ע"י צביקה שדה", כאשר בו זמנית מיוחסת לנתבע מס' 2 חבות מכח היותו ערב.

8.  לאחר ניתוח  העדויות עדיפה בעיניי עדותו של מנהל התובעת מר דוד שמעון על עדותו של מר שדה ושוכנעתי כי הנתבע מס' 2 התחייב אישית בשיחות בע"פ שנערכו עם מר דוד שמעון ובהן התחייב הנתבע מס' 2 כי ידאג לפרעון החוב כלפי התובעת או כדברי מר דוד שמעון בעמ' 6 או 7:

"ש.       האם הוצאת לצביקה מכתב כלשהו שאומר שהבעיות של פ.ר.ס.ן לא מעניינך כי היא לא מתקשרת איתך ומי שאתה בעניין איתו זה הוא?

  ת.       כן בעל פה ולא בכתב. ניהלו מספר פגישות. הוא הציג בפניי את בעל הבית שהשכיר לו את המבנה כאשר העיד בשבחו והבטיח שהוא ישלם את התמורה בסופו של דבר...

  ש.       ההבטחה שלו היתה תמיד בנוסח הדברים לפי מכתב מיום 30/7?

  ת.       הוא הבטיח שידאג לתשלום התמורה המלאה".

9. חיזוק לכך ניתן למצוא במכתבו של הנתבע מס' 2, (נספח ג' לת/2) אותו הוא מסיים בהצהרה " אני חוזר ומדגיש תוך 90 יום יכובדו כל חשבונות הספקים". גם בשיחה 9688 שתומללה תמלול אמין עליי, לא מתכחש הנתבע מס' 2 לחוב ולחובתו כי התשלום ייעשה אישית על ידו.

10. זה השלב להבהיר כי הנתבע מס' 2 עשה עליי רושם לא אמין בעדותו, בחלקים מעדותו  חזר ומצא מפלט בתשובה "לא זוכר" ולעיתים התקבל הרושם כי התשובה הנכונה כי הוא לא רוצה לזכור. הנתבע מס' 2 בעדותו (עמ' 25) אישר כי פרסן הפסיקה פעילותה ביום 30.7.00 אלא שבאותו יום! שלח הנתבע מס' 2 מכתב אל התובעת ובו הוא כותב כי הוא "זקוק לזמן ושקט תעשיתי ושיתוף פעולה על מנת לחזור לפסי עבודה תקינים", הכיצד?

11. הנתבע מס' 2 אישר בחקירתו הנגדית (עמ' 29) כי שוחח עם מנהל התובעת בהתייחסו לשיחה בה הוקלט, אבל לפתע לראשונה באותו שלב טען כי לא אמר אמת באותה שיחה.  טענה המעוררת מיד את השאלה הכיצד הנתבע מס' 2 לא טען טענה מסוג זה עד לאותו שלב (במיוחד שיכול היה להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו לאחר קבלת תצהירי התובעת והוא בחר שלא לעשות כן והסתפק בהצגת גרסתו בתצהיר נ/1, שניתן בהליך המקדמי למטרה אחרת ולא במקרה מעטים בו הפרטים), גם באשר לשאלה מה מתוך הדברים שהוקלטו אינו נכון, סתם הנתבע מס' 2 ולא פרש.