פסק-דין בתיק א 1622/01

רקע

1. תביעה כספית בסך 15,822 ש"ח בגין אי תשלום עבודות פיתוח, שביצעה התובעת עבור הנתבעת ותביעה נגדית בסך 71,045 ש"ח, שהגישה הנתבעת כנגד התובעת בגין אי ביצוע נאות של העבודות, וכנגד שני נתבעים נוספים שהיו אחראים על הפיקוח ההנדסי (אשר נתבעו על ידה גם בהודעת צד ג'), בגין אי ביצוע נאות של עבודת הפיקוח והוצאת אישור שלא תאם למציאות שגרר הוצאות שנאלצה הנתבעת להוציא.

2. רקע התביעות הינו הסכם מיום 17.6.99 להזמנת ביצוע עבודות עפר, חפירה, מילוי מצעים והידוקם שהזמינה הנתבעת - י.ל גג הנגב בע"מ, מהתובעת - האחים פרהוד, חברה לפיתוח ובניין בע"מ, בפיקוח הנדסי מטעם הנתבעים שכנגד 2 + 3 - תמרוד מהנדסים בע"מ ויחיאל תמרי  (להלן: " התובעת", "הנתבעת", "צד ג'", ו"העבודות", בהתאמה).

טענות הצדדים

3. טענת התובעת היא כי ביצעה את העבודות עפ"י כתב כמויות שנמסר לה על ידי הנתבעת ואף קיבלה אישור המפקח מטעם הנתבעת. מאוחר יותר התגלו הפרשי גבהים, אשר הצריכו ביצוע מחודש מעבר לעבודה המוזמנת. לפיכך הגיעו הצדדים להסכמה ביום 17.6.00, לפיה תקח על עצמה התובעת 80 קוב מכמות המילוי, ואילו הנתבעת תשא בשאר הכמות, במחיר של 43 ש"ח בתוספת מע"מ. על אף שמילאה התובעת את חלקה בהסכם לא שולם שכרה והוא נשוא תביעה זו.

4.  טענת הנתבעת היא, כי העבודות נשוא הנדון, היוו את השלב הראשון בבניית מפעלה, שלאחריו אמורים היו להתבצע שלבי הבניה בפועל עצמה. בעקבות אישור שקיבלה מהמפקח מטעמה, שילמה לתובעת את מלוא סכום העבודות שנקבע בסך 96,632.6 ש"ח . בדיעבד הסתבר, כי העבודה בוצעה באופן לקוי וכי קיימים הפרשי גבהים, באופן שאין התאמה בין המצב בשטח לתכניות.  רקע הטעות נובע מהתייחסות התובעת לנקודת גובה שגויה ובעקבותיו, מתן אישור מוטעה מטעם הפיקוח. למרות הסכם נוסף לביצוע עבודות משלימות, לא ביצעה אותן התובעת והנתבעת נאלצה לבצען באמצעות קבלן חליפי, תוך עיכוב בביצוע העבודות גרם לנזקים נוספים (שכירות מבנה ישן, יציקת כמות בטון נוספת).

5. צד ג' טוען, כי שימש כמתכנן עבודות השלד וכ"מפקח עליון", תוך שהנתבעת נמנעה מלשכור שירותי "מפקח צמוד" באתר. כן נמנעה הנתבעת לשכור שירותי מודד מוסמך ואף לא בעל מקצוע לניהול ותיאום הפרויקט, והפקידה עניין זה בידי מנהלה היא. (תפקיד "מפקח צמוד" להבדיל מ"מפקח עליון" הוא, לעקוב באופן שוטף ויומיומי אחר התנהלות הפרויקט ולוודא כי מבוצע הוא בהתאם לתכניות). בדיעבד הסתבר כי אכן נדרש ריבוד נוסף של 268 קוב נוספים, כאשר האחריות חולקה כך שהתובעת תשא ב - 80 קוב והנתבעת ב - 188 קוב.  מכל מקום, נוכח הגדרת תפקידו, לא היה זה באחריותו לפקח פיקוח צמוד על עבודות העפר וגבהי הביצוע במקום. גם האישור שניתן על ידו ניתן מתוקף היותו כמפקח עליון" ואינו נוגע לגבהי הנחת המצע.

סיבת הטעות נובעת לטענת צד ג', מסטית התובעת בהיקף של כ - 10 ס"מ מהתכנית שהוכנה על ידי צד ג', סטיה נוספת של קבלן הבטון (באחריות הנתבעת), כשהסיבה לכך היא נקודת התייחסות (benchmark) שונה בין קבלן הבטון מטעם הנתבעת לבין התובעת. שתי הטעויות היו נמנעות לטענת צד ג', לו היתה הנתבעת פועלת כיזם סביר ושוכרת שירותי בעלי מקצוע - מודד מוסמך, מפקח צמוד ומנהל ומתאם של הפרויקט.

מומחה מטעם בית המשפט

6. במסגרת הליכים מוקדמים שהתנהלו בתיק, מונה מהנדס הבניין מר יעקב דובדבני, כמומחה מטעם בית המשפט, לצורך מתן חוות דעתו בשאלות שבמחלוקת. חוות דעתו הונחה על שולחן בית המשפט ביום 3.10.03 ומסקנותיה בתמצית הן כדלקמן:

א.  אין הצדקה בהטלת אחריות על התובעת בגין אי התאמות הנוגעות להפרשי הגובה בין מפלס רצפת הבטון הקיימת למפלסה המתוכנן.

ב.  כמות המילוי בסך 80 קוב, לה התחייבה התובעת בהסכם לביצוע העבודות המשלימות, מתאימה למצב בשטח במועד סיומן (קודם כניסת קבלן השלד מטעם הנתבעת). הכמות הנוספת של המילוי נובעת מביצוע שגוי של עבודות השלד, שאינן באחריות הנתבעת (וכמובן התובעת).

ג.   אין יסוד לטענת הנתבעת, לפיה מחיר 43 ש"ח לקוב הנקוב בסיכום מיום 7.3.00, גבוה ממחיר השוק.

ד.   לגבי טענת הנתבעת ביחס לעלויות הנוספות, הרי שבעבודות מסוג זה נוצרות סטיות קלות כאמור, במיוחד כשהעבודות אינן מבוקרות באופן שוטף ע"י מודד מוסמך. מכל מקום גם אם היתה טעות מסויימת מצד התובעת, נבעה הסטיה העיקרית בשל מחדלי קבלן השלד.

ה.  כמקובל בענף, היה על הנתבעת לדאוג להימצאות מודד מוסמך במהלך ביצוע העבודות (העפר והשלד). התנהגותה של הנתבעת, לא היתה איפוא כשל יזם סביר, ולו היתה נוהגת כיזם סביר, היו נמנעות כל הטעויות מבעוד מועד.

תמצית העדויות

      מר יעקב דובדבני - מומחה בית המשפט

7. מר יעקב דובדבני - מומחה בית המשפט הוזמן להיחקר ואף נחקר בהרחבה יתרה על ידי הנתבעת. בעדותו חזר על עיקרי חוות דעתו, התומכים למעשה בגרסת התובעת. לשאלות ב"כ הנתבעת באשר לאישור צד ג' הדגיש המומחה, כי אין בו כל רישום ביחס לכמות העפר, שכן על כמויות לא ניתן לרשום "בסדר" אלא יש לצרף תכנית של מודד מוסמך. "בסדר" אינו מונח הנדסי (עמ' 6 ועמ' 12). אין גם מידע מתועד לפיו ניתן לקבוע אם הושלמה העבודה מבחינה מקצועית בעת מתן האישורים (סעיף 4 לחוו"ד ועמ' 6 לפרוטוקול). לשאלת בדיקת המצעים תחת הבטון העיד המומחה, כי לא בדקם ואין גם צורך לבדקם, זאת בשל העובדה כי ניתן לערוך חישוב חשבונאי של הפחתת הבטון. הנחותיו העובדתיות מקצועיות, ומבוססות בין היתר, על סבירות לתכנית ועל העובדה כי עלות בטון יקרה בהרבה מעלות מילוי אדמה (שולי עמ' 7). לא ניתן לומר באופן חד ערכי אם הסטיה נובעת מהמצעים. אף התמונות שהוצגו למומחה אינן משנות את החישובים, זאת בשל תכנון המפלס העליון של הרצפה, ואף אם נגלה היום כי פני הבטון רחבים יותר, לא ישתנה התחשיב (עמ' 10). אין עדות שנעשתה מדידה על ידי מודד מוסמך קודם לכן, ואין גם תכניות מדידה. לכן לא ניתן לקבוע באשר למצעים (עמ' 9). המחיר של 43 ש"ח לקוב מצע הוא סביר (עמ' 10). המומחה חוזר על עמדתו לפיה קבלן השלד לא עבד בהתאם לתכנית ואסור היה לעבוד ללא מודד, תוך שקבלן השלד הוא זה שהעלה "חד משמעית" את המפלס (עמ' 12). לא ניתן לומר שאילולא היו בעיות במצעים לא היתה צריכה להיות בעיית שלד, וכל אחד צריך לבדוק בתחילת העבודה את המצב לאשורו עם מודד (עמ' 12). 80 הקוב שלקחה על עצמה התובעת, תואמת פחות או יותר לחוסר שבמציאות, ומעבר לכך לא היתה הסתייגות מטעם הנתבעת לגבי טענת התובעת בעניין זה (עמ' 12). המומחה אף מסביר את משמעות ההבדל בין "פיקוח עליון" ל"פיקוח צמוד" וקובע, כי מפקח עליון אינו אמור לפקח על "התפר" בין שני הקבלנים. תפקידו הוא לבדוק מדגמית אם העבודה נעשית עפ"י התכנית (שולי עמ' 13). המומחה אף נמנע מלקבוע כי צד ג' התרשל, ומודד הוא זה שהיה צריך לקבוע את נקודות היחוס במעבר בין שלבי העבודה (עמ' 14).

    לשאלות ב"כ צד ג' העיד המומחה, כי עפ"י כללי המקצוע, על היזם לדאוג להזמנת בעלי המקצוע השונים לרבות המודד (עמ' 16 ש' 12). קונסטרוקטור אינו מוסמך לערוך מדידות אלא מודד מוסמך, כשמדידות נעשות באמצעות מכשירים מדויקים שאינם נמצאים בד"כ ברשותו של הקונסטרוקטור (עמ' 17 ש' 8 וש' 16-18). עפ"י מסמך צד ג' שהוצג למומחה, לא יכול היה להסיק ממנו שגובה העפר נבדק ונמצא תואם לתכניות (עמ' 17 ש' 19-25). על מנת להשלים את התמונה, היה צריך להזמין מודד לביצוע ההשלמה שתהיה עבודת מדידה מקצועית (עמ' 18 ש' 3-5).