פסק-דין בתיק א 16814/04

1.         התובעים 2 ו-3 הינם בעלי התובעת,  שותפות, העוסקת בין היתר במתן שירותי אבטחה.

התובעים טוענים כי סיפקו לנתבע שירותי שמירה חמושה, על פי הזמנתו (להלן - ההסכם ו/או השירות).

לטענת התובעים, הנתבע לא שילם בגין השירות ונותרה לו יתרת חוב בסך 8,720 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה (6,634 ש"ח קרן).

2.         הנתבע אינו חולק על הזמנת השירות מהתובעים, אולם טוען כי ערך את ההסכם עבור בחור בשם עופר מחברת א.א שירותים (להלן - עופר; להלן - החברה), וזאת במסגרת עבודתו אצל התובעים (לגרסת הנתבע סמוך לפני ביצוע הזמנת השירות פרש מעבודתו בחברת שמירה אחרת ועבר על פי סיכום עם התובעים לעבוד בתפקיד "בכיר" בשורות התובעת).

הנתבע טוען בנוסף, כי עופר ביטל את ההתקשרות עם התובעת, כיוון שהתובעים לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי ההסכם (לא שלחו שומרים בימים מסוימים לאתר בו בוצע השירות).

לגרסתו, נוכח אי עמידת התובעים בתנאי ההסכם, החליט עופר לקזז סך של 1,500 ש"ח מיתרת החוב והעביר באמצעות הנתבע סך של 5,133 ש"ח לידי תובע מס' 2 ובנוכחות התובע מס' 3. כך שבכל מקרה יתרת החוב עומדת על סך של 1,500 ש"ח בלבד.

3.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, העדויות (עדויות התובעים והנתבע), ועיון במסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

3.1.       על פי עדויות התובעים, המסמכים שצורפו לתצהיריהם (וביניהם - כרטיסי עבודה ואישור על רשימת העובדים בתובעת בזמנים הרלוונטיים) והסתירות בעדויות הנתבע בעניין זה (ובעיקר בנושא רישיון הנשק ומארגן שמירה אשר לטענתו היו לו בעת הצטרפותו לעבודה בתובעת), ובשים לב לכך שהנתבע לא זימן לעדות עובדים אחרים בתובעת ולא הוצגו בפניי הסכם עבודה או ראיות אחרות להוכחת טענות הנתבע בדבר קיומם של יחסי עבודה בינו לבין התובעים בזמנים הרלוונטיים לתביעה, אני קובע כי לא התקיימו יחסי עבודה בין התובעים לנתבע וכי השירות הוזמן על ידי הנתבע שלא במסגרת יחסים כאמור.

3.2.       כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים לעניין הזמנת השירות ועלותו.

בשים לב לקביעות העובדתיות, כפי שפורטו לעיל, ובהיות הנתבע מזמין השירות מהתובעים, הרי שיתר טענות הנתבע (שהשירות הוזמן עבור עופר וכן כי חלק מהחוב נפרע) הינם טענות מסוג של "הודאה והדחה" שעל הנתבע הנטל להוכיחם (ראה - ע"א 777/80 קלרה שרייבר נ' מרגוט שטרן ו-3 אח', פ"ד לח(2), 143, עמ' 145-146;רע"א 7454/96 איזבינסקי סמיון נ' טיטלבאום שמואל, תק-על 97(1), 368, עמ' 369).

3.3.       הנתבע לא הצליח להוכיח כי הזמין השירות עבור אחר -

הנתבע טען כי אינו יודע מהו שם משפחתו של עופר או פרטים אחרים לגביו ועל כן לא הצליח לזמנו לעדות.

טענתו זו של הנתבע אינה מתקבלת על הדעת נוכח שאר טענותיו לפיהן -  ההזמנה בוצעה על ידו עבור עופר, הוא היה נוכח מס' פעמים באתר בו בוצע השירות ואף העביר סך של 5,133 ש"ח מעופר לתובעים בגין השירות.

הימנעותו של הנתבע מזימון עופר לעדות פועלת לרעת גרסתו, במיוחד בנסיבות בהן עופר הוא העד היחיד שיכול לחזק את טענותיו (ראה לעניין זה - י' קדמי, על הראיות, מהדורת תשס"ד, בעמ' 1652; ע"א 55/89 - קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4), 595 ,עמ' 602-603).

יצוין, כי בנסיבות שפורטו לעיל, שוכנעתי אף לקבל את טענת התובעים כי רישום שם החברה על החשבונית נעשה על פי בקשתו של הנתבע.

מן המקובץ, דין טענות הנתבע בעניין זה, להדחות.

3.4.       בנוסף, התובע לא הצליח להוכיח את טענתו כי חלק מהחוב עבור השירות נפרע על ידי עופר.

בשים לב לכך שעופר לא זומן לעדות (ראה לעיל) ולכך שלא הוצגה כל אסמכתא או ראיה אחרת להוכחת טענה זו, הרי שדינה להידחות.

בהקשר זה יצוין, כי גם תמליל השיחה הנטענת בין הנתבע לתובע מס' 3 (אשר צורף על ידי הנתבע), לא מחזקת את גרסת הנתבע בעניין זה (כל שעולה מתוכו הוא כי התובע מס' 3 הסכים להיפגש עם הנתבע בנוכחות תובע מס' 2 על מנת לנסות ולהגיע להסדר שייתר את המשך הדיון בתביעה).