פסק-דין בתיק א 1626/07

רקע

ביום 27.7.05 התקשרו התובעים עם נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") באמצעות מנהליה נתבעים 2     ו - 3 אשר אף ערבו לקיום התחייבויות הנתבעת על פי ההסכם, בהסכם מכר לפיו רכשו התובעים מהנתבעת דירה ברח' מכבי 11 ב' בתל אביב, הידועה כחלקה 80 בגוש 7226. הדירה האמורה הייתה אחת מהדירות אשר הוקצו לנתבעת במסגרת עסקת קומבינציה שנכרתה בינה לבין בעלי המקרקעין, נתבעת 4, לה הוקנתה בין היתר, דירה בקומת הקרקע של הבניין.

ביום 2.4.06 התקשרו התובעים עם הנתבעת בתוספת להסכם, לפיה רכשו התובעים מהנתבעת מחסן הבנוי בקומת הקרקע בבניין (להלן:"המחסן") תמורת 46,000 ש"ח. עוד הוסכם כי בעת רישום הבניין כבית משותף יוצמד המחסן לדירה שרכשו התובעים מהנתבעת (להלן: "התוספת להסכם").

ביום 27.11.06 ומששילמו התובעים את מלוא התמורה בעד הדירה והמחסן, נמסרה החזקה בדירה ובמחסן למר לביא יצחק אשר סייע לתובעים ברכישת הנכסים האמורים, והמחסן הושכר על ידי התובעים למגורים.

ביום 28.2.07  הודיעה הנתבעת לתובעים כי היא מבקשת לבטל את התוספת להסכם משום שהמחסן מהווה חלק מדירת מגורים המצויה בקומת הקרקע, מכירתו נעשתה בניגוד לדין, והשכרתו למגורים על ידי התובעים נוגדת את ייעודו כמחסן.

בסמוך בנתה הנתבעת קיר החוסם את הגישה למחסן מחדר המדרגות של הבניין ואף ניתקה את חיבורי התשתיות אל המחסן.

ביום 16.4.07 הודיעה הנתבעת לתובעים על ביטול התוספת להסכם. למחרת נפרץ המחסן, תכולתו פונתה והדיירת אשר שכרה את המחסן הסתלקה.

בתביעה שלפני תובעים התובעים להצהיר כי התוספת להסכם שרירה וקיימת, כי הודעת הביטול של הנתבעת מיום 16.4.07, בטלה, וכי התובעים זכאים לחזקה הבלעדית במחסן ורישום זכויותיהם בו בהתאם למוסכם בתוספת להסכם.

כן עותרים התובעים להתיר להם לפצל את סעדיהם.

טענות התובעים

התובעים התקשרו עם הנתבעת בתוספת להסכם לפיו רכשו את המחסן, שילמו את מלוא התמורה בעד המחסן ואף קיבלו את החזקה במחסן, בידיעה שאין כל מניעה לקיום העסקה.

התובעים לא ידעו שקיימת מניעה למכירת המחסן והצמדתו לדירה שרכשו בבניין ואף לא היו אמורים לדעת על כך. לפיכך, אפילו התקשרה הנתבעת בתוספת להסכם עקב טעות לא הייתה זכאית לבטל את התוספת להסכם באופן עצמאי.

טענות הנתבעים

בטרם התקשרה הנתבעת עם התובעים בהסכם למכירת המחסן קיבלה ייעוץ מאדריכל, לפיו המחסן מהווה חלק נפרד מדירת המגורים של נתבעת 4 והיא רשאית למכור אותו כיחידה נפרדת. במסגרת ההליכים להשלמת התנאים לקבלת טופס 4 גילתה הנתבעת כי המחסן מהווה חלק בלתי נפרד מדירת נתבעת 4 ומכירתו כיחידה עצמאית אינה חוקית. משהתקשרה הנתבעת בתוספת להסכם עקב טעות אשר התובעים באמצעות יצחק לביא, שהיה מנכ"ל חברת בניה, ידעו עליה או היו צריכים לדעת עליה, זכאית הייתה הנתבעת לבטל את ההסכם למכירת המחסן וכך עשתה. ביום 28.2.07 הודיעה הנתבעת לתובעים על כוונתה לבטל את התוספת להסכם עקב טעותה האמורה, ומשהתובעים לא הגיבו להודעתה הודיעה הנתבעת, ביום 16.4.07, על ביטול התוספת להסכם.

דיון

א.      בחקירתו העיד אלי יוסימוב, מנהל הנתבעת (ש' 7 בע' 3 לפרוטוקול מיום 31.5.07):

"ש. איך קרה שמכרת מחסן שלא היית יכול למכור?

ת. במהלך הבניה הייתה דרישה לבצע חדר חשמל. יועץ החשמל פנה לאדריכל ג'קי לוי והוא ייעד ליועץ החשמל מקום שהוא בין הדירה למחסן לחדר חשמל. לאחר שהתייעצתי עם האדריכל הוצאתי את המחסן למכירה. עכשיו מלאנו טופס 4 והגיע נציג של העירייה שאמר שזה לא בהתאם לתוכניות ולפני שהם יפעלו נגדנו שנסיר את זה וכך פעלנו.

...

ש. התובע אומר שאתם אפילו לא ניסיתם לתקן את התוכניות.

ת. ממש לא נכון. פנינו לאדריכל שלנו גידי בוריאן לראות איך אפשר להכשיר את זה למחסן ונאמר לנו שאי אפשר להכשיר את זה כמחסן כי זה בניגוד לתב"ע ואז פנינו לתובעים והצענו שנחזיר להם את הכסף.

...