פסק-דין בתיק א 16962/04

בפניי תביעה בגין אבן לבנייה שסיפק התובע לנתבע. לטענת התובע בנובמבר 02 הוא התקשר עם הנתבע באמצעות מפקח הבנייה של הנתבע, מר ניר אלוני, לשם הזמנת 260 מ"ר אבן כורכר מרוקאי במידה מיוחדת של 19 ס"מ, לשם התקנה בביתו שבמושב ניסנית. עפ"י ההסכם הוצאה הזמנה לאספקת 260 מ"ר בסך השווה ל-35 $ בתוספת מע"מ לכל 1 מ"ר אבן.

לטענת התובע הוא סיפק את ההזמנה לביתו של הנתבע בניסנית בשלושה תאריכים כדלקמן:

בתאריך 25.12.02 סיפק 70 מ"ר.

בתאריך 31.12.02 סיפק 120 מ"ר.

בתאריך 7.1.03 סיפק 70 מ"ר.

על תעודות המשלוח חתם הנתבע או מי מטעמו.

לטענת התובע הוא פנה פעמים רבות לנתבע בדרישה כי ישלם את החוב אך זה לא שולם. לפיכך הוגשה התביעה שבפניי.

לטענת הנתבע נעשתה העסקה לא אתו אלא עם חברה בשליטתו. כמו כן לטענתו היה מדובר בעסקת ברטר בה כנגד האבן נתנה החברה לתובע שירותי פרסום ויצירת קשר עם יזמים ואדריכלים.

לטענתו לא סופקה כל הסחורה אלא רק 220 מ"ר כאשר 70 מ"ר מתוכה היו אריחים שבורים. בנוסף טען כ האריחים לא היו מהסוג שהוזמן דהיינו החברה הזמינה אבן כורכר ישראלית בצבע בהיר ובמקום זה קיבלה אבן כורכר מרוקאית בצבע אדמדם. כמו כן טען כי התובע סיפק חלק מהאריחים בעובי של 2 ס"מ וחלקם בעובי של 3 ס"מ וכל בר דעת ואף הדיוט שאיננו מבין בתחום הבנייה יכול להבין כי לא ניתן לבנות קיר עם הפרשים כה גבוהים בגובה האריחים.  לטענתו, בטרם הספיק לראות את האבנים, הותקנו הללו על קירות הבית על ידי הפועלים. בנוסף טען כי ניר אלוני לא היה מפקח בנייה  מטעמו אלא מכר בלבד. כמו כן טוען הנתבע כי המחיר הנדרש הינו מופרז.

התובע הגיש הזמנה מיום 19.12.02 על שם הנתבע במושב ניסנית מס' 423. בהזמנה צויין  "סטטוס לקוח פרטי". כמו כן הגיש שלוש תעודות משלוח על כמות המטראז' שהוא טען לה, והללו חתומות ע"י הנתבע או מי מטעמו.

הנתבע לא זימן לעדות את ניר אלוני, בין אם היה מכר ובין אם היה מפקח הבנייה. גם עפ"י גירסת הנתבע היה ניר אלוני שלוש פעמים בביתו של הנתבע ויכול היה להעיד על אי התאמת האבנים להזמנה וכן על אריחים שבורים. במיוחד כך כאשר עפ"י גרסת הנתבע, המוכחשת ע"י התובע, לפני ביצוע ההזמנה הוא שלח את ניר אלוני עם התובע לחנות ביפו כדי להראות לו איזו אבן רוצה הנתבע. כך עדותו של אלוני היתה רלוונטית לסוג האבן שהוזמן, לסוג האבן שסופק, לאיכותה, ולעובדה שניר אלוני הראה לתובע איזו אבן מבקש הנתבע.

לא ניתנה סיבה כלשהי לאי הזמנתו העד.

הנתבע העיד כי לבנייה היה אדריכל אשר הגיע למקום אם כי לא על בסיס יומי. גם אותו לא זימן הנתבע לעדות.

לטענת הנתבע הוא לא ראה את האבנים עד שהותקנו על קירות הבית ואולם ההזמנה בוצעה בשלושה חלקים ולא ייתכן שביניהם לא ידע הנתבע לפחות ל כך שחלק גדול מהאריחים שבור. כמו כן אינני נותנת אמון בגרסתו כי הוא אפשר לפועלים שאינם יודעים איזו אבן צריכה להגיע, להתקין את האריחים ללא כל פיקוח. בנוסף אינני מקבלת את גירסתו לפיה אף אחד מטעמו לא שם לב לכך שצבע האריחים איננו מתאים. עפ"י גירסת הנתבע בתקופה הרלוונטית הוא התגורר בת"א אך בסופי שבוע נסע לניסנית, והיה עליו לראות את האריחים. בנוסף אשתו התגוררה בניסנית עם בנו וגם היא בוודאי יכלה להבחין בהבדל שבין לבן לאדמדם. כמו כן עפ"י עדותו של התובע שלא נסתרה חתם ניר אלוני על חלק מתעודות המשלוח והוא בוודאי יכול היה להבחין אם מדובר בסוג האבן שבחר הנתבע וכן באריחים השבורים.

לא אף זאת, הנתבע בסיכומיו מקונן על כך שהתובע סיפק את האריחים בשני עוביים שונים. דא עקא שבתצהירו בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן טען הנתבע כי התובע התחייב לספק מחצית מהאריחים בעובי של 2 ס"מ ומחצית בעובי של 3 ס"מ, אך בפועל סיפק את כל האריחים בעובי של 2 ס"מ.

אני מקבלת את גרסת התובע באשר לסכום העסקה כעולה מההזמנה. אינני מאמינה כי הסחורה הוזמנה וסופקה מבלי שהוסכם בין הצדדים על מחירה, ואינני מאמינה כי הוסכם בין הצדדים על תשלום של 20$ למ"ר במיוחד לאור טענת הנתבע כי המחיר שדרש התובע היה גבוה.

לטענת התובע היתה התקשרות באופן אישי עם הנתבע והאבן סופקה לביתו הפרטי בניסנית. לטענת הנתבע היתה התקשרות עם החברה והאבן סופקה לבית שליד ביתו בניסנית שם רכשה החברה שלד.

כאמור על פי המסמכים שלפניי ההזמנה היתה מלקוח פרטי, והאבנים סופקו לביתו של הנתבע בניסנית. בעדותו בעמ' 12 לפרוטוקול שורות 21, 22 העיד הנתבע כי הוא התגורר בבית מס' 423 בניסנית ואילו הבית של החברה היה מס' 447.  עפ"י ההזמנה שהגיש התובע הכתובת לאספקה הינה בית מס' 423 בניסנית דהיינו ביתו הפרטי של הנתבע.

יתר על כן מי שמתקשר עם אחר, בשם חברה חייב להבהיר זאת באופן חד משמעי שכן ייתכן שהצד שכנגד איננו מעוניין בהתקשרות עם חברה או שיעמוד על תנאים נוספים כגן מתן ערבות אישית על ידי בעל השליטה בחברה. משלא עשה כן הנתבע והדין והדברים היו בין התובע לנתבע, ההתחייבויות הן של הנתבע באופן אישי.