פסק-דין בתיק א 172/99

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפלת"ד") ולהטבת נזק לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד-1964.   

א.         רקע עובדתי

1.      התובע 1, עופר כדורי (להלן: " התובע"), יליד 3.11.1971, נפגע קשה ביום 25.11.97 בתאונת דרכים כתוצאה מהתנגשות של הקטנוע עליו רכב ברכב אחר (להלן: " התאונה"). התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור 100%.

2.      הוריו של התובע, אשר מונו בעקבות התאונה כאפוטרופוסים עליו לפי צו בית המשפט לענייני משפחה בתיק תמ"ש (אפוט') 48470/98, הגישו בשמו את התביעה הנדונה לפיצויים לפי חוק הפלת"ד וצירפו אליה תביעה שלהם כמיטיבים לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד-1964. התובעת 2 הינה אימו של התובע.  אביו, יוסף כדורי, נפטר, למרבה הצער, במהלך המשפט.   

3.      בעת התאונה היה הקטנוע עליו רכב התובע מבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעות.

4.      המחלוקת בין הצדדים היא לגבי גובה הנזק, שנגרם לתובעים בעקבות התאונה.

5.      התובע נבדק פעמיים לצורך המשפט על ידי ד"ר אילנה פרבר, מומחית לרפואה פיזיקלית ושקום, שמונתה לשם כך על ידי בית המשפט. הבדיקה הראשונה נערכה בחודש נובמבר 2000 והבדיקה השניה ביום 10.3.04.

התפתחויות במצבו הרפואי של התובע

6.      כתוצאה מהתאונה סבל התובע מקונטוזיה מוחית, מאובדן הכרה, משברים בירך שמאל וביד שמאל ומפגיעה בחזה. הוא טופל במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים "איכילוב" בתל אביב עד ליום 21.12.97. לאחר מכן הועבר התובע ל"בית לוינשטיין" למשך כשנה וחצי עד ליום 16.6.99. טיפולי התובע בבית לוינשטיין הסתיימו לאחר תקופה מסויימת, אשר במהלכה הם ניתנו לו במסגרת אשפוז יום, אולם לא ברור מחומר הראיות אם תקופה זו החלה ביום 16.6.99 או הסתיימה בו.   

התובע שוחרר מ"בית לוינשטיין" כשהוא סובל משתוק ספסטי בארבע הגפיים, דיבור לקוי, בעיות קוגניטיביות ניכרות והסתיידות מסביב למפרקים, שהגבילה את התנועה. לאחר שחרורו הוא המשיך במסגרות שונות בטיפול על ידי ריפוי בעסוק, רפוי בתקשורת, פיזיותרפיה, הידרותרפיה ורכיבה על סוסים.

בבדיקה הראשונה שערכה ד"ר פרבר לתובע, כ- 3 שנים לאחר התאונה, היא מצאה, כי התובע נשאר עם פגיעה מוטורית וקוגניטיבית - התנהגותית ניכרת. הוא סובל מדיבור שאינו ניתן כמעט להבנה, ממצבי רוח משתנים בקיצוניות, לרבות פרצי כעס וליקויים בזיכרון, בקשב ובשיפוט. בנוסף סובל התובע מחולשה ספסטית בארבע הגפיים עם קונטרקטורות בברכיים ובמרפקים ובאופן מעשי מרותק לכיסא גלגלים.

בבדיקה השניה שערכה ד"ר פרבר לתובע, כ-7 שנים לאחר התאונה, נמצא שיפור במצבו של התובע. הוא מסוגל להליכה תפקודית במסגרת הבית בתמיכת הליכון גלגלים, אם כי נדרשת השגחה בגלל אטקסיה ניכרת. הוא אינו מסוגל לקום לבד וגם לא להלביש את פלג גופו התחתון. חל אצלו שיפור באיכות הדיבור, הוא הבין את השאלות שנשאל וענה לעניין, אך עדיין התקשורת עימו קשה. הוא סובל מבעיה קשה של בליעה, אימפולסיביות, לקוי בשיפוט והעדר מודעות לסכנה.

בתקופת הבדיקה השניה טופל התובע בשיקומון "יד שרה" פעמיים בשבוע והמשיך ברכיבה על סוסים.  

התפתחויות בתנאי חייו של התובע

7.      מיום התאונה התובע אינו נשאר לבדו. הוא זקוק להשגחה צמודה ואינו מסוגל לגור בגפו (כפי שקבעה ד"ר פרבר בכל אחת משתי חוות הדעת שלה). בשלב מסויים הוא התחתן (בחו"ל) וכעבור חמישה חודשים הוא התגרש (ת/7, תצהירה של התובעת 2, בסעיף 10). המחשב מהווה בעבורו אמצעי תקשורת (ראו, למשל, מכתבו לעורך דינו - ת/16) .

ב.         נזקי התובע - כללי

8.      הצדדים, כאמור לעיל, חלוקים ביניהם בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה. לטענת התובעים, חרף השיפור, שחל במצבו של התובע, אין בתגמולי המוסד לביטוח לאומי ובתשלומים של קופת החולים בה הוא חבר, ששולמו וישולמו לו בעתיד, ובתשלומים התכופים, ששולמו לו, כדי לכסות את כלל ההפסדים וההוצאות שנגרמו ויגרמו לו בשל התאונה. הנתבעות טוענות, כנגד זאת, כי עקב השיפור במצבו של התובע די בתגמולים ובתשלומים הנ"ל ששולמו וישולמו לו בעתיד כדי לפצות אותו על נזקו. להלן ידון כל אחד מראשי הנזק הנטענים על ידי התובע. קודם לכן תדון שאלת קיצור תוחלת החיים, שכן יש בכך כדי להשפיע על מידת הגידול בהוצאות התובע עקב התאונה.

שאלת קיצור תוחלת החיים

9.      לאחר קבלת חוות הדעת הראשונה של ד"ר פרבר, הפנו אליה הנתבעות שאלת הבהרה באשר לתוחלת החיים של התובע. תשובתה, שכללה הפנייה לספרות מקצועית ריליבנטית,  היתה, כי "לפי הספרות בקבוצת אנשים במצבו של מר כדורי עם פגיעה מוטורית וקוגניטיבית קשה, יכולת הליכה מועטה ושליטה חלקית על הסוגרים - ישנה ירידה בתוחלת החיים ב- 16- 15 שנים".

10. נוכח ממצאי הבדיקה השניה, שערכה ד"ר פרבר לתובע, היא נתבקשה על ידי התובעים להעריך מחדש את תוחלת החיים שלו. בהסתמך על השיפור שחל בתנועות הגפיים של התובע ובהליכתו ועל ספרות מקצועית -

 Strauss D.J. et al, Long-Term Survival of Children and Adolescents After Traumatic Brain Injury . Arch. Phys. Med. Rehabil. 79, September, 1988, p.  1095-1100   -