פסק-דין בתיק א 1644/99

בפניי תובענה בה מבקשת התובעת לקבל מהנתבעים פיצויים בגין הפרת הסכם לרכישת נכס מקרקעין וניהול משא ומתן בחוסר תום לב. התובעת טוענת, כי הנתבעות 1 ו-2 (להלן: " הנתבעות") הפרו הסכם למכירת נכסי מקרקעין אשר התגבש בין הצדדים, וניהלו את המשא ומתן, באמצעות הנתבעים 3 ו-4, לקראת כריתת החוזה, בחוסר תום לב, תוך הטעיה של התובעים. הכניסה למשא ומתן עם התובעת, לטענתה, נועד אך כדי לשפר עמדות הנתבעות מול צד ג' אשר הן היו עימו קודם לכן במשא ומתן לקראת מכירת אותם נכסים.

בנוסף מבקשת התובעת פיצויים, בגין הפסדים אשר נגרמו לה לטענתה בשל עסקה אחרת עליה ויתרה לאור העסקה עם הנתבעות.

הצדדים

התובעת היא חברה בע"מ, העוסקת בנדל"ן, אשר הייתה מעוניינת לרכוש את זכויות החכירה של הנתבעת 1 בשני מבנים.

הנתבעת 1, הינה אגודה שיתופית, והייתה בעלת הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 5213 חלקות 35 ו- 36, אשר עליהם שני מבנים כפי שיתואר.

הנתבעת 2, הינה חברה בע"מ אשר פועלת בשם הנתבעת 1 בכל הקשור לניהול, טיפול, השבחה ומכירה של נכסי הנתבעת 1 (הנתבעות 1 ו-2 יקרו להלן ביחד: " הנתבעות").

הנתבע 3 היה, במועד הקובע לצורך תובענה זו, גזבר ההסתדרות האחראי על ניהול כספי הנתבעות 1 ו-2.

הנתבע 4, הינו עובד במחלקת הנכסים אצל הנתבעת 2.

העובדות

הנתבעת 1, מתוקף היותה הזרוע הכלכלית-משקית של הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: " ההסתדרות"), החזיקה בזכויות על נכסים רבים השייכים להסתדרות ( סעיף 10 לתצהירו של הנתבע 4). לאור מצבה הכלכלי של ההסתדרות באותה תקופה, הוחלט להעמיד למכירה נכסים שלהסתדרות זכויות בהם.

בין נכסים אלה היו שני מבנים בבית שמש, האחד בנין מועצת הפועלים והשני בנין אירועים 'מופת'. שני המבנים הם במוקד תובענה זו (שני המבנים יחד יקראו להלן: " הנכס").

הנתבעת 2, ניהלה את המשאים ומתנים עם רוכשים פוטנציאליים בקשר למכירת נכסיה של הנתבעת 1 וביניהם הנכס.

ועדת העסקאות של הנתבעת 2 (להלן: " ועדת העסקאות"), היא זו אשר בודקת ובוחנת עסקאות למכירת נכסי הנתבעת 1 בהתאם לקריטריונים שלה והיא המאשרת אותן ( סעיף 12.1-12.2 לתצהירו של הנתבע 4). לאחר אישור ועדת העסקאות, נדרש אישור המוסדות של הנתבעת 1, אשר הינה בעלת הזכויות בנכסים ( סעיף 12.3 לתצהירו של הנתבע 4).

ביום 15.11.1998 דנה ועדת העסקאות בהצעה של עו"ד פדידה (להלן: " פדידה") לרכוש מתוך הנכס, את בניין מועצת הפועלים. כפי שהוצג בפני ועדת העסקאות, הצעתו של פדידה  לרכישת בנין מועצת הפועלים הייתה באותה העת ההצעה הגבוהה ביותר ועמדה על סך של 2,000,000 ש"ח (כ- 480,000$ נכון לאותה התקופה). ראוי להדגיש כי בשלב זה, המדובר היה במכירת בניין מועצת הפועלים בלבד.

על פי בקשת חברי ועדת העסקאות, הוחלט לנסות ולמכור את הנכס בשלמותו, דהיינו על שני בנייניו, למציע הסכום הגבוה ביותר ( נספח א' לתצהירו של מר הנתבע 4).

לאחר קבלת החלטה זו, ובשל התעניינות התובעת ברכישת הנכס, ניהלה הנתבעת 2 משא ומתן עם התובעת בקשר למכירת הנכס כולו.

ביום 2.2.1999, שלחה הנתבעת 2 לתובעת, 'דו"ח נכסים' מפורט בקשר לנכס ובו פירוט הנכס לרבות תאריכי החכירה מאת המנהל, גודל החלקות, תיאורן וכיוצא בזה. ( נספח ב' לתצהירו של הנתבע 4).

ביום 9.2.1999, שלחה הנתבעת 2 לתובעת, טיוטת חוזה מכר בקשר לנכס, כאשר בטיוטת החוזה לא הופיעו פרטים כגון: שם הקונה, מחיר הנכס, פריסת התשלומים, מועד מסירת החזקה בנכס וכיוצא בזה ( נ/1 נספח ג'). יצוין, כי על גבי טיוטה זו נכתב בתחתית כל עמוד: " טיוטה בלבד- אינו מהווה הצעה - 9/2/99"

יחד עם טיוטת החוזה, הגיעו לידי התובעת שני מכתבים, האחד מכתב מטעם בא-כוח הנתבעת 2 לנתבע 4 בו הוא מבקש את אישור הנתבעת 2 למשלוח מכתב הפסקת המגעים עם פדידה ( נ/1 נספח ד'). המכתב השני, מכתב, שאינו חתום, המיועד לפדידה ובו מבקשת הנתבעת 2 להודיע לפדידה על הפסקת המשא ומתן עימו בקשר למכירת הנכס ( נ/1 נספח ב').

ביום 10.2.1999, שלחה הנתבעת 2 לתובעת מכתב בפקס בו היא מציינת, כי היא מצרפת הצעת חוזה לרכישת הזכויות בנכס (להלן: " המכתב הנלווה") וצירפה את טיוטת החוזה, לאחר שהושלמו בו הפרטים החסרים ונרשם, כי התובעת היא הקונה של הנכס, התמורה בעד הנכס הינה 880,000$, מועדי התשלומים נרשמו כך ש- 50% מהתמורה (בתוספת מע"מ) ישולמו עם החתימה על החוזה, 35% מהתמורה (בתוספת מע"מ) ישולמו בתוך 30 יום מיום חתימת החוזה ו- 15% מהתמורה (בתוספת מע"מ) ישולמו בתוך 45 יום מיום חתימת החוזה, כנגד קבלת החזקה בנכס. מועדי התשלום הינם בכפוף להמצאת אישורים המפורטים בחוזה (להלן: " הטיוטה המלאה") ( נספח ה' לתצהירו של הנתבע 3).

יצוין, כי גם לאחר שמולאו הפרטים המהותיים אשר נעדרו מן הטיוטה הראשונה, הושארו המילים: " טיוטה בלבד- אינו מהווה הצעה - 9/2/99" בתחתית כל עמוד.