פסק-דין בתיק א 17066/04

בפני תביעה כספית לתשלום סך של  24,709 ש"ח. 

חיה רוטמן ריבנבך, גיורא ריבנבך (להלן: "התובעים"), הינם בעלים משותפים של דירה ברחוב צפת 4 בבני ברק, דירת הזוג הממוקמת בקומת המרתף בבית משותף אשר רשום בפנקס הבתים המשותפים והידוע כגוש 6123,חלקה 736 (להלן: "הבניין"). לאור העובדה כי בדיון מיום 07/12/05 בפני כבוד הרשם אמיר צ'כנוביץ נקבע כי הנתבע ראובן רוטבלט (להלן: "נתבע 1" - בתביעה המקורית) אשר שימש נציגו של נתבע 2 ימחק מכתב התביעה, בפסק דין זה יהיה יעקוב מנדל רוטבלט (להלן: "נתבע 2") בגדר נתבע יחיד בכל האמור באשר לתוצאות ההליך.

בשנת 2002 החלו להופיע בדירת התובעים כתמי רטיבות במקומות שונים בדירתם אשר גרמו לריחות עזים וכן לקילופי טיח. משהאמינו כי מקור בעיית הרטיבות הינה מדירתו של נתבע 2, פנו התובעים לנתבע 1 כנציגו של נתבע 2 אולם, לתדהמתם מסר נתבע 1 כי אין בכוונתו להזמין מומחה לתיקון נזקי הצנרת בדירה ואין בכוונתו לשפותם בעבור הנזקים שנגרמו. לגישתו לא קיים כל קשר בין כתמי הרטיבות ובין דירת הנתבע 2.

לאור התנגדותו של נתבע 1 להזמין מומחה מטעמו לבדיקת הליקויים ועקב חרדתם מהתפשטות הרטיבות הזמינו התובעים חוות דעת מטעם חברת "הדס"- ביקורת מבנים בע"מ". בחוות דעתו (צורף כנספח ב' לכתב התביעה) קבע המומחה מטעם התביעה כי הרטיבות נגרמה מחדירת מים מהדירה שבקומה מעל, בחוות דעתו פירט המומחה את הנזקים אשר נגרמו כתוצאה מחדירת המים והעריך את הנזק בכ- 13,000 ש"ח אשר לגישתו באם יחמיר המצב מחיר תיקון הנזקים יגדל בכ- 50%.

על אף חוות דעת המומחה וכן פניות חוזרות ונשנות הן בכתב (צורף כנספח ד' לכתב התביעה) והן בעל פה לנתבע 1 סורבה בקשת התובעים לתיקון הליקויים.

בהתאם להסכמת בעלי הדירות מלבד הנתבע 1 הוחלף המרזב בבניין אולם עקב התנגדותו של נתבע 1 לשאת בתשלום נשאו בו התובעים ולגישתם, גם לאחר התקנת המרזב סירב הנתבע 1 לשפותם בגין ההתקנה.

לאחר שכל ניסיונות התובעים לגבות את החוב האמור העלו חרס, לא נותר בידיהם כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

ביום 26/07/04 ניתן פסק דין בהעדר הגנה על ידי כב' הרשמת לימור בן- שמן.

ביום 03/01/05 התקיים דיון בבקשה לביטול פסק דין. לאור הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה נקבע כי תמורת הפקדה של 12,000 ש"ח יבוטל פסק הדין.

הנתבע הכחיש טענות התובעים מכל וכל. לשיטתו, התובעים הינם דיירים חדשים בבניין (כ- חמש שנים), ולגישתו עם הגיעם לבניין טענו באוזני שכנים שונים כי יעשו כל שביכולתם על מנת שהנתבע יאלץ למכור את דירתו וכספי התמורה יגעו לכיסם.

דירתם של התובעים הינה דירת מרתף וככזו הינה חשופה לנזקי רטיבות ללא כל קשר לדירת הנתבע 2. לגישתו, בשנת 2002 לאור תלונות מצד התובעים ביצע אחיו (הנתבע 1) תיקוני צבע קלים אשר נתגלו בדירת התובעים וזאת על מנת לשמור על יחסי שכנות טובים לבקשתו של הנתבע 2.

לגישת הנתבע זמן קצר לאחר מכן הוחלף המטבח בדירתו לרבות צנרת וביוב, וזאת לאחר העלאת טענות מצד התובעים וללא כל קשר אליהם ומשכך טענות כי השיפוץ הביא לנזקים הנטענים אינו נכון.

בדצמבר 2001 הוחלט על החלפת המרזב לאורך הבניין אולם התובעים אשר התנגדו להחלפה נותרו בעלי חלק חסר אשר לגישת הנתבע גרם לרטיבות, נוסף על כך טוען הנתבע כי לאור מיקומה של דירת התובעים אשר ממוקמת בגובה נמוך לאור העובדה כי הבניין ממוקם על פני גבעה דבר אשר גורם לרטיבות בימי החורף.

הנתבע מכחיש כי התקבלו אי אילו מכתבים מאת התובעים.

בחוות דעת אשר בוצעה ע"י "תיפארת" ביקורת והערכת איכות מבנים בע"מ אשר צורפה לכתב ההגנה, לא מצא כל תקלה אשר קושרת בין הנזקים ובין דירת הנתבע 2

בהתאם להמלצת כב' הרשם אמיר צ'כנוביץ מיום 07/12/05 הסמיכו הצדדים את בית המשפט למנות מומחה מטעמו. ביום 25/04/06 ניתנה בלשכתי החלטה בה מונה מהנדס הבניין אריה דבורצקי כמומחה מטעם בית המשפט.

בתאריך ה - 28/11/07 התקיים בפני דיון מקדמי, בו, הוצע לצדדים  כי יתנו לבית המשפט לפסוק בסכסוך דנן על דרך הפשרה בהתחשב בחוות דעת המומחה טיעוני הצדדים ושאלות ההבהרה אשר הועברו למומחה.

דיון

הצדדים בחרו, בנסיבות  העניין, לקבל את הצעת ביהמ"ש ולהפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם,  על פי הקבוע בסעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט, לאחר טיעון קצר מכל צד.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.