פסק-דין בתיק א 16975/06

1.       רקע עובדתי

          א.        התובע, יליד 1989, נפגע בתאונת דרכים ביום 18.8.94.

                   אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

                   המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק.

          ב.      בתיק נשמעו ראיות ובאופן חריג הוגשו 2 חוות דעת ע"י אותו מומחה והוא נחקר פעמיים ואף הוגשו סיכומים אלא שכרעתי תחת נטל האחריות, כשלתי ביכולת להחליט ושלא כדרכי עכבתי פסק הדין, עיכוב לא ראוי, עליו התנצלתי בפני הצדדים זה מכבר.

          ג.       ושמא כל עכבה לטובה? לאחר הגשת הסיכומים נטען להחמרה במצבו של התובע, הוא אושפז והופנה לפנימיה טיפולית והמסמכים הוגשו שוב לעיונו של המומחה מטעם ביהמ"ש והוגשה חוות דעת שלישית לאחריה הוגשו השלמות לסיכומים.

2.       הפגיעה

          א.      התובע נפגע כהולך רגל בראשו וגפיו, אבד הכרתו, הונשם והגיע לבית החולים קפלן בהכרה מעורפלת במצב של  10-9 G.C.S (מתוך 15). בבדיקת C.T. נמצאו קונטוזיות תוך מוחיות עם דימום קטן במוחון ולכן הועבר לביה"ח תל השומר שם אושפז עד יום 26.8.94.

          ב.      התובע היה במעקב אמבולטורי בביה"ח ובקופ"ח, קבל טיפול פסיכולוגי ותרופתי.

          ג.       כחדשיים אחרי התאונה, סבל מפרכוס בגינו אושפז שוב ליומיים.

          ד.      התובע הופנה לשירות הפסיכולוגי-חינוכי, הושהה שנה נוספת בגן, לאחר שנתיים בבי"ס (אותו נהל ע.ת. 3) הועבר, בגלל בעיות התנהגות, לבי"ס אחר (אותו ניהלה ע.ת. 1) שם למד במסגרת כיתה סובלנית, אך גם שם לא הצליח להשתלב ואחרי שנתיים הועבר לבי"ס לחינוך מיוחד. מאז עובר התובע מסגרות לימודיות שונות, לרבות פנימיות וגם היום הוא נמצא בפנימיה המיועדת לחינוך מיוחד.

          ה.      פרופ' קוסטף ז"ל, אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגיה היה בדעה כי: "... לכן אין ספק שהתאונה גרמה נזק מוחי מבני כלשהוא. נותרה רק השאלה אם נזק זה כרוך בנכות כפי שמשתקף בתפקודו המוטורי, החברתי והקוגנטיבי.

                   בבדיקה אצלי אמנם נראו לקויי תפקוד...

                   הנני מעריך את הנכות הכרוכה בליקויים אלה כדלהלן:

                   1.      לקויי התפקוד המוטורי קלים למדי ואין בהם נכות משמעותית.

                   2.      לקויי התפקוד הקוגנטיבי משמעותיים אך פחותים מהנכות הכרוכה בסעיף 91 (1) של מבחני הנכות של המוסד לביטוח לאומי.

                            הנכות בסעיף זה הינה 20%. להערכתי הנכות הקוגנטיבית במקרה הנדון הינה רבע עד חצי מזה, כלומר 10% - 5.

                            הערכת הנכות הקוגנטיבית הסבירה ביותר הינה 7.5%.

                   3.      הנני מעריך את קשיי ההסתגלות והפרעות ההתנהגות כמתאימים לסעיף 34 ב' במבחנים הנ"ל, הכרוך בנכות של 10%.