פסק-דין בתיק א 16270/06

1.         המבקש, יליד 25.4.60 נפגע קשה מאד בתאונת דרכים ביום 23.12.05, בהיותו כבן 45 שנים. למבקש נגרמו שברים בחוליות הצוואר עם פגיעה שלמה בחוט השדרה הצווארי, בגובה C6 שגרמה לטטרפלגיה חלקית בגובה סגמנט C4 ושיתוק מוחלט, ללא תנועה וללא תחושה, מתחת לסגמנט C7.

            מאז התאונה מאושפז המבקש בבית חולים, בתחילה בבית חולים קפלן ואחר כך הועבר לבית החולים "תל השומר" לאשפוז במחלקה לשיקום נוירולוגי. שיקומו הסתיים, ובבית החולים נקבע תאריך לשחרורו הצפוי של המבקש ביום 10.8.06. בינתיים, בשל בעיות קשות של התאמת כסא גלגלים אישי, אשר תאפשר הושבה בטיחותית, יוארך אשפוזו עד למציאת פתרון בעניין זה, עד ליום 24.8.06.

            בקשה עדכנית זו לתשלום תכוף, שהוגשה ביום 16.7.06 מתייחסת לצרכים המיוחדים הנדרשים לצורך שחרורו של המבקש מבית החולים. מפאת לוח הזמנים הקצר, הסכימו הצדדים לקיים דיון בפגרה ביום 18.7.06 וכן הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן על יסוד סיכומים שהגישו הצדדים בצרוף פרוספקטים ומסמכים לתמיכת טענותיהם.

            מצבו העדכני של המבקש, כי שמתואר בסיכום ביניים מיום 30.7.06 מן המחלקה לשיקום נוירולוגי בבית החולים "תל השומר" הוא של טטרפלגיה המאופיינת בטונוס שרירי מוגבר, בעיקר באזור הגב והגפיים התחתונות ושיווי משקל לקוי של הגב. אינו שולט על הסוגרים, מתן שתן על ידי צנתור. פעולת מעיים בעזרת תכשירים. זקוק לעזרה מלאה ב-ADL ובמשק הבית.

            תקופת האשפוז המוארכת (עד ליום 24.8.06) נועדה לאפשר למבקש להשתחרר לביתו עם כסא גלגלים אישי אשר כולל מערכת גב מיוחדת לתמיכה אנטומית מרבית לגב, התאמת ציוד נוסף כגון: מתקן עמידה, כסא שירותים, כרית ישיבה למניעת פצעי לחץ, כסא גלגלים ממונע ויתכן גם אופניים פאסיביות להורות הטונוס, ולהדרכת המלווים הצפויים לסעוד את המבקש.

2.         הצרכים המיוחדים אותם יש להבטיח ולספק למבקש, כדי לאפשר את שחרורו מבית החולים ואשר נכללו בבקשה העדכנית לתשלום תכוף הם בנושאים הבאים:

            (א) התאמת דיור

            (ב) ליווי וסיעוד

            (ג) ציוד קבוע המותאם לנכותו - כסא גלגלים ממונע, כסא גלגלים אישי, כרית ישיבה, כסא שירותים, מנוף, מיטה זוגית מותאמת ומזרון.

            (ד) תרופות וציוד מתכלה

            (ה) ניידות

            (ו) צרכי מחיה   

            לא יכול להיות ספק, כי התאמת הדיור לה זקוק המבקש, חוסה תחת כנפי "צרכי המחיה" המוגדרים בתקנה 3 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים) התשמ"ט - 1989 (להלן - "התקנות") הכוללים מגורים, ואילו שאר הצרכים המפורטים לעיל כלולים בהגדרת "צרכי סיעוד" שבתקנה 4 לתקנות, בהיותם שירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות היום-יום - הכוללים לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות בתוך הבית, והשגחה.

3.         נקדים ונציין, כי בבקשה קודמת שהוגשה על ידי המבקש, בטרם נודע על שחרורו הצפוי מבית החולים, קבלו הצדדים את ההסדר שהוצע על ידי בית המשפט, לפיו נפסק סך של 52,500 ש"ח (בתוספת שכ"ט). אחזור לכך בהמשך פסק הדין.

4.         עוד נציין, כי בנוסף למסמכים הרפואיים מבית החולים, עומדת בפני בית המשפט חוות דעתו של ד"ר עמירם כ"ץ, מומחה לרפואת שיקום, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט במסגרת הליך אחר שהתנהל בין הצדדים בפני כב' השופט שיינמן, בבקשה לצו מניעה למניעת העברתו של המבקש למוסד השיקומי "רעות".

5.         צרכי דיור

            המבקש נשוי ולו ולאשתו ילד כבן 11 שנים. עובר לתאונה התגוררו בני הזוג בדירה בת 3 חדרים בקומת קרקע ברחובות, שהכילה סלון, מטבח, חדר שינה הורים וחדר שינה לילד, חדר מקלחת וחדר שירותים. הגישה אל הדירה הינה בשביל מרוצף מן המדרכה בסיומו 2 מדרגות בגובה כולל של 28 ס"מ (ראה: דו"ח ביקור בית מן המחלקה לשיקום נוירולוגי מתאריך 24.5.06). גודלה של הדירה ומחסור בחדר למגורי מלווה, לא מאפשרים להתאימה לתפקודו של המבקש המרותק לכסא גלגלים, ועל כן אין חולק כי תנאי ראשון לשחרורו של המבקש מבית החולים הוא מעבר המשפחה לדירה אחרת, שהגישה אליה אפשרית לנכה במצבו של המבקש (ללא מדרגות או עם מעלית המאפשרת כניסה לכסא גלגלים), פתחים רחבים וחדרי המקלחת והשירותים מותאמים לצרכי המבקש והיא כוללת מקום מגורים למלווה.

            האפשרות הסבירה ביותר, בשלב זה, הינה השכרת דירת בני הזוג ושכירת דירה מותאמת לצרכי המבקש. בעניין זה מקובלת עלי עמדת ב"כ המבקש, כי הואיל ולמבקש ולרעייתו ילד כבן 11 שנים, שחווה טראומה קשה בפני עצמה מעצם הנכות שנגרמה לאביו, ראוי להתחשב בצרכי הלימודים והחברה של הקטין ולא לנתק אותו מסביבתו הקודמת, כך שהדירה החליפית צריכה להמצא בסביבת המגורים הקודמת של בני הזוג, כדי שילד יוכל להמשיך ללמוד באותו בית ספר בו למד עובר לתאונה, וסביבתו החברתית לא תשתנה.

6.         לטענת המבקש, ניתן להשכיר את הדירה בה התגוררו בני הזוג בסכום השווה ל- 320$. לאחר חיפושים רבים, נמצאה דירה בת 4 חדרים וממ"ד בבנין עם מעלית, אשר שכר הדירה המבוקש בגינה הוא 850$. לכן, עותר המבקש לפסוק לו את ההפרש בין דמי השכירות שניתן לקבל עבור הדירה הנוכחית לדמי השכירות שיש לשלם לדירה המותאמת, בסכום השווה ל- 530$, בצרוף סך של 10,000 ש"ח לצורך התאמת הדירה למצבו של המבקש (הרחבת פתחים, התאמת השירותים והמקלחת).