פסק-דין בתיק א 16161/04

בפניי תביעה כספית בסך של 40,775 ש"ח.

טענות התובעים

התובעים, היו בעלי זכויות לשבוע נופש, אותן רכשו מחב' "אטלס" (להלן: "הזכויות"). הם יכלו לממש את הזכויות באחד מאתרי חב' "האטצינסון" על פי בחירתם. על התובעים היה לשלם כל שנה סכום כסף כדי לשמור זכויות אלה, וכן סכום נוסף עבור חברות במועדוני שיתוף הזכויות, מה שמגדיל את אפשרות בחירת האתרים בעולם, ובסך הכל היה עליהם לשלם בכל שנה 460 יורו.

בחודש מאי 2003 פנתה אליהם הנתבעת בהצעה לרכוש את הזכויות שבבעלותם, לטענתם, ננקטה במפורש ע"י התובעת בשיחת הטלפון לשון "קניה" והתובעים הוזמנו לסיכום המחיר וחתימה על ההסכם. כיוון שהם לא ניצלו את הזכויות מעת רכישתם, קבעו פגישה עם נציג הנתבעת, מר רוני פרל, אשר הגדיר עצמו כמנהל השיווק של הנתבעת, הגיעו לפגישה עמו וביקשו לדעת מה המחיר שיקבלו עבור מכירת זכויותיהם. מר פרל התחמק מתשובה, הכניסם לחדר הרצאות, עם מוזמנים נוספים, הרצה להם על מה שצפוי להם אם ימשיכו להחזיק בזכויותיהם, הסביר להם כי נותר להם לשלם בעבור זכויותיהם עשרות אלפי דולרים במשך השנים הבאות ואף אמר שילדיהם יצטרכו להמשיך ולשלם כיורשיהם. הוא הוסיף כי הדרך היחידה שלהם להשתחרר מזכויותיהם, היא לשלם לנתבעת סכומי כסף, כדי שזו תקנה מהם את הזכויות, תעבירן לצד שלישי, כדי שלא יהיו קשורים ב"חתונה קתולית".

לטענתם הסתבר להם שהצגה זו של מר פרל היתה הטעיה ומרמה כדי להפחידם במסכת שקרים והטעיות. התובעים נדהמו לגלות שלא רק שלא יקבלו כסף עבור מכירת זכויותיהם, אלא שעליהם לשלם לנתבעת כדי שזכויותיהם יעברו לצד ג'.

משסירבו התובעים להצעה חזר פרל בהרצאה של איומים שונים, הטעיות ושקרים, ובין היתר טען כי חב' "אטלס" הוסמכה לתבוע את דמי המנוי עד לשקל האחרון, וכי התובעים ישלמו כסף רב. הוא גם האיץ בהם בטענה שהצעת הנתבעת היא הזדמנות חד פעמית ובלתי חוזרת והם יצטערו אם יוותרו.

הנתבעת ונציגיה הבטיחו כי בתמורה להעברת הזכויות לצד ג', יקבלו התובעים אפשרות להנחה של עד 600 דולר בשנה בהזמנת חופשה מהנתבעת.

לטענתם, לאורך מספר שעות הפעיל עליהם מר פרל לחצים ושכנועים, ביחד עם עובדי החברה הנוספים, אשר הציגו מצג לפיו אין לתובעים כל ברירה אחרת. לאחר לחצים, נאותו והסכימו להצעת הנתבעת שהיא תרכוש מהם את הזכויות תמורת 32,775 ש"ח שהתובעים ישלמו לנתבעת. נחתם הסכם בין הצדדים לפיו לרכישת זכות השדרוג ע"י התובעים הם משלמים את הסך של 7,500 דולר במזומן.

התובעת בחקירתה הנגדית תארה את הפגישה וכן כי רוני פרל דיבר מהר והרבה, עם תנועות מהירות, באווירה מלחיצה והסביר כי חב' כרומוזום מתעסקת בציוד רפואי.

בהמשך, ביום 1.8.03 קיבלו התובעים מחב' "כרומוזום גנטיק" אישור כי זו רכשה מהם את זכויותיהם. למרות זאת, נדרשו ע"י חב' "האטצינסון" לשלם 360 יורו לאותה שנה. בניסיונותיהם לברר עם הנתבעת מדוע עליהם לשלם סכום זה, למרות שהעבירו לה את זכויותיהם, לא נענו, ואז הם התקשרו למרכז השירות של "אר.סי.איי" שהיא חברת שיתוף הזכויות הגדולה בעולם, והופתעו לשמוע שהולכו שולל, כיוון שיכולים היו לוותר על זכויותיהם על ידי שליחת תעודת המניה, או להפסיק לשלם את דמי האחזקה. דברים אלה אושרו להם ע"י חב' "האטצינסון" במכתב שהוא נספח ו' לכתב התביעה. הם טוענים להגנה על פי ס' 14 א' לחוק הגנת הצרכן תשמ"א - 1981, וכן כי הנתבעת הציגה מצג כוזב, שקרי ומטעה לדרך מכירת הזכויות שלהם ולכך שהם צפויים לתביעה כספית גדולה.

התובעים עותרים לביטול העסקה עם הנתבעת ולהורות לה להשיב את הסכומים ששולמו לה בצירוף פיצוי בגין עוגמת נפש.

בחקירה נגדית אישרו התובעים, כי קיבלו מהנתבעת כ- 1,000 שקלים לכיסוי יציאתם לנופש.

כן אישרו כי לא השתמשו בזכויות הנופש בחב' "אטלס" במשך כמה שנים. התובע הסביר כי הוא הגיע לנתבעת, מתוך הבנה, שהיא תקנה ממנו את זכויותיו והוא יפסיק לשלם עבורה, כיוון שהנתבעת הסבירה שלא ניתן להתנתק מהזכויות ומהתשלום עבורן בצורה אחרת.

לטענתו, לא ניתנה להם שהות לחשוב אפילו יום אחד טרם החתימה על ההסכם עם הנתבעת ונאמר להם שההצעה הינה מיוחדת, לאותו יום בלבד, והיא לא תהיה קיימת ביום המחרת.

עוד לטענתו הובטח לו כי התשלום שלו לנתבעת יהיה בעסקת קרדיט, ובפועל חוייבו בתשלום במזומן.

לטענתו, ההסכם עם הנתבעת איננו חברות אלא שדרוג ונלקחו ממנו 7,500 דולר במרמה, כיוון שבפועל הסתבר לו שהוא יכול להתנתק מזכויות הנופש שלו בהפסקת תשלום דמי חברות.

מטעם התובעת, העידה הגב' קוז'וק תמי, אשר הצהירה כי הנתבעת פנתה אליה בהצעה לקנות את זכויותיה בטלפון ונדרשה להגיע ביחד עם תעודת הבעלות המקורית, לצורך קניית זכויותיה ע"י הנתבעת. לטענתה היא הוזמנה בעורמה ולכן לא חשדה בדבר. היא תארה את הרצאתו של רוני פרל בחדר ההרצאות, שבה סיפר להם על סכומי כסף של עשרות אלפי דולרים שיהיה עליהם לשלם בגין הזכויות  במועדון החברים, וכך גם ילדיהם, והודיע להם כי הדרך היחידה להשתחרר מזכויותיהם ביחידה היא לשלם לנתבעת כסף, כדי שזו תקנה מהם את זכויותיהם ותעבירם לצד שלישי. היא תארה בתצהירה הצגת דברים אגרסיבית, ובה איומים, הטעיות ושקרים שהתגלו בדיעבד כלא נכונים, כולל הטענה שחב' אטלס הוסמכה לתבוע מהם את דמי המנוי עד תום. כן האיץ בהם מר פרל לבצע את העיסקה באותו יום, כיוון שמדובר בהצעה חד פעמית. הם ישבו שעות מספר במשרדי הנתבעת, תוך שמר פרל מפעיל עליהם לחצים ושכנועים ביחד עם עובדי החברה. לאחר שחתמו על העסקה הסתבר להם כי היו יכולים להשתחרר מזכויותיהם בדרך פשוטה של הפסקת תשלום דמי המנוי.

עד נוסף מטעם התביעה הוא מר קרול צימט, אשר תאר את אותה התנהלות של דברים - לחצים, שכנועים, הטעיה ותרמית שבוצעו ע"י מר רוני פרל.

טענות הנתבעת