פסק-דין בתיק א 17028/04

(עפ"י סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984)

1.         העובדות, הצדדים והמחלוקת

התובע, מר עמיקם בן צבי (להלן: "התובע"), הינו איש עסקים. הנתבעת מס' 1, מירמן-שרייטר חברה לניהול פרויקטים ובנייה בע"מ (להלן: "מירמן") והנתבעת מס' 3, אדמוב משה חברה לבניין והשקעות בע"מ (להלן: "אדמוב") הן חברות פרטיות. הנתבע מס' 2, מר חנן שרייטר (להלן: "חנן") הינו מנהל מירמן ואדמוב ובעל מניות בהן.   

לתובע נודע במהלך פעילותו העסקית, כי יזם הפרויקט לבניית בית ברחוב אשכול 59 בתל אביב מחפש קבלן לביצוע הפרויקט (להלן: "הפרויקט"). התובע גם ידע מהיכרותו העסקית עם מירמן, כי זו האחרונה מעוניינת בעבודה בתחום הבנייה. זאת ועוד. חנן, מנהלה של מירמן, פנה אל התובע וביקש ממנו, כי יתווך בין מירמן לבין יזם הפרויקט. לפיכך, בתאריך 17/6/01, לאחר פגישה שהתקיימה בין הצדדים, סוכם בכתב בין התובע לבין מירמן, כי היה ותיבחר מירמן כקבלן לביצוע הפרויקט וייחתם עמה חוזה בהתאם, תשלם היא לתובע סך כולל של 0.8% בתוספת מע"מ מהסכום הסופי שיהיה נקוב בחוזה. עוד הוסכם, כי הסכום ישולם לתובע לשיעורין בהתאם להתקדמות הבנייה (להלן: "הסכם התיווך").

בסופו של יום התקשר יזם הפרויקט בחוזה לביצוע הפרויקט עם אדמוב ולא עם מירמן (להלן: "הסכם הבנייה"). בתביעה הנדונה עותר התובע לבית המשפט לקבלת דמי התיווך המגיעים לו, לטענתו, על פי הסכם התיווך, שנחתם בינו לבין מירמן.

הצדדים הסכימו, כי יינתן פסק דין על דרך הפשרה בגבולות שבין 0-70,000 ש"ח, אשר ינומק בקצרה על בסיס החומר שהוגש לתיק ולאחר שהוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים, לי המלאכה לסיים.

2.         טענות התובע

ואלו הן טענותיו של התובע בקצירת האומר:

א.           התקשרות יזם הפרויקט עם אדמוב נבעה כתוצאה ישירה ממאמצי התיווך שלו, לפיכך חייבת אדמוב לקיים את ההסכם כאילו נחתם עמה.

ב.           קיים קשר הדוק בין מירמן לבין אדמוב וחנן  משמש מנהל ובעל מניות בשתי החברות, דהיינו, עסקינן באשכול חברות אחד, המנוהל ומכוון כגוף כלכלי-עסקי אחד.

ג.                        חנן הוא זה שבחר להתקשר בהסכם הבנייה באמצעות אדמוב ולא באמצעות מירמן וגרם במעשיו אלו לגרם הפרת חוזה, לעשיית עושר ולא במשפט והפר החובה לקיים החוזה (הוא הסכם התיווך) בתום לב. לכן ראוי להטיל עליו חבות אישית מלאה.

3.         טענות הנתבעים

ואלו טענות הנתבעים בקליפת האגוז:

א.           הסכם התיווך הינו הסכם על תנאי ומאחר ושני תנאיו המצטברים לא נתקיימו, דינו להתבטל.

ב.           מירמן השתתפה במכרז ואף זכתה בו בזכות חנן לא בזכות התובע.

ג.            התובע החתים את מירמן על הסכם התיווך תוך ניצול המידע והמעמד שהיו לו אצל מירמן ובידעו, כי ההתקשרות עם היזם הינה רבת חשיבות והכרחית עבורה.

ד.           חנן חתם על ההסכם בכובעו כמנכ"ל מירמן ולא באופן אישי, לפיכך מירמן 

היא זו שהתחייבה מול התובע ואף לא ישות משפטית אחרת ומאחר ומירמן לא חתמה על ההסכם עם היזם ולא ביצעה את הפרויקט, לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש למעשים ו/או המחדלים הנטענים.

ה.            עובר למועד החתימה על הסכם התיווך ובאותה העת לא היה כל קשר שהוא בין מירמן  לאדמוב. יתרה מזאת, במועד בו חתמה אדמוב על ההסכם עם יזם הפרויקט, לא היה כל קשר בין החברות, למעט העובדה שחנן היה בעל מניות באדמוב והעובדה, כי כיום קיים קשר בין הנתבעים איננה רלוונטית.