פסק-דין בתיק א 16315/02

1.         בפני תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה, ומסירת דירה ששטחה קטן מהמוסכם.

על פי חוזה מיום 2.12.97 (להלן: "הסכם המכר") מכרה הנתבעת לתובעים דירת  קוטג' בת שישה חדרים בקריית אתא, הידועה כחלקים מחלקות 1, 2, 4, 5, 49, 50, 51, בגוש 10292, מגרשים 2022, 2002 (להלן: "הדירה").

הצד השלישי (להלן: "טולדנו"), היה האדריכל אשר תכנן עבור הנתבעת את הדירות בפרויקט, ודירת התובעים בכלל זה.

הנתבעת העמידה את ההודעה כנגד הצד השלישי על סך של 30,000 ש"ח.

הדירה נמסרה לתובעים ביום 23.6.99, כאשר בפרוטוקול המסירה נרשמו ליקויים רבים.

לטענת התובעים, התגלו בדירה ליקויים נוספים, לאחר מסירתה, ועקב פניותיהם אל הנתבעת תיקנה הנתבעת, פעמיים, חלק מהליקויים,  אולם התיקונים לא בוצעו לשביעות רצונם של התובעים, ועדיין נותרו ליקויים אשר עלות תיקונם, על פי חוו"ד מומחה מטעם התובעים, המהנדס גיא יוסף, מגיעה לסך של 75,000 ש"ח.

כמו כן צירפו התובעים לתביעתם חוו"ד מומחה מטעם המודד מר אפרים לבנברג לפיה שטחה הכולל, ברוטו, של הדירה, כולל המחסן הצמוד אליה, הינו 144.68 מ"ר, בעוד שעל פי פרסום רשמי של התובעת, אשר נמסר לתובעים עובר לחתימה על הסכם המכר, שטחה של הדירה היה צריך להיות 162 מ"ר.

הנתבעת הגישה חוו"ד מומחה מטעמה, המהנדס מר עמית זיו, לפיה עלות תיקון הליקויים היא 4,100 ש"ח + מע"מ.

יצויין כי מומחה הנתבעת התייחס בחוות דעתו לשאלת פרשנות המונח "שטח דירה" אולם לא ציין שהוא מדד את שטח הדירה בפועל, ומהו השטח אשר נמדד על ידו, אם בכלל.

המהנדס דן ברוקנר, אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן: "המומחה") העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 12,250 ש"ח (וכן עלות מותנית של 900 ש"ח), בתוספת מע"מ, תוך שהוא משאיר חלק מהליקויים לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

פסק דין זה ניתן, בהסכמת הצדדים, על פי סיכומים שהוגשו על ידם, ללא חקירות.

אתייחס להלן לטענות אשר הועלו ע"י ב"כ הצדדים.

2.         הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים -

מהמסמכים אשר צורפו לכתב ההגנה מטעם הנתבעת עולה כי ניתנו לנתבעת די הזדמנויות לתקן את הליקויים. בעת מסירת הדירה נערכה רשימת תיקונים מפורטת, חוו"ד המומחה מטעם התובעים נמסרה לנתבעת, היא ביקרה בדירה וערכה רשימת ליקויים לתיקון (ראה נספח ט' לכתב ההגנה מטעם הנתבעת), ואף ביצעה תיקונים בפועל, אולם התובעים טענו כי מבוצעים תיקונים קוסמטיים בלבד וסרבו לחתום על ביצוע התיקונים (ראה נספח יג' לסיכומי הנתבעת).

גם על פי חוו"ד כל המומחים אשר הוגשו לתיק, עדיין קיימים בדירה ליקויים.

הנתבעת טוענת כי זכותה לבצע תיקונים חוזרים. ספק אם, ככלל, יש מקום לקבל, טענה מסוג זה, שכן זכותו של דייר לקבל דירה ללא פגמים ואם קיימים פגמים - כי אלה יתוקנו באופן יסודי ומקצועי, ללא צורך בתיקונים חוזרים. אולם, גם אם אקבל, עקרונית, את הטענה - אין מחלוקת כי הנתבעת ביצעה פעמיים תיקונים בדירה וכי כבר בעת ביצוע התיקונים טענו התובעים כי אין הם מבוצעים באופן יסודי, ואכן - חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש תומכת בטענתם. אמנם, הנתבעת הביעה, במכתביה, רצון לתקן את הליקויים אולם בהבעת רצון בלבד ואף בשליחת בעלי מקצוע לתיקון אין די. על הנתבעת היה לבצע את כל התיקונים הדרושים על הצד הטוב ביותר ולמרות שניתנו לה שתי הזדמנויות לעשות כן, עדיין קיימים, כאמור, ליקויים בדירה.

לפיכך אינני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה התובעים לא אפשרו ביצוע התיקונים. לאור ההזדמנויות אשר ניתנו לתיקון הליקויים, העובדה שלא כולם תוקנו באופן משביע רצון והזמן אשר עבר, אין מקום לאפשר לנתבעת, כיום, לבצע תיקונים נוספים ויש לפסוק לתובעים פיצוי כספי בגין הליקויים שנותרו.

לאור חלופת המכתבים והאמור לעיל אני דוחה גם את טענת הנתבעת לפיה התובעים לא הודיעו לה על הליקויים בתוך זמן סביר מעת שהתגלו, ואף לא הוכח כי התובעים גרמו באופן כלשהו להחמרת הנזקים, כטענת הנתבעת.

3.         הליקויים -