פסק-דין בתיק א 17254/06

1.         התובעת (להלן, גם "המעבידה-המיטיבה") היא מעבידתה של גב' דגן לאה (להלן, גם  "העובדת-הניזוקה"). ביום 24.10.02 נפגעה העובדת-הניזוקה בתאונת דרכים, שהוכרה אף כתאונת עבודה. נטען בתביעה כי העובדת-הניזוקה נאלצה להיעדר מהעבודה מיום 25.10.02 ועד 23.1.03. לנוכח הסכמי העבודה והנוהג אצל המעבידה-המיטיבה שילמה לה זו את שכרה שערכו המשוערך עולה לסך של 19,663 ש"ח. לנוכח כל אלו הגישה התובעת תובענת השיבוב שבפניי אם בהתאם להוראות החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד - 1964 ואם בהתאם להוראות שונות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995.

2.         הנתבעת התגוננה בפני התביעה. עיקר הגנתה נסמכה על כך שהיא פיצתה את העובדת-הניזוקה וזאת מכוח שטר קבלה ושיחרור מיום 9.11.04, בגדרו שילמה לה סכום של 45,000 ש"ח. דומה שאין חולקין שהסכום האמור כלל אף את הפיצוי בגין היעדרותה של העובדת-הניזוקה עליה קיבלה, כזכור, את שכרה מן המעבידה-המיטיבה. לנוכח כל אלו נטען כי דין התביעה כנגדה להידחות מפאת חוסר עילה.

3.         ב"כ הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דיני על יסוד החומר שבתיק וסיכומי טענות. לאחר שאלו הוגשו נדרשתי לסיכומי תגובה, ואף לאסמכתאות נוספות שהוגשו בגדר תיק בש"א 14077/07.

4.         בתאריך 6.8.07 ניתן פסק דיני בפרשה דומה  ב-ת.א. (חי') 8561/06 ריבוע כחול ישראל בע"מ נ' הדר חב' לביטוח בע"מ (במאגרי "נבו"; להלן - "פרשת הריבוע הכחול"), ובין אותם ב"כ הצדדים. בחנתי הנתונים שבפניי ולא ראיתי לשנות ממאזן שיקוליי שם.  גם בפרשה שבפניי, כשם שב פרשת הריבוע הכחול, בדעתי לדחות את התביעה.

5.         ב פרשת הריבוע הכחול הראיתי כי בגדר משולש היחסים שבין מזיק, ניזוק ומיטיב המגמה הכללית היא לשאוף לפיתרון שאינו מזכה את הניזוק למעלה מנזקיו, ואף אינו מקפח או מהנה שלא כראוי, את המזיק ואת המיטיב. במצב דברים זה, לכאורה, קבלת התביעה שבפניי תגרום לכך שהמזיק ילקה פעמיים. לכאורה העובדת-הניזוקה זכתה בפיצוי-כפל. מן הנתונים שבפניי נהיר כי היא קיבלה את מלוא שכרה, חרף היעדרותה, מהמעבידה-המיטיבה ולימים, בגדר משא ומתן עם המבטחת-המזיקה, חזרה וקיבלה את אותו פיצוי בגדר נזקיה. במצב דברים זה, כך פסקתי כשופטים רבים שפסקו באותה דרך. לא יעלה על הדעת שהמזיק יימצא משלם פעמיים.

6.         בגדר תיק בש"א 14077/07 התוודעתי לפסק דינה של כב' השופטת  למלשטרייך-לטר ב - ת.א. (חי') 21916/06 בנק הפועלים לישראל בע"מ נ' עילית ואריה כלל חב' לביטוח בע"מ.  לטעמה של השופטת למלשטרייך-לטר, ואף לאחר לבטים שלה, היא סבורה כי חרף קיומו של הסכם פשרה או כתב קבלה ויתור ושיחרור, אין בכך "כדי למחול על זכות התביעה של התובע כמיטיב, וזכות התביעה עומדת למיטיב" (סעיף 4.12). אכן, השופטת "ערה לקושי המעשי שיוצר את הגישה כי זכות התביעה למיטיב נשמרת בנסיבות אלו. יש סירבול מסויים בכך שעל אף שהושג הסדר פשרה, נשמרת למיטיב זכות לתבוע, ואז למזיק נשמרת זכות החזרה לניזוק" (סעיף 4.15), ואולם לא היה בכך כדי לשנות ממסקנתה.

            השקפתי, בכל הכבוד, שונה. ב פרשת הריבוע הכחול הראיתי כי במסכת שבפניי ההתנצחות היא בין שתי בעלות דין "תמימות". הן התובעת, בהיותה מיטיבה, והן הנתבעת, בהעדר התכחשותה לחובתה לשלם הנזק שבאחריותה ובלבד שלא תחוייב פעמיים. היחידה, לכאורה, שמפרה את נוסחת האיזון, היא העובדת-הניזוקה. אכן, לכאורה, יש להגיש נגדה תביעת השבה. ב פרשת הריבוע הכחול הראיתי כי דרך המלך היא שהעובדת-הניזוקה תיתבע על ידי המעבידה-המיטיבה, ולא על ידי המבטחת-המזיקה. אף הראיתי איך ניתן, בדרך מנהלתית פשוטה, למנוע תשלומי-כפל אלה, ככל שהייתה המעבידה-המיטיבה מחתימה את העובדת-הניזוקה על הוראה לקזז את המגיע לה באופן מנהלי משכרה, בסיטואציות מעין אלו.

7.         לנוכח כל אלו הנני דוחה את התביעה.

            הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל, אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

8.         המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום ד' בחשון, תשס"ח (16 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.

קלדנית: נורית א. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: