פסק-דין בתיק א 169/04

1.       התובע הוא קרוב משפחתה של הנתבעת מס' 1 (להלן - " הגב' סגל"), ובתביעתו טוען התובע כי בחודש דצמבר 1999 העבירה לו הגב' סגל במתנה את כל רכושה, כספה ונכסי מקרקעין שבבעלותה, בתנאי כי ידאג לכל מחסורה עד ליומה האחרון. על כן, בתביעתו שלפני עותר התובע לכך שיינתנו לו הסעדים הבאים:

(א)     להצהיר שהתובע הוא הבעלים של כל סכום הכסף המצוי בחשבונות הבנק המתנהלים על שם הגב' סגל.

(ב)      להורות לנתבעים 2 ו- 3 לאפשר לתובע לבצע כל פעולה, ללא הגבלה, בחשבונות הבנק המתנהלים על שם הגב' סגל, וזאת מבלי שתידרש חתימה נוספת.

(ג)      להורות כי התובע או האפוטרופוס שמונה לגב' סגל, יהיו מוסמכים לחתום על כל המסמכים הדרושים לשם העברת יתרת רכושה של הגב' סגל לשמו של התובע.

          עם זאת, בפתח סיכומיו הודיע ב"כ התובע, כי מכיוון שלא עלה בידיו להוכיח שניתנה לו התחייבות בכתב להעניק לו את נכסי המקרקעין במתנה, הוא מסייג את העתירות, להן הוא עותר בתביעתו, לכספים המופקדים בחשבונות בנק המתנהלים על שם הגב' סגל.

2.       כבר בשלב זה אעיר, כי נראה, שלאור הסכם שנעשה בין התובע והנתבעים 4 עד 6, הרי שבין אם תתקבל תביעת התובע ובין אם תידחה - התוצאה המעשית תהיה אחת. בתחילה הוגשה תביעת התובע נגד הגב' סגל והנתבעים 2 ו- 3 (הבנקים) בלבד, ולאחר מכן פנו הנתבעים 4 עד 6 וביקשו להצטרף כנתבעים, ובקשתם נעתרה. הנתבעים 4 עד 6 ביקשו להצטרף כנתבעים נוספים על מנת שיתאפשר להם להשמיע טענותיהם, וזאת משום חששם, שזכויותיהם כיורשים על פי צוואה שערכה הגב' סגל בתאריך 30.6.2003 (היא השלישית למניין הצוואות שהוצגו בפני), עלולות להיפגע.

          ואולם, כיום מצב הדברים הוא, שהנתבעים 4 עד 6 אינם מתנגדים לסעדים שהתובע עותר להם, וההתנגדות היחידה היא התנגדותה של הגב' סגל, המיוצגת בהליכים שלפני על ידי אפוטרופוס לדין שמונה לה, שעמדתו שונה מעמדתו של האפוטרופוס הקבוע, שמונה לגופה ולרכושה של הגב' סגל.

3.       הגב' סגל נולדה בשנת 1921, והייתה נשואה למר נחום סגל, אשר נפטר בתאריך 11.11.1999. מאז 16.12.1998 מחזיקה הגב' סגל ב"תעודת עיוור", וכיום היא חולה סיעודית בשל מחלת האלצהיימר שפגעה בה.

          התובע הוא שאר הבשר היחידי הידוע כיום של הגב' סגל (והוא בנה של בת דודתה). התובע קיים קשרי משפחה הדוקים עם בני הזוג סגל, ולטענתו, בני הזוג אמרו לו, כי לאחר מותם רכושם  יהיה לו. בשנת 1994 נכנסו בני הזוג סגל לבית דיור מוגן "דור כרמל" שבחיפה.

          בתאריך 14.4.1997 ערכו בני הזוג סגל צוואות הדדיות (נספחים א' ו- ב' לתצהיר עדותו הראשית של התובע - מוצג ת/1). כל אחד מבני הזוג הוריש זכויותיו ונכסיו לבן הזוג האחר, ושניהם קבעו, שבמידה ובן הזוג האחר ילך לבית עולמו לפני המצווה, כי אז זכויותיהם ונכסיהם יהיו לתובע (למעט סכום של 30,000 דולר אותו הורישו לפלונית).

          בתאריך 14.12.1999, דהיינו, כחודש לאחר פטירת בעלה נחום, ערכה הגב' סגל צוואה חדשה בה ביטלה את צוואתה הקודמת. בצוואתה החדשה (נספח ג' לתצהיר ת/1), היא הצוואה השניה למניין צוואותיה של הגב' סגל שהוגשו לפני, ציוותה הגב' סגל את כל רכושה לתובע.

4.       נראה הדבר כי באותה עת הדברים התנהלו למישרין, והקשרים בין התובע והגב' סגל היו קשרים טובים, ובתאריך 29.12.1999 אף צרפה הגב' סגל את התובע לחשבונות הבנק שהתנהלו על שמה. בהקשר זה הצהיר התובע בסעיף 10 לתצהירו:

"כחודש לאחר פטירתו של המנוח [הכוונה לבעלה נחום - י"כ] במהלך המחצית הראשונה של חודש דצמבר 1999, קראה לי עליזה לשיחה והודיעה לי כי ברצונה להעניק לי במתנה את כל רכושה, אשר ממילא התכוונה להוריש לי לאחר מותה. עליזה הסבירה את החלטתה בכך, שכאישה קשישה ובודדה, צרכיה מוגדרים ומצומצמים, ואילו צרכיי וצרכי משפחתי הקרובה, כבעל משפחה עם ילדים, רבים יותר ואין כל סיבה, מבחינתה, שהרכוש יעמוד לרשותי רק לאחר מותה, ולא כבר עתה. עליזה אמרה לי כי מתוך כספי המתנה יהיה עלי לדאוג לצרכי מחייתה, ובכלל זה לשלם את התשלומים לדיור המוגן, לרכישת חפצים אישיים כשתצטרך, ולכל צורך אחר שיהיה לה, לכשיהיה, זאת על אף שלא היה לה  שמץ של ספק כי אדאג לכל צרכיה תמיד, גם אלמלא נאמרו הדברים מפיה במפורש. הגב' סגל הסבירה לי במפורט, כי המתנה כוללת את כל הכספים הקיימים, וכן את נכסי הנדל"ן שבבעלותה."

          התובע מוסיף וטוען בתצהירו, כי הגב' סגל התייעצה עם עו"ד ירוחם קרלינסקי ובנו, רו"ח יצחק קרלינסקי, בדבר הדרך הראויה להעביר אליו את כספה, והם הציעו כי ניתן לבצע את הדבר בשתי דרכים. האחת, להעביר את כל כספה של הגב' סגל לחשבונו של התובע, והתובע יממן את צרכיה על ידי משיכת כסף מחשבון זה. הדרך השניה, לצרף את התובע כשותף לחשבונות הבנק של הגב' סגל, כאשר לכל אחד מהם זכות חתימה, ובאופן זה יוכל התובע לעשות שימוש בכספי החשבון, תוך דאגה לכך שתמיד יהיה בחשבונה כסף זמין לצרכיה של הגב' סגל. התובע מוסיף וטוען, כי בשיחתו עם הגב' סגל הוא עצמו הציע לגב' סגל לפעול בדרך השניה אשר הוצעה על ידי עו"ד קרלינסקי ובנו.

5.       לטענת התובע, החל משנת 2001 החל מצבה הבריאותי של הגב' סגל להתדרדר, ובתאריך 21.11.2002 אובחנה כחולת אלצהיימר. התובע מוסיף, כי לאחר מכן נודע לו, שהמטפלות אשר הוצמדו לגב' סגל במעון "דור כרמל" החלו להתקרב אליה מתוך רצון לנצל את מצבה הבריאותי הלקוי ולהשתלט על נכסיה. לדעת התובע, המטפלות גרמו לגב' סגל לקרר את קשריה עם התובע, עד כי נמנעה מלהגיע לחתונת בתו, ובסביבות חודש מאי 2003 אף השפיעו על הגב' סגל להעביר את כספה, שהיה מופקד בחשבון בנק בבנק מרכנתיל, לחשבון בנק אחר.  ואולם, העברת כספה של הגב' סגל מחשבון הבנק האמור לחשבון אחר סוכלה, שכן אחד מפקידי הבנק התקשר אל התובע וסיפר לו על כך. על כן, התובע התכתב הן עם בנק מרכנתיל והן עם בנק לאומי, והודיע להם על מצבה של הגב' סגל, וביקש שלא לאפשר לה למשוך את סכומי הכסף המופקדים בחשבונותיה בלא חתימתו.

6.       במהלך חודש יוני 2003 הגיעה הגב' סגל לבנק מרכנתיל וביקשה למשוך סך 50,000 ש"ח לשם העברתו כתרומה לאגודה למען החייל, להנצחת שמו של בעלה נחום. התובע קיבל על כך הודעה מהבנק ונתן לכך את הסכמתו, ואולם, עקב ידיעות שקיבל על ניסיונות המטפלות לנצל את מצבה הבריאותי של הגב' סגל, החליט התובע, בעצה אחת עם הנהלת בית האבות להחליף את המטפלות. הדבר הכעיס את הגב' סגל, אשר ניתקה את קשריה עם התובע, וראתה אותו כאוייב וכמי שאשם בעזיבת המטפלות שטיפלו בה.

          בשל החשש, שהגב' סגל היא תהיה חשופה לאנשים שינסו לנצל את מצבה הבריאותי ולהשתלט על נכסיה, הגיש התובע בתאריך 3.6.2003 בקשה למינוי אפוטרופוס לגופה ולרכושה של הגב' סגל. בתחילה הציע התובע את עצמו, אך בסופו של דבר, בתאריך 1.2.2004 מינה בית המשפט לענייני משפחה את רו"ח יצחק קרלינסקי לשמש לה כאפוטרופוס, ובתפקיד זה הוא מחזיק עד היום.

7.       מתברר, כי בתאריך 30.6.2003 ערכה הגב' סגל צוואה חדשה, היא הצוואה השלישית (נספח ט"ז לתצהיר עדותו הראשית של התובע, מוצג ת/1). בצוואתה השלישית נישלה הגב' סגל את התובע מכל חלק בעזבונה, והורישה את עזבונה לנתבעות 4 עד 6.

          נראה הדבר, שגילוי העובדה, שהגב' סגל ערכה צוואה שלישית, לפיה לתובע אין כל חלק בעזבונה, היא שהמריצה את התובע להגיש תביעתו שלפני, בה הוא עותר לכך שיוצהר, כי הגב' סגל העבירה לו את כל רכושה במתנה.