פסק-דין בתיק א 16285/06

יסודה של התביעה שבפני בנזקי מים בדירת התובעת, שמקורם לטענת התובעת בדירת הנתבעת.

התובעת אישה קשישה בת 90 מתגוררת בדירת שני חדרים בקומת הקרקע  ברח' ביאליק 9 בראשון לציון. הדירה הסמוכה לדירת התובעת הינה דירה בבעלות הנתבעת 1 המושכרת דרך קבע ובמועד הרלוונטי לכתב התביעה הייתה מושכרת לדיירת דוברת רוסית  גב' גלינה יודין. לשתי הדירות קיר משותף כאשר בצידו האחד מצוי חדר השינה של התובעת ואילו מצידו האחר מצוי חדר האמבטיה של דירת הנתבעת שהוא מקור הנזק.

הנתבע 2 אחיינה של הנתבעת 1 מטפל בענייניה מחמת גילה ומצב בריאותה ומכאן התביעה כנגדו.

בזמנים הרלוונטיים לתביעה דהיינו בשנת 2005 ובשנתיים שקדמו לה הבחינה התובעת בחדירת מים וסימני רטיבות בקיר המשותף שבין דירתה לדירת הנתבעת רטיבות שגרמה להתקלפות הטיח והצבע בקיר כעולה מן התמונות שהוצגו לבית המשפט וכן לשקיעת המרצפות הסמוכות לקיר זה כתוצאה מחלחול מים למצע החול שקיעה שגרמה לדברי בנה של התובעת עת/2 לכך כי גב המיטה והארון נטו על צידם. ומאחר והתובעת הינה קשישה כרותת רגל היה בכך משום סכנה לשלומה ולבריאותה.

לטענת התובעת מפי עדי התביעה הם נסו לפנות פעמים רבות לדיירת שהתגוררה אותה עת בדירה על מנת לקבל את כתובתה ופרטיה של הנתבעת על מנת שזו תתקן את הדרוש תיקון על מנת שתיפסק דליפת המים מדירתה לדירת התובעת, ואף פנו לשם כך למהנדס העיר בעירית ראשל"צ אולם ניסיונם ליצור קשר טלפוני על פי הפרטים שנמסרו לא צלח.

בצר להם ומאחר והתובעת סובלת ממחלת עצמות ומחשש לשלומה בוצע על ידי התובעת באמצעות בני משפחתה תיקון בדירה דהיינו עבודות טיח וצבע בקיר המשותף ובאשר לרצפה, מאחר ולא ניתן היה לפנות את התובעת לשם ביצוע עבודות ריצוף יסודיות לרבות ייבוש מצע החול הרטוב  הותקן פרקט סינטטי עם חומר מילוי מתחתיו, פעולה שבנסיבות הייתה הזולה והמהירה ביותר. רק לקראת סיום התיקון קיבל עת/2 נספר טלפון של אדם בשם צביקה שנטען כי הוא המטפל בענייניה של הנתבעת 1 ובמענה לטלפון הוברר כי הלה מצוי בחו"ל ורק עם שובו נוצר קשר בינו לבין עת/2. הלה סרב להכיר בנזק ובעיקר בהחלפת הריצוף והיה מוכן לשאת בהוצאות הצביעה בלבד.

לדברי עת/2 בשלב זה אף הצליח להיכנס לדירת הנתבעת ולראות כי אכן מקור הצרה הינו בחדר האמבטיה של הנתבעת, כשלדברי המומחה מטעמו, עת/5 יחיאל דורני מקור הדליפה הוא שניים האחד העדר איטום בין האמבטיה לבין הקרמיקה ממנו חלחלו המים לקיר המשותף והשני שקיעת פתח הניקוז שהיה נמוך ב-3 ס מתחת לרצפה ומשם נכנסו המים למצע החול וחדרו לדירת התובעת. לדברי העד בנקודת החיבור בין האמבטיה לחרסינה ראה רובה חדשה.

לציין כבר בשלב זה כי ב"כ התובעת הציג בפני תמונה שצולמה ערב הדיון ממנה עולה כי לא נעשה איטום בדירת הנתבעת וכי הקיר שוב רטוב פגוע ומתקלף.

הנתבעים באמצעות נתבע 2  הודו למעשה כי הנזק לקיר מקורו בחדר האמבטיה ראה מכתבו של נתבע 2  מיום 26.11.05 אם כי לטענתו של זה תוקן הליקוי "הזעיר" על ידו מיד כשנודע לו על הנזק  וכי כל שהיה לעשות הוא לצבוע את הקיר בלבד.

לטענתו של הלה לא שקעו כלל המרצפות ואם שקעו מקור השקיעה במי גשמים שחלחלו מהקיר החיצוני מאחר ומדובר בבניין ישן משנות החמישים. מכאן שלמעשה נסבה המחלוקת אך ורק על ביצוע הפרקט.

לציין כי כאמור אותו פגם מזערי שנטען על ידי הנתבע 2 כי תוקן למעשה לא תוקן באופן שימנע הישנות הנזק ולראיה הקיר שוב ספוג רטיבות ומתקלף.

עוד טוען הנתבע 2 כי מקור הבעיה בריצוף הינו העדר ריצפת ביטון מתחת לחול מחד ומי הגשמים מאידך.

הנתבע ביקש להציג בפני תמונות של הקיר החיצוני, שלא הוצגו קודם לכן בפני ב"כ התובעת ולכן לא התקבלו כראיה, אך בהן לא היה כדי להוכיח את טענתו.

צא ולמד בכל הדירה לא נמצאה שקיעת רצפות למעט בסמוך לקיר המשותף עם דירת הנתבעת ממנו חדרו המים. מומחה התובעת הסביר באופן ברור הן בחוות דעתו והן בחקירתו הנגדית כיצד חדרו המים למצע החול וגרמו לשקיעת המרצפות הסמוכות לקיר ואלה בלבד. אמנם טוען הנתבע 2 כי קיימת שקיעת מרפות בלובי מאידך לא נטען ולא הוכח כי בדירת הנתבעת קיימת שקיעה שכזו ובוודאי שלא בדירת התובעת.

עסקינן בנזקי מים אש ר הינם דבר הנמלט ועל פי פקודת הנזיקין נטל הראיה על הנתבעים להוכיח כי לא ברשלנותם נגרם הנזק ונטל זה לא הורם ההפך הוא הנכון. הן מדברי שני האינסטלטורים עולה כי מקור הנזק הינו חדר האמבטיה של הנתבעת ולא נעשה בגינו דבר למרות שלטענת הנתבע 2 הוא מבקר בדירה אחת לחודש. התובעת בצר לה ומאחר ולא הצליחה ליצור קשר עם הנתבעת ו/או מי מטעמה פעלה באמצעות בני משפחתה לתיקון הנזק  בדרך המהירה והזולה בנסיבות. אשר לעלות התיקון, אמנם דוח השמאי נעשה לאחר ביצוע התיקון אולם הדוח מאשר את התיקון ואומד את סכומו. הנתבעים לא ביקשו לזמן את השמאי לחקירה על האמור בדוח ולפיכך ועל יסוד תקנות סדר הדין האזרח (עדות מומחים) מתקבל הדוח ככזה שלא נסתר.

אשר לטענות הנתבעים אלה לא הוכחו וגם המומחה מטעמם נאלץ לאשר בחקירתו הנגדית כי מקור הרע הינו בחדר האמבטיה של הנתבעת.

לפיכך סבורתני כי בנסיבות ולאור האמור לעיל זכאית התובעת לתשלום בגין נזקיה כאמור בכתב התביעה דהיינו נזק בסך של 4,385 ש"ח וכן שכ"ט השמאי בו נשאה בסך של 1,749 ש"ח  סך הכול 6,134 ש"ח.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת 1 כבעלת הנכס המזיק לשלם לתובעת סל של 6,134 ש"ח צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 14.7.05 ועד לתשלום המלא בפועל בצרוף הוצאות משפט קרי סך של 450 ש"ח עבור עדי התביעה 2,3,4 (150 ש"ח לכ"א מהם) וסך של 500 ש"ח עבור עת/5 שהינו עד מומחה. כן תשא הנתבעת 1 בשכ"ט עו"ד התובעת בשיעור של 15%  בצירוף מע"מ.

                                                                             _____________