פסק-דין בתיק א 16762/06

1.         בפניי תביעה לתשלום פיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובעת ( קטינה ) עת שהתה בגן ילדים, כפי שיפורט להלן:

2.         התובעת זאניש תום ( להלן "תום" ) הינה קטינה, ילידת שנת 1998, למדה בתקופה הרלוונטית לתביעה בגן חובה "אלון" בקריית מוצקין, יחד עם 34 ילדים נוספים ( להלן "הגן" ). 

            הגן הופעל על ידי גננת בשם שושנה שולה סדון, בעלת וותק של 30 שנה בגננות, מתוכם 11 שנה בגן נשוא התביעה ( להלן "הגננת" ), וסייעת בשם כוכבה סבן, בעלת וותק של 26 שנה בסייעות, מתוכם 8 שנים בגן נשוא התביעה ( להלן "הסייעת" ). 

הגננת הועסקה על ידי מדינת ישראל/משרד החינוך שהיא נתבעת מס' 2 בתביעה, והסייעת הועסקה על ידי עירית קריית מוצקין, שהיא נתבעת מס' 1 בתביעה.

3.         בכתב התביעה המתוקן תואר האירוע נשוא התביעה כדלקמן:

"ביום 8.3.05 שיחקה הקטינה בחצר הגן או אז הותקפה היא ע"י שני ילדים תלמידי הגן. התובעת הופלה ארצה ע"י הילדים אשר קפצו עליה ואף ישבו עליה בעודם מכים בה. בכל אותה עת בכתה התובעת וצעקה לעזרה אשר לא באה". ( התיאור הנ"ל ייקרא להלן "האירוע" )          

            יצויין כי במהלך שמיעת הראיות התברר כי האירוע קרה ביום 4.3.05, וכך התייחסו אליו הצדדים בסיכומיהם, על כן, ולמען הסר ספק, כתב התביעה ייחשב כמתוקן בהתאם, והאירוע אליו יתייחס פסק הדין הוא אירוע מיום 4.3.05.

4.         כתוצאה מהאירוע נפגעה תום בירך ימין, ולאחר מכן החלה לסבול מכאבים בפרק ירך שמאל על פי הנטען. בעקבות האירוע, היא אושפזה למשך 11 ימים, ולאחר מכן היתה במעקב רפואי ונזקקה לטיפולי אנטיביוטיקה למשך תקופה של כשנה.

            אין טענה לקיומה של נכות רפואית צמיתה כתוצאה מהאירוע.

5.         עדויות הצדדים

            מטעם התביעה העידו תום ואמה, ומטעם הנתבעות העידו הגננת והסייעת.

            אקדים ואומר כי לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הצדדים, לא שוכנעתי כי האירוע נשוא התביעה מקים אחריות בנזיקין על מי מהנתבעות.

6.         במה דברים אמורים?

תום מסרה את עדותה בבית המשפט. ביום מתן העדות היא היתה בת 9 שנים. 

מעדותה של תום התברר כי היא ועוד חמישה ילדים שיחקו "תופסת" בחצר הגן. בזמן האירוע היא היתה בת 6 שנים. בשלב מסויים תפסו אותה שני ילדים, תומר ובן, ליד המגלשה "כי היא היתה יותר קרובה אליהם" כדבריה. את השתלשלות העניינים לאחר מכן היא תיארה בעדותה כדלקמן:

" שיחקתי עם הילדים תופסת אז תומר הפיל אותי על המדרגה ואז הוא התחיל להרביץ לי בצורות נינג'ה, ואז הוא קפץ עליי ואז בן קפץ עליו ועדיין הרביצו לי" ( ראה עדותה בעמ' 4 ש' 6-7 לפרוטוקול ).

בהמשך עדותה היא חזרה על תיאור האירוע באומרה:

"הוא התחיל להרביץ לי. הוא נתן לי כזאת בעיטה ברגל. נפלתי ואז הגב שלי היה על המדרגה והרגליים על החול, ואז הוא קפץ לי, ואז הילד השני קפץ על הילד הראשון". ( ראה עדותה בעמ' 7 ש' 24-25 לפרוטוקול ).

לדברי תום, הגננת שנכחה בחצר לא ראתה את האירוע כי היא היתה עסוקה באותה עת בשיחה עם גננת אחרת העובדת בגן סמוך. המדובר בגן טרום חובה שגדר נמוכה מפרידה בינו לבין הגן נשוא התביעה. לגרסתה של תום, האירוע הופסק רק משהגיעה הסייעת למקום והרימה את שני הילדים מעליה.