פסק-דין בתיק א 1670/04

א.         מהות התובענה

זו תביעה בעלת שני ראשים:

כלפי הנתבעים 1 ו- 2 זו תביעה כספית על-סך של 184,361 ש"ח בגין נזקים נטענים שנגרמו לתובעים, כתוצאה מעבודות בנייה שביצעו הנתבעים 1 ו- 2 בדירתם.  התובעים מבקשים צו עשה קבוע, המורה לנתבעים להרוס את כל עבודות הבנייה שנעשו בדירתם, תוך סטייה גורפת מהיתר הבנייה שניתן להם.

כלפי הנתבעת מס. 3, להצהיר שהיתר הבנייה בטל ומבוטל, ולחייבם להחזיר הדירה למצב שבו היתה לפני תחילת עבודות הבנייה.

ב.         עובדות רלבנטיות

התובעים 1 ו- 2 הינם בעלי-זכויות חכירה בדירה המצוייה בקומת קרקע, אשר ידועה כחלקת משנה 211/1 בגוש 6986 (להלן: "הדירה").

הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "הנתבעים") הינם בעלי-זכויות חכירה בדירה, אשר ידועה כחלקת-משנה 211/3 בגוש 6986 (להלן: "דירת הנתבעים"). דירת הנתבעים מצוייה בקומה א', הממוקמת מעל דירת התובעים, כך שתיקרת דירתם של התובעים וריצפת דירתם של הנתבעים, חד הם. 

הנתבעת 3 הינה "מוסד תכנון", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה") והגוף המוסמך לפקח על אכיפתם של דיני התכנון והבנייה.

התובעים רכשו את הזכויות בדירה בהסכם מכר מיום 18.06.00 (להלן: "הסכם המכר"), וזאת לאחר שערכו את הבדיקות הנדרשות בטרם רכישת הדירה.

ביום 14.2.01 הגישו הנתבעים בקשה לקבלת היתר בנייה, לביצוע עבודות בנייה והרחבת דירתם (ת/1 נספח ג'). בתצהיר המצורף להיתר, שנחתם ביום 14.6.00, נתבע 1 מצהיר, כי הוא הבעלים/ החוכרים של דירה המצוייה בגוש 6986 בחלקה 34. 

למרות שהבקשה להיתר הוגשה במועד בו התובעים החזיקו בדירה, לא ציין הנתבע 1 כי התובעים הם החוכרים הנוספים בנכס.

ההודעות שפורסמו בעיתון לצורך הגשת התנגדויות לבקשת ההיתר, כמתחייב מסעיף 149 לחוק התכנון והבנייה, התייחסו לחלקות 38/39 בגוש 6986; בגוף ההודעות צויין כי:

 "ברצוני להודיע לשכנים הגרים ליד: רחוב צונזר מס' 20 ת"א גוש 6986 חלקה 38/39 כי בעלי דירה/ או חלקת קרקע הגישו בקשה להקלה על-פי סעיף 149 לחוק התכנון והבנייה..." (ר' ת/1, נספח ה').

הבקשה להיתר אושרה על-ידי הנתבעת 3 ביום 1.9.02 (ר' ת/1 נספח ח'). ההיתר כלל: שינויים בחזיתות והרחבה תלת-צדדית של דירה אחת באגף המערבי בקומה השנייה, שבחלקה מעל עמודים, כולל בניית ממ"ד, והקמת מעקה בגובה 1.30 מ' על הגג בהיקף הדירה בבנין קיים למגורים, בן שתי קומות ובעל 4 יח"ד.  

הנתבעים החלו בעבודות הבנייה בפיקוחה של מהנדסת הבניין, הגברת זיווה גרינשפן (להלן: "המפקחת"), אשר הכינה את הבקשה להיתר הבנייה.

לאורך תקופת ביצוע עבודות הבנייה בדירת הנתבעים, אשר נמשכו שבועות, נתברר כי הנתבעים פעלו בניגוד לאמור בהיתר הבנייה. לאור סטייה זו של הנתבעים מההיתר, הגישה המפקחת מכתב התפטרות בתאריך 4.3.03, בו הבהירה כי אינה אחראית לבנייה בחריגה מההיתר (ר' ת/1 נספח ט').

התובעים טוענים, כי עבודות הבנייה הסבו לדירתם נזקים וכי הנתבעים לא נענו לבקשתם להפסיק את המטרדים שיצרו עבודות הבנייה במקום.

ביום 23.2.03 התובעים הגישו תלונה בעיריית תל-אביב, מינהל ההנדסה/אגף רישוי ופיקוח על הבנייה, בגין עבודות הבנייה שבוצעו בניגוד להיתר ובגין השתלטות הנתבעים על הרכוש המשותף; כמו-כן, הגישו התובעים תלונה במשטרת ישראל בגין זיוף הסכמתם לביצוע עבודות הבנייה האמורות (ת/1 נספח יג').

ביום 26.2.03 הודיעה המשטרה לתובעים על החלטתה שלא להוסיף לחקור בתלונה, מהסיבה שלא קיימת אשמה פלילית (ר' נ/2). 

ביום 27.2.03 שלחה התובעת 2 מכתב הממוען אל "מדור מבנים מסוכנים" בנידון קורה סדוקה (ר' ת/1 נספח יד').