פסק-דין בתיק א 171832/02

1. לפניי תביעה לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה -1975.

2. התובע, יליד 8.8.80, נפגע בתאונת דרכים שקרתה ביום 26.5.98, כאשר הוא נהג ברכב המבוטח על ידי הנתבעות.

3. אין מחלוקת בין הצדדים , כי התאונה מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק. הצדדים חלוקים באשר לגובה הנזק.

הנכות הרפואית :

4. הצדדים הסכימו עובר להגשת התביעה, כי בתיק ימונו מומחים רפואיים בתחומים האורטופדיה והנוירולוגיה. בהסכמי המינוי צויין כי לצורך קביעת נכותו של התובע יזדקקו הצדדים לקביעת המומחים המוסכמים בלבד.

5. בתחום האורתופדיה מונה בהסכמה ד"ר דרור משה, אשר בדק את התובע ביום 5.1.00 וקבע בפרק: "דיון וסיכום" כי-

"לפנינו גבר בן 20, אשר נפגע בתאונת דרכים וסבל מחבלה בצואר עם שבר של הקשת של חוליה C3 מעל C4 ... טופל ניתוחית... ולאחר מכן שמרנית עד להיווצרות חיבור גרמי בין חוליות C3/4  ועם תום הטיפול נותר עם תלונות וממצאים אובייקטיביים כפי שתוארו לעיל".

6. המומחה העריך את נכותו האורטופדית הצמיתה של התובע בשיעור של 10% נכות בגין הגבלת תנועות עמוד השדרה הצווארי, לפי סעיף 37 (5) א' לתקנות המל"ל.

7. בתחום הנוירולוגיה מונה בהסכמה, פרופ' אבינועם רכס, אשר בדק את התובע ביום 12.1.00 וקבע בפרק: "סיכום" כי-

"התובע נפגע בתאונת דרכים בה איבד לדבריו את ההכרה. לא מצאתי בתיעוד שלפני סימוכין לענין זה. בתאונה נגרמה לו פגיעה בעמוד השדרה הצווארי בע טיה נזקק להתערבות ניתוחית. על כך יש חוות דעת אורתופדית המתייחסת לעניין זה. בתחום הנוירולוגי לא תועד כל חסר בסמוך לתאונה. גם הבדיקה שלי היא תקינה. לרעד שנמצא בבדיקה אין, לדעתי, כל קשר לתאונה ואין הוא מקנה לכן כל נכות. בשל עצם החבלה בראש והדימום מאוזן ימין אף כי אין כל הוכחה לשבר בגולגולת אני מעריך את נכותו כלהלן: 10% (עשרה) עפ"י סעיף 34 ב' (מותאם) תסמונת נכותית לאחר חבלה. נכות זו ניתנת לשנתיים מיום התאונה".

8. כאמור המומחה לא קבע נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי.

הנכות התפקודית :

9. בתחשיב הנזק, טוען התובע כי נכותו הרפואית אינה משקפת את נכותו התפקודית הגבוהה ממנה. מבחינת חישובי השכר העתידיים טוען התובע כי יש לראות בנכותו התפקודית בשיעור של 25%. בנוסף, התובע טוען כי לאור נכותו, לא יוכל לשוב ולשחק כדורגל כפי שעשה עובר לתאונה, ולצורך זה יש לקבוע נכותו התפקודית בשיעור של 100% לתקופה בת עשר שנים לפחות. 

10. מנגד, בתחשיב הנתבעות נטען כי אמנם התובע מציג עצמו כשחקן כדורגל מקצועני בליגה בכירה, אך בפועל אין הדבר כך. טענותיו של התובע לשיטתן, הנן ספוקולטיביות וכושר השתכרותו לא יפגע עקב התאונה, בעיקר בתחום הכדורגל - אשר לא הוכח כי היה עשוי להתקדם לשחקן מקצועני כפי הנטען.

11. עובר לתאונה עתיד היה התובע להתגייס לצה"ל ביום 21.7.98, אך עקב התאונה מועד גיוסו נדחה ליום 25.10.00 ואף הפרופיל הרפואי שלו נקבע בתחילה בשיעור 24 ולאחר מכן נקבע הפרופיל בשיעור של 45. בתצהיר עדותו הראשית, התובע ציין כי היה שחקן כדורגל מצטיין בקבוצת בני יהודה והפועל לוד וכן נכלל בסגל נבחרת ישראל נערים ב'. בנוסף ציין כי למד במגמת חשמל ואלקטרוניקה בתיכון ואף הועסק כשוליה במפעל התעשיה האוירית מחודש ינואר ועד לחודש יולי בשנת 1997 בתחום זה.

12. לאחר התאונה, והחל מחודש ינואר חזר התובע להשתלב במסגרת תעסוקתית, כטכנאי תשתיות תקשורת למחשבים, ולאחר מכן עבד בחנות בנמל התעופה. לאחר שחרורו מצה"ל התובע עבד במספר עבודות: כמאבטח, מתדלק, כקצין ביטחון. התובע צרף תלושי שכר כאשר שכרו הממוצע הנו בשיעור של 4,500 ש"ח. התובע העיד בחקירתו הנגדית כי כיום עובד כמרכיב אלקטרוניקה.

13. באשר לעיסוקו בכדורגל עובר לתאונה, התובע הציג מסמכים: מכתב מהתאחדות לכדורגל בישראל מיום 16.5.95 לפיו התובע התקבל לסגל הארצי של נבחרת נערים ב', מכתב מאגף לנוער וספורט מיום 3.5.93 לפיו התובע הנו שחקן הפועל לוד נוער ותמונות של התובע עם חבריו לקבוצה.

14. התובע צרף תצהירי עדות ראשית ובפני בית המשפט נחקרו לעניין זה: מר וקסלר יהושוע, מאמן ובעל ביה"ס לכדורגל, מר דן ברוקלין תואבה- כמי ששיחק עם התובע  בקבוצת הכדורגל, מר אשכנזי שימי חבר ילדות של התובע ושחקן כדורגל וכן התובע.  הנתבעות לא הגישו תצהירי עדות ראשית.

15. לאחר בחינת הראיות, אני קובע כי אין לקבוע נכות תפקודית עקב התאונה. כפי שתואר לאחר התאונה עבד התובע במגוון של עבודות, ללא קושי תפקודי, ולמעשה עובד גם היום במקצוע אותו רכש במסגרת לימודיו.