פסק-דין בתיק א 162/02

1.      גב' אביבה פדלון, התובעת והנתבעת בתביעה שכנגד, להלן: "התובעת", הינה אלמנתו והיורשת היחידה של המנוח יהודה פדלון, ז"ל להלן: "המנוח", שנפטר בחיפה ביום 14.3.99.

2.      על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 29.11.96 נחתם הסכם, להלן: "ההסכם", ת/2, בין המנוח לבין הגב' סבטלנה מנשירוב, הנתבעת והתובעת בתביעה שכנגד, להלן: "הנתבעת", לפיו הוסכם בין המנוח לנתבעת כי לאחר רישום זכויות החכירה בדירה בת חדר אחד הנמצאת בבית משותף ברח' בורוכוב 16/5 בקרית-ים והידועה כחלקה 716/5 בגוש 10444 וכל הצמוד לה, להלן: " הדירה", על שמו - יעביר את זכויותיו, תמורת סכום של 40,000 $, להלן: "התמורה", על שם הנתבעת.

3.       לטענת התובעת, לא שילמה הנתבעת את מלוא התמורה ולכן עתרה לבית המשפט לביצוע בעין של ההסכם, דהיינו "להורות להם (כך במקור-ר.ג'.), לשלם לתובעת יתרת התמורה" ולתשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם בגין הפרתו.

4.      הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את טענות התובעת, ביקשה לדחות את התביעה ואף הגישה תביעה שכנגד ובה עתרה להחזר הוצאות מימוש העיסקה וכן לסעדים בגין הפרת ההסכם ולסילוק ידה של התובעת מהדירה.

5.      אעיר כאן כי התביעה הוגשה גם נגד עו"ד ציון מועלם, עורך הדין שטיפל ברישום זכויות המנוח בדירה, כנתבע פורמלי והתביעה שכנגד הוגשה גם נגד עזבון המנוח. שני נתבעים אלה נמחקו בהסכמה, כך שבעלי הדין שנשארו הם התובעת והנתבעת בלבד. הוסכם גם כי הדיון בתביעה ובתביעה שכנגד יאוחד.

הניסיונות לפשר בין הצדדים נכשלו. בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 17.2.03, התצהירים שהגישו הצדדים במסגרת הבקשה למתן צו מניעה זמני, בש"א 1841/02, ישמשו גם כתצהירים בדיון לגופו של עניין וניתנה רשות לב"כ הצדדים להגיש תצהירים משלימים לתצהירים שהוגשו בבקשה הנ"ל. תצהירים משלימים הוגשו, המצהירים נחקרו, שמעתי את הראיות והוגשו סיכומים בכתב. אסקור להלן ואנתח את טענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומיהם. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נאמר אחרת.

6.      טענות התובעת

          ניתן לסכם את טענות התובעת בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד כדלקמן:

1)       הנתבעת הינה אשתו של אשר מנשירוב, להלן: "מנשירוב", שהוליך את המנוח שולל  בעניינים רבים, משך ממנו כספים שלא כדין וניצל את חולשתו וריפיונו בכדי לגזול ממנו כספים.

2)       ביום 23.12.01 עו"ד מועלם, שטיפל כאמור ברישום זכויות המנוח בדירה, שלח  מכתב לבא כוחה של התובעת, עו"ד הפלר, עם העתק לנתבעת, נספח " ז" לכתב התביעה, ובו הודיע לו כי ביום 20.12.01 נרשמה הדירה על שם המנוח, וכי הוא פועל לרישום הזכויות על שם הנתבעת, להלן: "המכתב". בס' 7 לכתב הגנתה לא הכחישה הנתבעת את עצם קבלת המכתב. אביא כאן את המכתב כלשונו:

"הנדון: דירה בק. ים, רח' בורוכוב 16/5

חלקה 716/5 בגוש 10444

בהמשך למכתבי מיום 20.7.00, הריני להודיעך, כי ביום 20.12.01, רשמתי את הדירה על שם המנוח פדלון יהודה ז"ל, בהתאם לפסק דין הצהרתי, למרות שטרם שולם מלא שכרי עפ"י ההסכם בגין כך.

כמו כן רשמתי הערת אזהרה לטובת הקונה, כמתחייב מההסכם.

לאחר תום 30 ימים, אם לא אקבל צו המונע ממני מלרשום את העסקה אעשה זאת.

הקונה דורשת ממני לבצע את העברת הזכויות בדירה לשמה, אולם הודעתי לה, כי אני מעכב את הפעולה ולא אחתום על שטרי ההעברה, אלא לאחר תום 30 ימים מיום קבלת מכתבי זה על ידך".

3)       עם קבלת המכתב פנתה התובעת לבית משפט זה ביום 28.1.02, הגישה את התביעה העיקרית ויחד עמה, במסגרת בש"א 1841/02, קיבלה צו מניעה זמני האוסר ביצוע ההעברה ע"ש הנתבעת, להלן: " הבקשה".

4)       בס' 6 לכתב התביעה טענה התובעת כי התמורה שאמורה הייתה להיות משולמת על פי ההסכם מעולם לא שולמה וכי ת/3 ו- ת/4, להלן: " הקבלות", מיום 12.1.97, לפיהן מאשר המנוח כי קיבל 40,000$ ובכך שולמה לו מלוא התמורה עבור מכירת הדירה , הן מזוייפות ונוגדות מפורשות את תנאי ההסכם. ניתן לסכם את טענות התובעת בעניין זה כדלקמן:

א)                ב ת/4 רשום כי ביום 12.1.97 שולם סך של 40,000$. מדוע, שואלת התובעת, שולם סכום של 40,000$ ולא של 35,000$, שהרי על פי האמור בס' 3(א) להסכם שולם סך של 5,000$ במעמד החתימה על ההסכם .