פסק-דין בתיק א 16574/01

רקע ;

1.         תחילתה של תובענה זו, הינה בהגשה לביצוע של שני שיקים: האחד - ע"ס 20,000 ש"ח, ז.פ. 1.4.99 והשני - ע"ס 25,000 ש"ח, ז.פ. 30.4.99 (להלן " השקים"). שניהם נמשכו מחשבון הנתבע 1 (להלן: " מיכה"), בבנק המזרחי, שמספרו 409869 (להלן " החשבון"), לטענת התובע השיקים נמסרו לו כנגד הלוואה שנתן לאביהם של נתבעים 1, 3 ו-4 ובעלה של הנתבעת 2 (להלן: " חנה"), אשר הלך לעולמו ביום 15.3.00. (להלן " המנוח")

השיקים נמשכו לטובת התובע, שהסב אותם לצד ג', משה זריהן (להלן: " זריהן"). זריהן היה זה אשר הגיש את השיקים לביצוע בהוצל"פ, ביום 7.12.00  (תיק    הוצל"פ     מס'

9-00-15231-16, להלן: " תיק ההוצל"פ").

2.         מיכה הגיש התנגדות לביצוע השיקים בטענה שחתימתו זוייפה. בהסכמת הצדדים (מיכה וזריהן), התקבלה ההתנגדות (החלטה מיום 1.5.01 בבש"א 4506/00), וניתנה לזריהן רשות לתקן את כתב התביעה. ביום 31.5.01 הוגש כתב תביעה מתוקן (נ/1). בכתב תביעה זה הוסף תובע, הוא מכלוף יוסף (להלן: " מכלוף" או " התובע"), וכן נוסף נתבע: "עזבון המנוח צבי ריקלין". בכתב תביעה זה נטען, כי שני התובעים אוחזים בשיקים.

בישיבת יום 4.2.02, ביקש ב"כ התובעים (זריהן ומכלוף), שוב, לתקן את כתב התביעה, באופן שהתובע 2 (מכלוף) יימחק, ויישאר רק התובע 1 (זריהן), שהוא זה אשר אוחז כדין בשיקים, וניתנה לו רשות לעשות כן.

כתב התביעה אמנם תוקן, אולם במקום שזריהן יימחק ממנו, נמחק מכלוף.

בתגובה לכך הגישו הנתבעים בקשה לדחית התובענה בגין הודאת בעל דין (ההודאה בישיבת יום 4.2.02), לפיה זריהן הוא זה אשר אוחז כדין בשיקים (בש"א 7464/02). הבקשה נדחתה בהחלטת כב' השו' בר-זיו מיום 11.12.02.

מכל האמור לעיל עולה, כי השיקים הוסבו ע"י מכלוף לזריהן, אשר הגישם לביצוע, וכי לאחר קבלת ההתנגדות, הוחזרו השיקים למכלוף, וכיום נמצאת בפני תביעתו של מכלוף בלבד.

טענות הצדדים;

טענות התובע -

3.         התביעה הוגשה במספר עילות;

א.         עילה חוזית ועילת עשיית עושר ולא במשפט כנגד הנתבעים:

(1)        מכח הסכם ההלוואה שבין התובע למנוח  ומאחר והמנוח היה חייב חוב כספי לתובע, ומאחר שהנתבעים 1-4 הינם יורשיו על פי דין של המנוח וברשותם ירושה העולה על סכום התביעה, הם חבים בחיוביו של המנוח כלפי התובע.

(2)        המנוח והנתבעים כיורשיו, התעשרו שלא כדין על חשבון התובע, שהלווה את כספו למנוח, מה גם שכספי התובע ממילא מהווים חלק מעיזבון המנוח.

ב.         עילה שטרית כנגד נתבע 1 ו/או כנגד המנוח.

(1)        בינו לבין המנוח התקיימו יחסי ידידות, במסגרתן נהג התובע מעת לעת להעניק למנוח הלוואות שנפרעו במועדן ובמלואן.

גם השקים נשוא התביעה הועברו לתובע כנגד הלוואה שניתנה למנוח, והם נמשכו מחשבון מיכה בשל קשיים כלכליים שהיה נתון בהם המנוח אשר הובילו להגבלתו בבנק.

(2)        המנוח נהג לנהל עסקיו מחשבונו של מיכה, החל משנת 1990 לערך ועד למועד פטירתו 15.3.00, וזאת בידיעתו/ באישורו/ בעצימת עיניו של מיכה, אשר חתם על שקים מהחשבון ו/או נתן למנוח הרשאה לחתום על שיקים מהחשבון, לימים החשבון ממנו משוכים השקים הפך מוגבל ועל כן השקים לא כובדו.