פסק-דין בתיק א 17121/02

1.         ביום 19/2/00 נכרת חוזה בין התובעת לבין "מחאמיד ראסם את  מוחמד" בעניין אספקת חומר של  התובעת לשותפות האמורה. החוזה נחתם ונערב הן על ידי הנתבע (להלן, גם "ראסם") והן על ידי מחאמיד נאדר פאיז (להלן - "נאדר"). באותו מעמד הפקידו ראסם ונאדר שיק בטחון חתום על החלק ללא סכום. לימים,  לטענת התובעת, נותרה בגין ההסכם האמור יתרת חוב.  הילכך מולא שיק הבטחון בסכום של 282,250 ש"ח והוצג לפרעון. משחולל, הוגשה בקשה הביצוע, אף כנגד ראסם.

2.         ראסם הגיש התנגדות לביצוע שטר ובקשה לביטול צו עיקול זמני שנדונו בפני כב' הרשם ורבנר.  הבקשה וההתנגדות נדחו.  החלטה זו של כב' הרשם בוטלה על ידי כב' בית המשפט המחוזי בחיפה שהורה כי תינתן רשות להתגונן והתובעה תידון לגופה לאחר הפקדת ערבות בנקאית.  התנגדותו של ראסם, שהפכה לכתב הגנה, פורטה בתצהירו מיום 26/12/01. בגדרה ציין ראסם אודות כך שהשיק נועד לבטחון חובות שהיו לשותפות  שלו עם נאדר.  השותפות לא נותרה חייבת דבר לתובעת. בגדרו של תצהיר זה ציין ראסם כי ערך בירורים עם נאדר. זה האחרון אמר לו שבהיותו קבלן עצמאי, לאחר פירוק השותפות, סופק לו חומר אשר בעקבותיו הוא שילם לתובעת את המגיע לה בשישה שיקים שסכומיהם ופרטיהם ננקבו בתצהירו.

3.         הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. אלו הונחו בפניי והמצהירים נחקרו על תצהיריהם.  מטעם התובעת נמסרו עדויותיהם של מר נועם רוכברג (להלן-"רוכברג"), מי שהציג עצמו בתצהירו כמנכ"ל התובעת אך בעדותו ציין כי היה מנהל השיווק והגביה שלה, ושל גב' אביטל זנו (להלן - "זנו"), מנהלת החשבונות שלה. מטעם ראסם הוגש תצהירו-שלו וכן תצהירו של מחאמיד מוחמד פאיז (להלן - "פאיז"). לתצהירו של רוכברג צורף תצהיר שמסר נאדר בגדר התנגדותו לבקשת ביצוע (נספח ו'). עוד בעת הדיון הוריתי כי ככל שנאדר לא יתייצב למתן עדות אתעלם מתצהיר זה, וכך אעשה.

4.         עיינתי בחומר הראיות והטענות. כפות המאזניים נוטות, בבירור, לחובתו של ראסם באופן שבדעתי לדחות את ההתנגדות לביצוע השיק נשוא התביעה.

5.         בתצהיר עדותו שבפניי, וממילא בעדותו,  משנה ראסם גרסתו שנמסרה בפני כב' הרשם.  זאת הפעם טוען ראסם כי השותפות הנדונה שקיבלה סחורה מן התובעת וששילמה עבורה, הייתה עם פאיז ולא עם נאדר. ככל שעסקינן בנאדר נטען כי השותפות שהייתה  עם פאיז פתחה חשבון בנק משותף עליו נמשך השיק שבפניי.  החשבון המשותף ההוא  נפתח עם נאדר ולא עם פאיז, הואיל ופאיז היה מוגבל ולא יכול היה לפתוח חשבון. משום כך התנדב לעניין זה אחיו, נאדר. ככל שעסקינן בנאדר נטען כי הוא היה עובד אצל השותפות.

            הגרסה האמורה, ראש לכל, היא בבחינת הרחבת חזית ושינוי גרסה בוטה.  לראסם ניתנה רשות להתגונן על סמך תצהירו בגדר התנגדותו לביצוע שיק.  עיון בתצהירו זה מלמד כי נאדר, הוא ולא אחר, היה שותפו לכל דבר ועניין, ולא רק לעניין חשבון בנק משותף. לא זו אף זו: עיון בתצהיר התנגדותו מלמד כי שמו של פאיז לא  צויין, ולו פעם אחת.  זאת ועוד: מן התצהיר עולה, לכאורה, כי לראסם יש מערכת יחסים תקינה עם שותפו לשעבר, נאדר, שהרי רק לאורה הוא יודע לנקוב במדוייק בפרטי שיקים שמסר נאדר לתובעת. ועל הכל: לא הייתה כל מניעה שפאיז, ולא נאדר, יחתום על ההסכם עם התובעת ועל ערבות. לעניין זה הגבלתו לפתוח חשבון בנק לא העלתה ולא הורידה דבר.

6.         בפניי, חל שינוי דרמטי. נאדר הופך להיות לפועל, ולא לשותף. את מלוא הדרו של חלל השותפות ממלא הפעם פאיז. אכן אין בדעתי להידרש לתצהירו של נאדר ואולם ראסם לא מהסס לקבוע כי נאדר, זה שהיה שותפו לחשבון בנק ושחתם עמו על חוזה וערבות, משקר בגרסתו.

            די בנתון משמעותי זה על מנת לא לרחוש אמון לגרסתו של ראסם. לכאורה, ניתן אף לא לשקול זאת. ראסם לא קיבל רשות לתקן תצהיר הגנתו. תצהירו שבפניי, איפוא, לא תומך בתצהיר הגנתו הראשוני, אלא אף סותר אותו.

7.         ועם זאת, בחינת חומר הראיות יכולה להצביע, לכאורה, כי הדברים אינם כה פשוטים. שעה שרוכברג מסר עדותו הוא הודה כי השותפים בשותפות עמם היה לו שיח ושיג הם ראסם, שנמצא באולם, ואדם נוסף, שהמתין במסדרון. ברי כי אדם נוסף זה הוא פאיז. לנוכח כל אלו לא מן הנמנע כי אכן פאיז היה שותף עם ראסם, אם במקום נאדר ואם, כפי שסביר להניח, אף עם נאדר.

8.         אף מערכת הנהלת החשבונות של התובעת מלמדת, לכאורה, על חוסר-סדרים. זנו צירפה לתצהירה חשבוניות המעידות על כך שנעשו על שם פאיז. רוכברג צירף לתצהירו מערכת הנהלת חשבונות שנעשית על שם  "מחאמיד ראסם את מחאמיד נאדר". אף הונחה בפניי מטעם התובעת חשבונית ת/3, אף היא על שם פאיז.

9.         וחרף כל אלו לא משתנה כהוא-זה מסקנתי הבסיסית. נחה דעתי, למשל, כי חשבונית ת/3, שנעשתה על שמו של פאיז, נפרעה על ידי השותפות, יהיו שותפיה אשר יהיו.  זאת ועוד: הוצג בפניי שיק על סך 60,000 ש"ח (מוצג נ/1) שזמן פרעונו 30/8/01, שאף הוא בחתימת ראסם ונאדר.  אין  ספק כי שני נתונים אלו יש בהם תמיכה משמעותית בגרסתה של התובעת. השיק נ/1 מצביע על כך שהשותפות, שנטען שפורקה ועסקיה חוסלו באפריל 2001, מסרה שיק ביום 30/8/01, לאחר פירוק השותפות הנטענת. לא בכדי מבקש ב"כ ראסם להתמודד עם ראיה מוחצת זו בטענה הדחוקה שהוצג בפניי העתק צילומי ולא מקור של שיק זה, הגם  שלא הונחה בפניי כל תשתית, "חפצית", ביחס לזיוף נטען או טענה אחרת בעניינו של שיק זה.  פרעון החשבונית ת/3, לכאורה על ידי  השותפות הגם שהיא על שמו של היחיד, פאיז, מלמדת כי כל המעורבים כולם, לכאורה חד הם.

10.        ועל כל אלו יש לבחון את דרך העסקים הרגילה. מונח בפניי שיק, שאין חולק שהוא חתום על ידי ראסם.  יהיו שותפיו של ראסם אשר יהיו, הוא השותף הוודאי, אם של האחד, אם של השני, ואם של שניהם.  ככל שמבקש ראסם להביא גרסה הסותרת את דרך העסקים הרגילה, מצפה הייתי ממנו לעשות מעשה.  כך, לדוגמא, מצפה הייתי כי ידרוש לקבל את שיק הבטחון שניתן, לכאורה, לשותפות שגמרה את עסקיה עם התובעת ולא נותרה חייבת לה דבר, וזאת לא נעשה. כך, לדוגמא, מצפה הייתי ממנו כי יגיש את כרטסת הנהלת החשבונות המעידה על גרסתו הפוזיטיבית. שמא הייתי מצפה לכרטסות הנהלת החשבונות המאבחנות בין השותפות, יהא הרכבה אשר יהא, לבין חוב אישי זה או אחר של מי מן המעורבים. ובוודאי מצפה הייתי שראסם יגלה מידת בקיאות מינימלית מי הוא שותפו, ולא ישנה גרסה משמעותית זו, חדשות לבקרים.

11.        אכן, ראוי היה כי אף התובעת תעבה את גרסאותיה.  ראוי היה, למשל, כי תמציא תעודות משלוח שיכולות היו  להצביע על  מקורו של מקבל סחורה זו או אחרת. ראוי היה כי התובעת תזמן לעדות את נאדר. ואולם השיקולים האמורים אינם מאפילים  על השיקולים שנמנו לעיל, לחובתו  של ראסם.  לא בכדי, איפוא, סבור היה כב' הרשם כי אין להעניק לראסם רשות להתגונן. לא בכדי, איפוא,  הותנתה קבלת הערעור בהפקדת ערובה משמעותית בתיק בית המשפט.

12.        לפיכך,  הנני דוחה את ההתנגדות לביצוע שטר.

            הנני מורה על חידוש הליכי ההוצל"פ נגד הנתבע בתיק הוצל"פ  3-01-29214-02  בחיפה. הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת מלוא הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 13,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא  בפועל.

            הנני מורה למזכירות להמציא לב"כ התובעת הערבות הבנקאית המופקדת בכספת בית המשפט על חשבון החוב הפסוק מכוח פסק דיני זה.

13.        המזכירות תמציא העתק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום ט"ז באב, תשס"ה (21 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.