פסק-דין בתיק א 171041/02

זוהי תביעה לתשלום שכר טרחת פרקליטים, אשר טיפלו בפינויים של הנתבעים משכונת הארגזים בתלאביב-יפו.

העובדות:

1.         הנתבעים 1-8  (להלן: "הנתבעים") הנם בני משפחה אחת, אשר עובר להגשת התביעה החזיקו במשותף במבנים שנבנו על יחידת קרקע המשתרעת על שטח של כארבעה דונם בשכונת הארגזים בתלאביב-יפו (להלן: "המקרקעין").

2.         הנתבעים 9-10 (להלן: "חכשורי") זכו במכרז שפרסם מנהל מקרקעי ישראל לפינוי שכונת הארגזים (להלן: "המכרז").

            במחצית שנת 2000, בעקבות עבודות הריסה שבוצעו עלידי חכשורישל שורת הברושים התוחמת את המקרקעין, פנו הנתבעים לתובע 1 (להלן: "עוה"ד הורוביץ") לטפל בעניינם ולייצגם, בין היתר, בבקשה למתן צומניעה שיאסור על חכשורי לפלוש למקרקעין.

3.         בדבבד חתמו הנתבעים על חוזה שכרטרחה (נספח א' לכתב התביעה), לפיו מתחייב עוה"ד הורוביץ לייצגם בכל תביעה הקשורה לעניין החזקה במקרקעין והפיצוי שישולם להם בגין פינויים. בתמורה התחייבו הנתבעים לשלם לעוה"ד הורוביץ שכרטרחה בסך השווה ל10%, בצירוף מס ערךמוסף, מכל סכום שיקבלו כפיצוי עבור המקרקעין המוחזקים על ידם. (להלן: "חוזה שכר הטרחה").

            כמקדמה, שילמו הנתבעים לעוה"ד הורוביץ סך של 15,000 ש"ח.

4.         מכאן ואילך היו ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הנתבעים, כשהם מיוצגים עלידי עוה"ד הורוביץ, לבין חכשורי רבים ומגוונים והחשובים ביניהם יתוארו בקצרה להלן:

א.         עוה"ד הורוביץ הגיש תביעה לצומניעה זמני וקבוע שיאסור על חכשורי לבצע פעולות הריסה כלשהן במקרקעין (בש"א 118519/00). הבקשה לצומניעה זמני לוותה בשישה תצהירים וחוותדעת של מודד, שמאי ומפענח תצלומיאוויר.

ב.         לאחר הגשת התביעה נפגש עוה"ד הורוביץ עם פרקליטי חכשורי, עוה"ד י' קליינמן ועוה"ד א' יוחנן. בפגישה הובעה עמדת חכשורי, לפיה על הנתבעים 1-4 לסלק ידם מהמקרקעין, ואין הם זכאים לפיצוי כלשהו, הואיל והנם בבחינת פולשים שאינם כלולים ברשימת המחזיקים עלפי תנאי המכרז.

על יסוד עמדה זו הציעו באיכוח חכשורי כי הנתבעים כולם יפונו כנגד פיצוי של דירה אחת בפרויקט הנבנה לצורך שיכון המפונים (להלן: "הפרויקט") ועוד פיצוי כספי בסך השווה ל68,000$. סיכום הפגישה הועלה על הכתב בידי עוה"ד הורוביץ וצורף כנספח ב' לתצהירו.

יצוין כבר עתה כי הצדדים חלוקים באשר להצעת פרקליטי חכשורי באותה ישיבה, ולכך אתייחס בהמשך, אולם יוער כבר עתה כי מי מעורכיהדין מטעם חכשורי, אשר נכחו בפגישה, לא הגיש תצהיר עדות ראשית לסתור את עדותו של עוה"ד הורוביץ.

ג.          במסגרת דיון בצוהמניעה הזמני הגיעו הצדדים להסדר, לפיו יקים חכשורי סוללה בגבול המקרקעין, במקום שורת הברושים שנעקרה עלידו. במקביל, ינהלו הצדדים הליך גישור, שמטרתו להגיע להסדר כולל לגבי פינוי הנתבעים מהמקרקעין.

ד.         במהלך אותה תקופה ייצג עוה"ד הורוביץ את הנתבעים בהליך פלילי שננקט נגדם לפינוי קרוואן, הממוקם במקרקעין, בו מתגורר הנתבע 4.

ה.         הצדדים ניהלו במשך מספר חודשים הליך גישור בפני השמאי אלוני, אשר כשל. יחד עם זאת, במהלך הליך הגישור שיפר חכשורי את הצעתו הראשונה, וכעת היה מוכן ליתן תמורה עבור הפינוי, הכוללת חמש דירות בפרויקט ועוד סך השווה ל- 136,000$, כמפורט במכתבו של עוה"ד הורוביץ לנתבעים מיום 02/01/01 (נספח ב' לכתב התביעה). הנתבעים סירבו לקבל את ההצעה המשופרת.

ו.          משכשל הליך הגישור, הגיש חכשורי נגד הנתבעים 1-4 ארבע תביעות לסילוק ידם מהמקרקעין. בגדר תביעות אלה ניתנו עלידי ביתהמשפט צווימניעה זמניים האוסריםעל הנתבעים לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין. בשלב זה צורף, לבקשת הנתבעים, התובע 2 - עוה"ד א' פאר כפרקליט נוסף מטעמם. ביום 05/02/01 נחתם הסכם בין עוה"ד א. פאר לבין הנתבעים לפיו ישלמו לו הם שכרטרחה, בנוסף לזה אותו התחייבו לשלם לעוה"ד הורוביץ, בסך השווה ל1%, בצירוף מס ערךמוסף, מכל פיצוי עד לסכום של מיליון דולר שיקבלו עבור פינוי המקרקעין, וסך השווה ל2%, בצירוף מס ערך מוסף, מכל סכום שמעל מיליון דולר (נספח ג' לכתב התביעה).

ז.          עם צירופו של עוה"ד פאר, ועוד בטרם הוגשו בקשות רשות להתגונן מטעם הנתבעים 1-4 כנגד תביעת הפינוי נגדם, ניהלו פרקליטי שני הצדדים משאומתן לפינוי הנתבעים, ואף הוחלפו ביניהם טיוטות חוזים.