פסק-דין בתיק א 169390/02

ביום 6.7.01 כנטען בכתב התביעה, נהג הנתבע 1 במשאית המיועדת להעברת בעלי חיים כשהמשאית עמוסה בבקר  והיה אמור  להוריד את הבקר  בקיבוץ כפר סאלד.

התובע עמד על דופן ימין של המשאית בה הובלו הפרות. בשלב מסויים הדלת שסוגרת את הארגז של המשאית מאחור הסתובבה על צירה  ונטרקה על דופן המשאית מימין, בשעה שהתובע עמד שם ופגעה בו באגן שמאל (להלן: "התאונה").

מאחר והתובע נפגע תוך כדי עבודתו, אין ספק בין הצדדים שמדובר בתאונת עבודה בגינה פנה התובע אל המל"ל, תביעתו אושרה, הוא נבדק על ידי ועדה רפואית ונקבע שלא נותרה לו נכות ושולמו לו דמי פגיעה בלבד.

השאלה המרכזית בתיק הינה האם מדובר גם בתאונת דרכים על פי הגדרתה בפלת"ד, אם לאו. כדי להכריע בשאלה יש להתחקות אחר עובדות המקרה לפרטיהן.

כעולה מחומר הראיות שבפני, הפרות הובלו על ידי הנתבע כאמור בתוך משאית שלה ארגז אשר משלושת דפנותיו: הימנית, השמאלית והקדמית עשויות פח, כאשר לרוחב הדופן מלמטה למעלה יש עמודים שמייצבים את הדופן. בחלק האחורי של המשאית קיימת דלת גם היא מפח אשר בחיבור בינה לבין הדופן הימנית היא מחוברת עם ציריות לצורך פתיחה וסגירה, כך שכאשר מבקשים לפתוח את הדלת לצורך העמסה או פריקה, הדלת תסתובב בניגוד למחוגי השעון, כך שהצד השמאלי שלה נפתח והיא מסתובבת על הציר בצד הימני שלה, ואם היא נפתחת עד הסוף היא נצמדת לדופן הימנית של המשאית.

אקדים ואומר כי הצדדים לא הגישו לי את תמונות המשאית הספציפית בה התרחשה התאונה אלא אך תמונות שנטען על ידי התובע כי  המשאית שבה הייתה התאונה אכן זהה למשאית המופיעה בתמונות.

לא הייתה מחלוקת אמיתית בין בעלי הדין, שאכן במשאית כזו מדובר, ואני אצא מתוך הנחה שאכן המשאית שבה נפגע התובע דומה למשאית המופיעה בתמונות שהוגשו לתיק כראיה מטעם התובע וסומנו א/1, א/2 וא/3.

כדי להוריד את הפרות, היה צורך להצמיד את המשאית אל הרמפה של הרפת, תוך הסעת המשאית לאחור, הצמדתה לרמפה ומשם להוריד את הפרות. מאחר והדלת כאמור הינה לרחב כל המשאית ומסתובבת כולה על ציר בצד אחד, לא היה ככל הנראה ניתן לפתוח את הדלת, כאשר המשאית צמודה לרמפה ועל כן, על כך אין מחלוקת, היה צורך לפתוח את הדלת האחורית של ארגז המשאית ב- 90 מעלות או יותר ממצבה כשהיא סגורה, על מנת לאפשר הצמדת המשאית לרמפה והורדת הפרות באופן ישיר מהמשאית לרמפה ללא רווח ביניהן.

צריך להקדים ולומר שאם המשאית מוסעת לאחור בקו ישר המהווה ניצב לקו הרמפה, הרי ניתן יהיה להצמיד את רצפת הארגז של המשאית לרמפה ללא השארת רווחים בין הארגז לרמפה, וכי במקרה כזה הדלת של המשאית חייבת להיות פתוחה עד לכדי 180 מעלות לפחות כדי שלא תפריע לארגז המשאית להצמד לרמפה.

על מנת להצמיד את המשאית לרמפה במצב דלת אחורית פתוחה, היה צורך לעצור את המשאית מספר מטרים לפני הרמפה, לפתוח את הדלת לרוחבה, להסיע את המשאית עם דלת פתוחה ולהצמידה לרמפה.

בשלב זה קיים מצב בו מצד אחד דלת המשאית פתוחה, אך המשאית אינה צמודה לרמפה וקיים חשש לכך שהפרות יקפצו מהמשאית אל הקרקע במרווח שנותר בין המשאית לרמפה.

מדוע עלה התובע על דופן המשאית?

התובע הועסק מטעם הקיבוץ כדי לפקח על הורדת הבקר לתוך הרפת ובידו היה מכשיר הקרוי שוקר חשמלי. הוא עלה על דופן המשאית על מנת להשתמש בשוקר למניעת קפיצת הפרות בפרק הזמן שבין פתיחת הדלת עד להצמדת המשאית לרמפה, שם היו הפרות אמורות לרדת.

אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע נפגע כתוצאה מטריקת הדלת על גופו, כשהוא נמצא עומד על דופן ימין של המשאית, אליה עלה לצורך מניעת קפיצת הפרות מן המשאית אל הקרקע.

המחלוקת היא  האם הוא נפגע כתוצאה מטריקת הדלת בזמן שהמשאית  נסעה לאחור את אותם מספר מטרים שהיוו את המרחק בינה לבין הרמפה בשעה שהדלת נפתחה,  כגרסת התובע, או שהוא נפגע לאחר שהמשאית סיימה את נסיעתה לאחור, נצמדה אל הרמפה, החלה הורדת הפרות - פרה אחת קפצה, סיכנה את העובד הנוסף מר שלזינגר שאחז בדלת המשאית ובתוך בהלה שחרר אותה , ואז פגעה בתובע שעמד על דופן המשאית שעמדה צמוד לרמפה, כגרסת הנתבעת.

מטעם התובע העידו התובע בעצמו ועת/2 מר עופר שלזינגר.

התובע מעיד בתצהירו כי:

 " את הדלת הפתוחה החזיק חבר הקיבוץ מר עופר שלזינגר העובד עמי במשק הבקר והצאן של הקיבוץ. הוא החזיק את הדלת כדי שהיא לא תטרק עלי בעת הנסיעה לאחור . במהלך הנסיעה לאחור, נפלה אחת הפרות מהמשאית, היא נפלה ברווח שבין המשאית לרמפה  לפני שהמשאית נצמדה לרמפה, עופר שלזינגר נבהל מנפילת הפרה ועזב את הדלת האחורית של ארגז המשאית ומעוצמת הנסיעה לאחור הדלת שהייתה פתוחה נטרקה בכל כובד משקלה הרב לכיוון דופן ימין של ארגז המשאית ופגעה בי בעוצמה".

התובע נחקר על עדותו זו  על ידי ב"כ הנתבעת ועומת עם טופס הפגיעה לדמי פגיעה  בעבודה שהגיש למל"ל - נ/1 - שם מצויין תיאור התאונה כדלקמן: