פסק-דין בתיק א 167147/02

1.         התובעת מס' 1 (להלן: " התובעת") נפגעה בתאונה שארעה ביום 20.10.93, בהיותה בת שבע שנים.                                         

2.         בעקבות התאונה ונזקיה הגישה התובעת תביעתה זו, בשתי עילות: תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ותביעה לתגמולי ביטוח מכוח פוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים שהוציאה הנתבעת.

3.         התביעה לפיצויים מכוח פקודת הנזיקין סולקה בהסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים.

נותרה לדיון התביעה לתגמולי ביטוח.

אין חולק שסכום הביטוח היסודי הוא 80,000 $ (דולר).

עיקר המחלוקת נסב על דרך חישוב הפרשי ההצמדה ו/או הריבית לסכום הביטוח לו זכאית התובעת מכוח הפוליסה, ועל גובה שכר טרחת עורך-הדין שיש לפסוק לזכותה בתביעה לתגמולי הביטוח.

4.         בסופו של יום הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יינתן פסק דין בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, על בסיס קביעה מוסכמת שנכותה הצמיתה של התובעת היא בשיעור 19%, וסיכומי טענות שיגישו הצדדים. בהתאם, הגישו הצדדים סיכומיהם, ולהלן החלטתי.

5.         אלה הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיות לענייננו:

א.         סעיף 28(ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, הקובע:

"הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על תגמולי ביטוח המשולמים במטבע חוץ או במטבע ישראלי המחושב לפי ערכו של מטבע חוץ, ואולם על תגמולים כאמור תיווסף ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, החל בתום 30 ימים מיום מסירת הדרישה למבטח. (ההדגשה שלי - י.א.).

ב.         סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א 1961, הקובע:

"הריבית לפי סעיפים 2 ו-3 וכן הריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, יהיו בשיעורים ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר".

ג.          תקנה 4 לתקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), תשס"ג-2003, אשר נכנסו לתוקפן ביום 1.4.2003, קובעת ששיעור הריבית על "סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ, יהיה, לכל רבעון, בשיעור ריבית הליבור, בתוספת 1 נקודת אחוז". ריבית הליבור הוגדרה בתקנה 1.

ד.         הלכת בית המשפט העליון הקובעת שלאחר תיקון סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מספר 8) תשס"א-2001, מיום 29.3.01, והתקנת התקנות שהובאו לעיל, שיעור הריבית על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ, יהיה, לכל רבעון, בשיעור ריבית הליבור, בתוספת 1 נקודת אחוז, והוא ניתן ליישום גם על עניינים תלויים ועומדים, כל עוד לא הוכחו ריבית אחרת, או נסיבות המצדיקות סטיה משיעור ריבית זה.

ר' ע"א 5393/03 אברהם פרג' נ' יעל מיטל, (טרם פורסם, ניתן ביום 18.1.05).

וע"א 6388/98 Deniztas Nakliyat Ve Ticaret A.S. ואח' נ' Credit Lyonnais S.A. ואח', פ"ד נז(5) 647.

6.         העובדות הרלוונטיות לענייננו הן אלה:

א.         סכום הביטוח בפוליסה נקוב בדולר ארה"ב.