פסק-דין בתיק א 164369/02

מבוא

1.         מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

2.         התובע, איסמעיל אעיד (להלן:"התובע"), יליד 1967, נפגע ביום 23.7.95, בתאונה שארעה במסגרת עבודתו אצל א.צ. האחים מרציאנו בע"מ (להלן:"האחים מרציאנו") ואשר על פי הנטען, נסיבותיה מהוות תאונת דרכים כמשמעה בחוק.

3.         התביעה הוגשה לראשונה ביום, 12.3.02, כנגד קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים  (להלן:"קרנית"). לטענת התובע זכאי הוא לפיצויים מקרנית שכן חברת האחים מרציאנו, חדלה מלפעול "ולא ניתן לאתר את בעליה ו/או בעלי מניותיה ו/או את המלגזה ו/או את מספרה הרשום של המלגזה ו/או המבטחת של המלגזה" (סעיף 8  לכתב התביעה).

4.         קרנית הכחישה חבותה על פי החוק וטענה כי על פי הנטען בתביעה, התובע ידע, בעת ארוע התאונה את זהות הנהג וכן את זהות מעבידתו - בעלת המלגזה, ובנסיבות אלה, לא קמה לו עילת תביעה כנגד קרנית. כן הכחישה קרנית את הטענה כי מדובר בתאונת דרכים, כמשמעה בחוק.

5.         כב' השופט אל-יגון, בהחלטתו מיום 19.8.02, הורה על מינויה של ד"ר בתיה יפה, כמומחית מטעם בית המשפט. בחוות דעתה מיום 5.5.04, ציינה ד"ר יפה כי התובע סבל משבר של עצם הסירה ביד שמאל, אשר נותר ללא חיבור. דר' יפה, העריכה את נכותו של התובע, בשיעור של 10%, בגין חולשה ואטרופיה יחסית של אמת יד שמאל.  

6.         בשלב מאוחר יותר, באוקטובר 2004, ובעקבות הודעת קרנית כי עלה בידה לאתר את פרטי המלגזה שהיתה בבעלות האחים מרציאנו במועד ארוע התאונה וכן את המבטחת של אותה מלגזה, הוגש כתב תביעה מתוקן כנגד אליהו חברה לביטוח בע"מ. לאחר שהתברר כי זהות המבטחת שגויה, תוקן כתב התביעה בשנית,  על דרך של צרוף כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן:"כלל"), כנתבעת נוספת, בהיותה מבטחת מלגזה מסוג קטרפילר מ.ר. 2- 83087, שעל פי הנטען, היתה המלגזה המעורבת בתאונה.

כלל טענה כי דין התביעה כנגדה להדחות על הסף, מחמת התיישנות. לחלופין, הכחישה כלל את הטענה כי מדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק.

התביעה כנגד כלל

7.         בפתח ישיבת ההוכחות טען עו"ד זילברברג,  ב"כ כלל, כי על פי תעודת עובד ציבור, חתומה על ידי ממונה אגף צ.מ.ה במשרד התחבורה, נ/1, המלגזה מ.ר. 2- 83087, אשר בוטחה על ידי כלל, היתה רשומה על שם חברה בשם תעשיות פלוקטקסט בע"מ ורק ביום 26.9.96, דהיינו; למעלה משנה לאחר התאונה, בוצעה העברת בעלות והמלגזה הנ"ל, נרשמה על שם האחים מרציאנו. בנסיבות אלה, עתר עו"ד זילברברג, לדחיית התביעה כנגד כלל.

לאור האמור בתעודת עובד הציבור, נ/1, היה ב"כ התובע, נכון להסכים למחיקת התביעה כנגד כלל אך לא לדחייתה.

בסיכומיו, לא טען התובע  דבר כנגד כלל ואף עתר לדחיית התביעה כנגדה.

לפיכך, דין התביעה כנגד כלל, להידחות.

התביעה כנגד קרנית

8.         משנותרה התביעה כנגד קרנית בלבד, ראיתי להקדים ולדון בשאלה האם בנסיבות העניין, קמה לתובע, עילת תביעה כנגד קרנית.

9.         בסעיף 4 לכתב התביעה, תאר התובע את נסיבות ארוע התאונה,  כדלקמן: " בתאריך 23.7.95 בשעות הבוקר נתבקש התובע לפרוק רשתות ברזל שהועמסו, קודם לכן, על משאית, בעזרת מלגזה נהוגה על ידי אחד יוסי מרציאנו; בעת ביצוע העבודה, פגעה שן המלגזה ביד שמאל של התובע ומחצה אותה על רשתות הברזל (להלן: "התאונה")".

בסעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית, ציין התובע כי :"...נהג המלגזה הרים בעזרת המלגזה  - 5 רשתות ואני נתבקשתי לעמוד עליהם כדי שלא יפלו בעת הורדתם. תוך כדי שהשיניים של המלגזה ירדו נתפסה היד השמאלית שלי בשרשרת המלגזה ונמחצה".

בחקירתו הנגדית, העיד התובע כי אינו יודע מי היה נהג המלגזה, בעת ארוע התאונה וכשעומת עם הנטען בסעיף 4 לכתב התביעה,  השיב:

"ת. היה שם יוסי מרציאנו, אבל היו שם הרבה אנשים, אני לא זוכר.

ש. מה שכתוב בכתב התביעה, לא נכון?

ת. אני לא יודע מי היה הנהג , יוסי או מישהו אחר. יש הרבה אנשים.