פסק-דין בתיק א 1726/05

       מבוא

1. התובע-רואה חשבון במקצועו הגיש כנגד הנתבעים תביעה כספית בדיון מהיר לתשלום סכום של 20,297 ש"ח בשל שרותי חשבונאות שנתן לטענתו לנתבעים.

2. סכום התביעה מורכב מסכום קרן של 9,900 ש"ח נכון ליום 6.11.00 בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית ומסכום של 5,000 ש"ח בגין "עגמת נפש".

3. הנתבעת מס' 2 טענה בראש ובראשונה להעדר יריבות שכן לדבריה היא לא שכרה את שרותיו של התובע. הנתבע מס' 1 טען כי עבור טפול מלא ומקצועי הסכים לשלם לתובע סכום של 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ אלא שלטענתו התובע התרשל במלאכתו ולא ביצע את המוטל עליו כך שלא רק שהתובע אינו זכאי לתשלום אלא שלטענת הנתבעים עליו לשלם להם 25,000 ש"ח בשל "עוגמת נפש" שנגרמה להם עקב  קנסות וחיובים שונים, הנתבעים אף הגישו תביעה שכנגד בסכום הנ"ל.

4. הנתבעים מלינים גם על סכום של 2,000 ש"ח ששולם לתובע על חשבון שכרו, סכום שלא אוזכר בתביעתו.

5. בישיבה שנקבעה לשמיעת הראיות העידו התובע והנתבע מס' 1 ומאחר והחקירה נמשכה זמן ארוך מהצפוי הוחלט כי הסיכומים יוגשו בכתב ובהתאם לכך הגישו שני הצדדים סיכומיהם.

       השאלות שבמחלוקת

6. השאלה הראשונה הטעונה הכרעה הינה איתור עילת התביעה, האם העילה חוזית כמתואר בכותרת התביעה או שמא תביעת שכר ראוי מכח עילת עשיית עושר ולא במשפט, בהתאם לתשובה לשאלה הנ"ל יש לבחון הראיות שהוצגו במשפט.
7. במידה והעילה חוזית יש לבחון מהו תוכנו של החוזה והאם קיימו הצדדים את תנאיו, במידה והתביעה היא תביעה לשכר ראוי יש לבחון מה ביצע התובע והאם הוכח מה השכר הראוי בגין אותן פעולות.
8. במידה וזכאי התובע לתשלום, יש לבחון האם קיימת יריבות בין התובע לבין הנתבעת  מס' 2.
9. בנוסף יש לבחון את טיבה של התביעה שכנגד ובכלל זה האם זכאים התובעים שכנגד  לפיצוי בגין עוגמת נפש- הפיצוי היחידי הנתבע באותה תביעה שכנגד.

       דיון

       העילה החוזית- תוכנו של ההסכם

10. אין מחלוקת כי בין הצדדים לא נערך הסכם בכתב. הסכם למתן שרותים חשבונאים יכול להעשות גם בע"פ, אלא שעיון בכתב התביעה מראה כי התובע לא טוען בכתב התביעה לקיומו של הסכם כלשהו ואפילו לא לקיומו של הסכם בע"פ. 

11. לתביעה שהינה תביעה כספית צורפו 2 מכתבי דרישה ששלח התובע לטענתו לנתבעים.  עיון במכתבי הדרישה מראה כי גם בהם לא מוזכר קיומו של הסכם ולו ברמז ומכאן שדין התביעה בעילה החוזית להדחות, מיותר לציין כי שלב הסיכומים בו בחר התובע לראשונה לטעון לקיומו של הסכם, אינו השלב לשינוי חזית או העלאת טענות עובדתיות חדשות.

12. אדגיש כי למעשה גם מעל דוכן העדים נתן התובע להבין כי הסכומים הנדרשים אינם סכומים מוסכמים או כדבריו  כמתואר בעמ' 9:

ש.         אם החברה לא פעילה בינואר 97' אך הדו"ח הוא 3,000 ש"ח.?

ת.         אני לא זוכר את הדו"ח ומאזן מבוקר בדרך כלל יכול לעלות עד 10,000 ש"ח ולכן 3,000 ש"ח זה מחיר סביר".

מי שבחר לתבוע מחיר סביר להבדיל ממחיר מוסכם, אינו תובע מכח הסכם ולענין הוכחת סבירותה של דרישה כספית אתייחס בהמשך.